פרשת היועץ המוכה

לאחר שהואשם בטיפול נרפה בפרשות ליברמן והרפז, הועצם שוב דימויו הסנגוריאלי של יהודה וינשטיין כמי שמגונן על השופט ומונע מהמשטרה לבצע בו את תפקידה. נדמה שמעולם לא נשחט כך יועץ משפטי. אולי רק מזוז שגולגל בתחילת כהונתו בזפת ונוצות בגלל סגירת תיק האי היווני. מזוז הפנים ומיעט לחזור על "טעויות" סנגוריאליות כאלה.

היועץ המשפטי יהודה וינשטיין צילום: יאיר שגיא

1. סדרת תקלות

בפרשת השופט, וינשטיין החליט נכון. אלא שעל ראשו נפלה סדרת תקלות שבהחלט בתחום אחריותו, אבל, לא כאלה שנוגעות לליבת הפרשה והיא התעקשותו לקבל תמונת מצב עדכנית לנוכח הזמן הרב שעבר מאז הדיווח האחרון על האלימות כלפי הילדים. זהו התנאי שהציב לחקירת השופט באוגוסט 2011. כך היה נוהג כל משפטן אחראי ושקול.

לשופט לא מגיעות פריבילגיות, אבל כאשר החקירה צפויה למוטט לא רק את עולמו והקריירה שלו, אלא גם לפגוע בילדיו ובמשפחתו - זכותו ואפילו חובתו של היועץ לבקש תמונת מצב עדכנית. הגרזן הפלילי, וזה ייאמר לזכותן של הרשויות, לא מופעל אוטומטית גם כלפי משפחות "רגילות". לעתים, לגורמי הרווחה יש עדיפות על פני השוטרים. וטוב שכך. לא רק לגבי שופטים נשקל מחירו של ההליך הפלילי אל מול הנזקים המשפחתיים הפוטנציאליים. וינשטיין לא מכיר את השופט ואין לו עניין לגונן עליו. הוא חשב שטובת כל הצדדים דורשת עדכון. גם אם המשטרה מתעקשת לחקור, הוא לא חותמת הגומי שלה.

אלא שאז מתרחשת התקלה. הנחייתו להשלמת החקירה יוצאת לדרך, אך המעקב שנועד לוודא ביצוע משתבש והסיפור מתאדה מהרדאר שלו. וכאן הפאשלה: למרות שהעוזרים לא מוודאים ביצוע, איך שכח היועץ מהשופט? תחת ידו עוברים מאות עניינים לטיפול, אבל, מותר לקוות שלא יותר מדי שופטים. הזמן הרב מדי שעבר נבע מהצטברות שני אלה: החלטה נכונה של היועץ להשלמת חקירה ותקלה אמיתית ברמת הארגון בווידוא הביצוע.

2. היועץ הושחר

במשרד המשפטים בטוחים שהסיפור הודלף מהמשטרה. בעיקר בגלל מבחן התוצאה הקטלנית: בירייה אחת הופלו שתי הציפורים ש"הרגיזו" את המשטרה. השופט שחקירתו נמנעה והיועץ שלטעמה ניסה למנוע אותה.

וזה הצליח: היועץ הושחר והשופט נחקר. למרות שבהודעת משרד המשפטים נכתב במפורש ש"לא קיימים דיווחים נוספים על פגיעה בקטינים מעבר לדיווחים שנתקבלו לפני למעלה משנתיים", התקבלה עמדת המשטרה לחקור, בתמיכת פרקליטות המדינה.

האם אנו עדים למחלוקת נוספת בין פרקליט המדינה משה לדור לבין היועץ המשפטי לממשלה? זו בהחלט אפשרות לנוכח מחלוקות העבר ביניהם בענייני חברות הקש של ליברמן והשופט דנציגר. חקירה באזהרה של שופט, להבדיל מחקירות אחרות, היא חיסול כמעט ודאי של הקריירה שלו. אם יוחלט לסגור את התיק, יחזור הוויכוח על סיבת הסגירה — חוסר אשמה או חוסר ראיות. ואם זה יהיה חוסר ראיות, לבטח תעלה הדרישה להדיח את השופט בגלל שנחלץ מתיק אלימות בגלל חוסר ראיות.

3. מחיר כבד

המלחמה המשולבת הזו בשופט וביועץ גבתה מחירים כבדים ביותר: הדלפת חומרים רגישים שפוגעים בילדים, פגיעה קשה במשפחה שהשתקמה לאחר משבר, העצמה פרועה של מפלצתיות השופט שחטא במעשים המצויים ככל הנראה ברף התחתון של האלימות. וגם - צליבתו של יועץ משפטי שגילה אנושיות, ריסון ושיקול דעת המתבקש בסוגיות עדינות ומורכבות של ענייני משפחה.