ועדת הכספים הצהירה: אין לפגוע בהשכלה הגבוהה בתקציב 2013

ועדת הכספים העבירה היום (ג') החלטה - שעיקרה הצהרתית - ולפיה אין לפגוע בהשכלה הגבוהה בתקציב 2013. זאת כשברקע כוונת האוצר לקצץ במתווה הרב-שנתי לקידומה, ולהפחית את התוספת התקציבית המיועדת לה בהמשך השנה.  

רכז תחום השכלה גבוהה באגף התקציבים באוצר מיכה פרלמן הסביר בדיון בוועדה כי "האוצר עומד מאחורי התוכנית הרב-שנתית בעבר ובהווה. יחד עם זאת האתגרים הכלכליים ותקציביים הניצבים לפנינו יחייבו קבלת הכרעות בכל הנושאים תוך קביעת סדרי עדיפויות".

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הכריז בדיון: "אם הייתי בממשלה הייתי לוקח מהעשירים ולא פוגע בהשכלה הגבוהה, למשל מעלה מס חברות". בתום הדיון החליטה הוועדה לאמץ את הצעתו של ח"כ דב חנין (חד"ש) "להתנגד לכל קיצוץ בהשכלה הגבוהה ולכל סטייה מהמתווה הרב-שנתי עליו סוכם עם המדינה". עם זאת, הממשלה הבאה תוכל להפוך את ההחלטה דרך גיוס חברי הקואליציה החדשה וכפיית משמעת קואליציונית בדיון מחודש בוועדה.

משה גפני ומנואל טרכטנברג צילום: מיקי אלון

בדיון היום אמר יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה, פרופ' מנואל טרכטנברג, כי "ההייטק נשען כולו על ההשכלה הגבוהה וכך גם העובדה שאנחנו מדינה מס' 2 בעולם בפרסי נובל לנפש. עוד היא תורמת יותר מכל דבר אחר למוביליות חברתית". לדבריו, עיקרי המתווה הם "מעבר מהתרחבות כמותית למצוינות במחקר ובהוראה, הנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים והקמת מרכזי מצוינות".

תקציב ההשכלה הגבוהה כיום הוא 8.3 מיליארד שקל, ובתוספת שכר לימוד הוא עומד על מעט יותר מ-10 מיליארד

שקל.

בהמשך הדיון הסתייג ח"כ ניסן סולמינסקי (הבית היהודי) מהחלטת הוועדה: "מחר יגיע שר הרווחה ויסביר מדוע לא ניתן לקצץ ברווחה, אותו דבר שרי הביטחון והחינוך ואח"כ שרים אחרים. רצוי לקבל החלטה כזו כשנראה את התמונה המלאה".

יוזם ההחלטה חנין שכנע את חברי הוועדה כשאמר כי "כשאין ממשלה בישראל - ניתן למנוע את הרס ההשכלה הגבוהה. אלה הם רגעי חסד בכנסת, כשאין עדיין ממשלה וחברי כנסת יכולים להצביע לגופו של עניין. וחשוב לנצל את הרגעים האלה להחלטות מהותיות אמיתיות. ההשכלה הגבוהה עברה בעשור האחרון דיאטה קיצונית, והקיצוץ משמעותו חורבן גדול עוד יותר".

הסטודנטים מוחים: משאית זבל וטקס קבורה

הסטודנטים והחוקרים לא הסתפקו בהצהרות של חברי הכנסת, וערכו היום בקמפוסים ברחבי הארץ מחאות במקום לימודים. האירועים אמנם אורגנו על ידי אגודות הסטודנטים השונות בארץ, אך קיבלו תמיכה גבית מראשי המוסדות: באוניברסיטאות שונות, העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה הפתוחה, נשיאי המוסד והרקטורים שלחו מכתב במהלך השבוע האחרון לסטודנטים שהסביר את משמעות הקיצוץ, ובקשו מהסטודנטים לבוא ולהשתתף במחאות היום.

בבר אילן הביאו המוחים משאית זבל לציון "זריקת ההשכלה הגבוהה לזבל" בעקבות הקיצוץ, ובאוניברסיטת חיפה הביאו ארון קבורה וערכו טקס קבורה להשכלה הגבוהה. באוניברסיטת תל אביב התקיימו שולחנות עגולים לדיון על הקיצוץ, ורקטור האוניברסיטה, פרופסור אהרן שי, אמר כי "הממשלה צריכה לתת למצוינות לפרוץ קדימה. אותה מצוינות מאפשרת מחקר בתחומים שונים התורמת הן לסטודנטים, הן למחקר ולעתודה האנושית של ישראל בכלל".

בטכניון אמר המשנה הבכיר לנשיא, פרופסור פאול פייגין: "בעשור האבוד איבד הטכניון 100 משרות של חוקרים ומורים. עמדנו במקום כשהעולם השתנה והתפתח בקצב מהיר. אסור לחזור לתקופה ההיא. מאז תחילת הרפורמה הצלחנו לגייס 30 חוקרים מעולים מדי שנה, הקטנו כיתות, שידרגנו מעבדות, הגדלנו את מספר המלגות. 70% מתקציב הטכניון מגיע מהתקציב הממשלתי. הטכניון הוא כמו ספינה גדולה. הוא לא יכול לעשות פניות גדולות בלי שאנשים טובים יפלו מהסיפון. אפילו אם נצליח להמשיך ולצוף אחרי קיצוצי תקציב, לא נצליח לעמוד ביעדנו".

עמוס שפירא, נשיא אוניברסיטת חיפה אמר לסטודנטים כי "פגיעה באקדמיה אינה פגיעה רק במערכת ההשכלה הגבוהה אלא פגיעה בביטחונה ועתידה הכלכלי של מדינת ישראל. זה האתגר, זה האיום ואני אשכב איתכם על הגדר כדי שלא נחליק במדרון החלקלק הזה".