צבי זיו: "קשה לי לכמת את פגיעתו של דני דנקנר בבנק הפועלים"

לדברי זיו, מאז הפרטת הבנק בשנת 1997 התרחש בו תהליך של ירידה באיכות הממשל התאגידי, וזה למעשה היה הרקע להתפטרותו ולפרישת קודמיו מתפקיד המנכ"ל. "התהליך הזה", העיד זיו, "העמיד בפני המנכ"ל דילמות קשות באשר לסמכויותיו".

"אם היחסים בין היו"ר למנכ"ל אינם תקינים, וכל מנכ"ל שרוצה לבצע עבודתו בצורה נאותה צריך להגיע לאיזה מצב עם יושב ראש, שבדרך כלל רוצה לפעול מעבר לסמכויות הפורמליות שלו, מייצרים תחום אפור שבו מייצרים מפלט לרצונות של היו"ר למעורבות יתר. קביעת הפיצוי לרפי ברבר היא דוגמה קלאסית, מצד אחד מתנהל מו"מ עם הגוף המקצועי בבנק, מצד שני ברבר היה מתלונן כל הזמן אצל דנקנר והיה ברור לי שמבחינת הרצון של ברבר למצות את המשא ומתן זה היה רק אצל דני".

זיו. "מייצרים תחום אפור עם מפלט למעורבות יתר של היו"ר" צילום: אוראל כהן

לאחר שבשבוע שעבר העידה מטעם התביעה מי שהיתה מבקרת הפנים של הבנק, אורית לרר, הבוקר נמשך הדין עם עדותו של זיו בפני שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל.

זיו התייחס בעדותו למערכת היחסים בינו לבין דנקנר שידעה עליות ומורדות, להתנהלות הבנק ודנקנר ביחס לשותף הטורקי, הליט צ'ינגלולו, ולדרך שבה אושרה בדירקטוריון הבנק לרכישת הבנק הטורקי. זיו התבקש להתייחס על ידי התובע, עו"ד מאור אב-חן, לאחד האישומים המייחסים לדנקנר ניגוד עניינים, בכך שניהל משא ומתן עם רפי ברבר וקרן RP בנוגע לפיצוי שישלם להם הבנק במסגרת עסקת פוזיטיף. דנקנר, כך לפי האישום, לא סיפר לדירקטוריון הבנק שהוא מצוי בקשרים עסקיים עם ברבר והקרן דרך קבוצת אלרן שבשליטת משפחתו.

"אני חושב", אמר זיו, "שאם נוהל משא ומתן עסקי עם ברבר מהצד הפרטי של דני, הוא לא היה צריך לנהל משא ומתן עם ברבר בשם הבנק לקבלת פיצויים. הוא היה צריך לפסול את עצמו, להגיד שיש ניגוד עניינים ולהודיע לברבר שהוא לא יכול להיות שותף למשא ומתן. אני חושב שהחובה במקרים אלו היא הודעה לבנק, לדירקטוריון. אני אומר את זה בהסתייגות  - אני לא משפטן ולא היועמ"ש של הבנק. כשלאנשי דירקטוריון היה עניין אישי כלשהו במשהו מסוים, הם לא השתתפו בישיבה".

דנקנר בבית המשפט. "היה צריך לפסול את עצמו" צילום: אוראל כהן

חוש הומור מצוין

בהתייחסו להתנהלות הבנק מול השותף הטורקי לא הסתיר זיו את חוסר שביעות רצונו. "חשבתי שהוא שותף לא הוגן, ושהוא מתנהג עם בנק הפועלים בצורה לא הוגנת. תמיד היה מלא טענות כרימון, נקט בשיטה שההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. בעת כנס נציגים שניהלנו בסוף 2008 באיסטנבול, אמר לי אלברטו גרפונקל (מהנהלת הבנק, זש"ל) שצ'ינגלולו מבקש לקבל הלוואה מהפועלים. דיברנו בינינו, עם דני, ולא היתה התלהבות לפתוח ערוץ חדש של יחסים עם צ'ינגלולו. דני אמר שאולי יבקש מצי'נגלולו הלוואה. הוא אמר את זה ברוח שאם הוא יבקש הלוואה זה יוריד את צ'ינגלולו מההלוואה שביקש. הרוח היתה שלא מתלהבים אבל כנראה שיהיה קשה לסרב בגלל שהוא שותף שלנו וצריך לשמור איתו יחסים. משכנו איתו במשך חודש-חודשיים ואז אלברטו אמר לי שיש לחץ גדול מצידו של צ'ינגלולו לבצע את הלוואה. אמר שהולך לבצע אותה בסניף לונדון. אמרתי לו שבסדר מבחינתי וביצענו את ההלוואה".

אולם לדברי זיו, על הלוואה של 5 מיליון יורו שלקח דנקנר מצ'ינגלולו דרך בנק DHB הוא למד רק באפריל 2009, כ"חודשיים לאחר שהתפטרתי מהתפקיד". אז למד על ההלוואה בעקבות פנייה של לרר, מבקרת הפנים של הבנק דאז. "מעולם לא שמעתי מדני כוונה שהוא התכוון לקחת, לוקח הלוואה מצ'ינגלולו", אמר זיו, "מה שאמר לי אז היתה ברוח כזו שהוא לא ייקח". על כך ציין עו"ד אבן-חן כי דנקנר אמר בחקירתו שלזיו אין חוש הומור, וכי לא יכול להיות שחשב כי הכוונה לקחת הלוואה נאמרה בצחוק.

"אמרתי", השיב זיו, "גם בחקירת המשטרה שיש לי חוש הומור מצוין, ושבשום פנים ואופן לא  נאמרה האמירה כאילו זה מה שהוא הולך לעשות".

בהמשך, לשאלות סנגורו של דנקנר, עו"ד יוסי בנקל, התייחס זיו ליחסיו עם דנקנר שהגיעו, כך לפי עדותו, למשבר, בין השאר כשזיו ביקש לבצע מינויים מסוימים שדנקנר לא רצה. "דני איים עלי שהוא לא רוצה את המינויים האלה, ושאם אעשה זאת הוא יילך לדירקטוריון, וזה לא בסמכותו. כל מנהל חטיבה רשאי לעשות מינויים, זו לא הרמה שדרוש אישור דירקטוריון, וברגע שזה כבר בשלהי התפטרותי, זה היה השבר החמור ביותר. בסך הכל היו יחסים טובים בינינו, וגם כשהיו חילוקי דעות אז תקשרנו. זה היה מקרה חמור של התערבות של דני בסמכויות".

זיו התייחס בעדותו גם לשלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים לשעבר שנחקר באזהרה בחשד למרמה והפרת אמונים בתאגיד, חשד שלא הבשיל לאישום. "לא ידעתי על הקשר בין שלמה נחמה לקרן RP", אמר זיו, "שלמה לא סיפר לי שהוא השקיע מכספו הפרטי 1.3 מיליון דולר בשתי קרנות של RP, שאחת מהן מעורבת במישרין ואמורה ליהנות מרכישת בנק פוזיטיף. לא שמעתי על כך בזמן אמת ולא בדיעבד. היה צריך להיות דיווח לדירקטוריון על מעורבותו של שלמה בעסקאות ובישיבות בדירקטוריון ובהחלטה, אלא אם היה ייעוץ משפטי. צריך לדעת שיש לו עניין אישי".

כתב האישום נגד דנקנר הוגש בחודש אוקטובר האחרון על ידי המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב האישום מתמקד בתקופה שבה כיהן כיו"ר הדירקטוריון של הבנק, ומייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסקי תאגיד בנקאי. דנקנר מיוצג על ידי עוה"ד יוסי בנקל, נבות תל-צור ורות ליטבק.

פרקליטו של דני דנקנר, עו"ד יוסי בנקל ממשרד ראב"ד מגריזו בנקל ושות', מסר בתום הדיון: "עדותו של צבי זיו היום בבית המשפט תרמה רבות להעמדת הדברים על מקומם, באופן המכניס את הנטען בכתב האישום לקנה המידה הנכון והמידתי. דבריו הצביעו על כך שכל התנהלותו של מר דנקנר היתה לטובת הבנק ולא נפל בה כל רבב".