פרשת הולילנד: מה נשאר מהחשד אחרי ש"ד

האם הולילנד היא מפלצת נדל"ן שנבנתה על ידי שחיתות או שכתב האישום הוא מפלצת שנבנתה על שקריו של עד המדינה? נדמה שמותו של ש"ד טורף את הסיכוי לקבלת תשובה מוסמכת בפסק דין. ובכל זאת נראה שלשתי השאלות האלה יש תשובה חיובית. אם כי התשובה שונה לגבי כל נאשם. פליטת פה של השופט דוד רוזן הסגירה את דעתו שמצבו של אהוד אולמרט, למשל, טוב יותר מזה של הנאשמים האחרים.

ש"ד נפטר ביום שישי לפנות בוקר, אחרי יום מתיש של חקירה נגדית בידי פרקליטו של אולמרט, עו"ד רועי בלכר. בלכר הוא חוקר קשוח שלא חסך מש"ד את דעתו עליו. ביום חמישי הגיב ש"ד בהתפרצות נרגשת וזועמת כלפיו. ש"ד היה אדם חולה. סבל בלבו, סבל מעודף משקל, הילך בכבדות בעזרת מקל, נזקק להתחבר לחמצן והתאשפז מדי פעם. לאחר סיום החקירה של בלכר אמור היה להיכנס לניתוח. "אם הניתוח יצליח, איעדר לזמן מה. אם לא יצליח, איעדר לנצח", אמר בשבוע שעבר.

1. מי הרודף ומי הנרדף

בפרקליטות נשמעו רמזים לקשר בין חקירות בלכר למותו של העד. לכך יש לא פחות מחמש תשובות. ראשית, השופט שאחראי לשמור את הצדדים בגבולות המקובל, לא העיר או בלם את הסנגור; שנית, בלכר אולי הגזים פה ושם, אבל על שקרנותו של העד מסכימים כולם - גם הפרקליטות וגם הוא עצמו; שלישית, אסור לשכוח מי כאן הרודף ומי הנרדף.

כשש"ד שולח אנשים לייסורי הגיהינום הפלילי, לסכנת הרשעה וכלא, אסור לו ולשולחיו לצפות לאדיבות יתר מצדם.

רביעית, כדאי לפרקליטות ליטול קורה מבין עיניה ולזכור את גסות הרוח שהפגין התובע עו"ד אורי קורב כלפי הנאשם אולמרט בבית המשפט המחוזי בירושלים.

וחמישית, גם המדינה אחראית. היא זו שחשפה עד רופף כזה, מבחינה בריאותית ומבחינות אחרות, לחקירה ממושכת של לא פחות מ־16 סנגורים קשוחים.

עד המדינה ש"ד במסדרונות בית המשפט צילום: עמית שעל

וכדאי, בהזדמנות זו, להסביר את אסטרטגיית החקירה הנגדית בעבירות צווארון לבן: פירוק התמונה הגדולה לאלפי פרטים והתמקדות פרטנית ומתישה על כל עדות ומסמך. הרי תמיד אפשר למצוא בהם כמה שניתן להאדירם לדרגת הספק הסביר שנחוץ לזיכוי.

ביום שלישי שעבר חקר עו"ד בלכר את ש"ד שעות ארוכות על מסמך מזויף לכאורה שהוציא העד מתחת ידו. השופט רוזן אמר לבלכר שמשקל המסמך בהכרעת הדין יהיה אפסי עד שולי. ההגנה בכל מקרה חגגה בתקשורת עוד ראיה לשקרנותו של העד.

חקירה נגדית נחשבת ללב לבו של המשפט הפלילי. זו ההתנגשות המכרעת שממנה בוקעת ועולה האמת. נכון שמעמדה ירד כשנכנס לתוקפו החוק שמאפשר לוותר ולהעדיף עליה את עדות העד במשטרה. זאת בשני מקרים - "עד עוין", שסותר לחלוטין את גרסתו במשטרה, או כש"אמצעי פסול" מונע ממנו להעיד באולם. נדמה שגם המחמירים לא יסווגו את חקירתו הנוקשה של עו"ד בלכר כ"אמצעי פסול".

2. הכדור בידי הפרקליטות

הכדור נמצא כרגע בידי הפרקליטות. עליה לקבל החלטות איך ונגד מי ממשיכים. ההחלטה להמשיך קלה יותר נגד הנאשמים שסנגוריהם סיימו את החקירה הנגדית כהלל צ'רני, אביגדור קלנר, אורי לופוליאנסקי ואורי שטרית. לעומת זאת, ההחלטה קשה יותר לגבי נאשמים שלא סיימו, או לא חקרו כלל נגדית: אהוד אולמרט, דני דנקנר, יעקב אפרתי, אליעזר שמחיוף ושולה זקן (איזה מזל שלא סגרה עסקת טיעון). ההכרעה לגביהם תיגזר משתי שאלות: האם בהמשך הדרך יצוצו ג'וקרים בדמות עדי תביעה אחרים שיבססו את אשמתם (נראה שלא); האם בעדותו של ש"ד עד כה ניתן להכריע לגבי אשמתם גם בלי החקירה הנגדית. בעניין אולמרט חשוב להדגיש שהעד טרם נחקר נגדית על ליבת האישום נגד ראש הממשלה לשעבר - השוחד. מבחינה זו, "בזבוזי" הזמן של בלכר, שהתמקד עד כה בטפל, הוכיחו את עצמם. העובדה שטרם חקר בעניין השוחד היא בהחלט בעוכרי הפרקליטות.

אם התשובה לשתי השאלות הללו שלילית - לא יהיה מנוס מלבטל את האישומים נגד הנאשמים שלא חקרו נגדית. אם יימשך המשפט נגד הנאשמים ש"לרוע מזלם" סיימו לחקור, יוכלו סנגוריהם לבקש את ביטול האישומים גם נגדם. למשל, בטענה שהמשך החקירה בידי עמיתיהם יכול היה להציף תמיכות נוספות לטובתם.

הראיות התומכות לעד המדינה הן כסף ומסמכים. מסמכים בסיפור הזה מתגלים מדי פעם כמזויפים, אבל אין מחלוקת שכסף הגיע לחלק מהנאשמים - לזקן, לשטרית, לעד יוסי אולמרט, ליד שרה. אהוד אולמרט, נטען, קיבל שוחד באמצעות אחרים, במיוחד דרך האח יוסי. המקבלים אמורים לשכנע למה ש"ד היה כה נדיב כלפיהם. אולמרט צריך לשכנע שלא ידע כלל על הכסף שיוסי קיבל מש"ד.

3. מעתה לא ידבר עוד 

ראיה נסיבתית שלא ניתן לזייף היא מגדלי הולילנד עצמם, המתנשאים במלוא כיעורם על קו הרקיע הירושלמי. הפרקליטות מספרת כיצד הושחת מיזם תיירותי והפך בהדרגה לפרויקט דיור שתפח מתב"ע אחת לשנייה עד שהגיע לממדיו הסופיים. על המפעל הזה ניצח עד המדינה, המומחה המקצועי שליווה והכיר כל פרט. עליו אומרים בפרקליטות - שקרן, שקרן, אבל לפחות ידע על מה הוא מדבר.

ומעתה לא ידבר עוד. יש האומרים שבמותו ציווה את החיים לא רק לאולמרט, אלא גם לפרקליט המדינה משה לדור. אם יבטל לדור את האישום נגד אולמרט, הוא ירוויח פעמיים. גם ישבחוהו על גדלות הנפש, וגם הוא עשוי לחסוך לעצמו ביזיון אפשרי בזיכוי שסיכוייו התחזקו כעת.