בכירי שוק מדי המים: "רצית את מכרז רמת השרון? אנחנו ניתן 15% פחות מהמחירון"

במשך שבעה חודשים ב־2009 הסתובבו בכירים בשוק מדי המים כשצל גדול מלווה אותם. היו אלה אנשי מחלקת המודיעין של רשות ההגבלים העסקיים, שערכו ברשות בית המשפט האזנות סתר לטלפונים הסלולריים שלהם במסגרת חקירה סמויה, שנפתחה באוגוסט 2008, בחשד לשורה של עבירות בנסיבות מחמירות על חוק ההגבלים. החשד המרכזי והחמור שבהן: התאגדות בקרטל (הסדר כובל) שגרמה בעקיפין לעליית מחירי המים שמשלמים הצרכנים. תמלילי האזנות שהגיעו לידי "כלכליסט" ומשמשים כראיות בכתב האישום שהוגש בדצמבר 2011 נגד 22 מעורבים, חושפים תיאום הצעות מחיר במכרזים, חלוקה לאזורי פעולה, הסדרים לחסימת מתחרים ואיומים.

בלב כתב האישום, שאבני הפסיפס המרכיבות אותו הונחו על שולחן הרשות כבר ביולי 2005, נטען שבראש הקרטל עמדו חברת ארד הבורסאית, שבשליטת הקיבוצים דליה (29%) ורמות מנשה (27%), והחברות־הבנות שבבעלותה המלאה, ארם וארד טכנולוגיה. לפי דו"חות ארד, בתקופה הרלבנטית לאישומים נגדה כמובילת הקרטל (2004–2009) היא החזיקה בכ־85% משוק מדי המים המכניים ומערכות התקשורת לקריאה מרחוק של המדים בישראל. מדים אלה מותקנים בין היתר בבניינים, בבתים פרטיים ובמבני ציבור. ארד, הנסחרת בבורסה של תל אביב לפי שווי שוק של חצי מיליארד שקל, היא מונופול מוכרז בשוק מדי המים מאז 2003. בחמש השנים האחרונות היא הכניסה כ־83 מיליון שקל מהשוק הישראלי בכל שנה בממוצע, כ־20% מממוצע הכנסותיה.

הגורם השני בכוחו בקרטל לכאורה, היה חברת מדי ורד הפרטית, המתחרה העיקרית של ארד, המייבאת חלקים ממדי המים לצורך הרכבה ושיפוץ, שהחזיקה ב־15% מהשוק. שותפות נוספות בקרטל היו, לפי כתב האישום, חברת מד תקין וחברת מד מים רימונים, שלטענת הרשות היתה בתחילה הגורם לתחרות ולאחר מכן הצטרפה לקרטל (להסדרים לפי רשות ההגבלים, ראו תרשים).

משום שעיקר פעילותו של הקרטל היה מול תאגידי המים העירוניים, אלה שמנפקים את חשבונות המים של כולנו, טוענת הרשות שהעלויות העודפות שהפיק הקרטל מהתשלומים על מדי המים ועל אחזקתם גולגלו לבסוף לצרכנים. ובמילים פשוטות: הצרכנים שילמו את מחיר הפגיעה בתחרות דרך תעריף המים, שמגלם גם את אחזקת הצנרת.

באיזה סכומים מדובר? אם להסתמך על טענות שהועלו בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד 6 חברות מים, הקרטל לכאורה גרם לעליית מחירים של כ־20% סכום המוערך בלפחות 19 מיליון שקל מדי שנה, ובסך הכל 133 מיליון שקל על פני השנים שבו פעל. התחשיב הנטען התבסס על נתוני המכירות של ארד בישראל ונתחי השוק שלה ושל מדי ורד, לפיהם הן מכרו, בדקו, כיילו ותיקנו מדי מים בישראל בהיקף ממוצע של 95 מיליון שקל מדי שנה.

התובע הייצוגי עו"ד צבי כפתורי הודיע בינתיים על רצונו למחוק את התביעה בנימוק שההליך מעלה שאלות דומות לאלה שבהליכים פליליים. הנתבעות הסכימו למחיקה ואף לשאת בהוצאות שכר הטרחה שלו, 57 אלף שקל. כפתורי הודיע שהוא שומר על זכותו להגיש שוב את התביעה לאחר ההכרעה בהליך הפלילי. במקביל מתקיים גם הליך גישור בין חברות הקרטל ורשות ההגבלים אצל שופטת המחוזי בירושלים תמר בזק רפפורט.

"הם בנויים לשבת להידברות היום?"

על פי החשדות, תפקיד מרכזי בקרטל יוחד למנהל תיקי לקוח אזוריים בארד, גלעד האוזמן, ששימש כמתאם הראשי בין כל הזרועות. בטרם החלו חוקרי הרשות להאזין לטלפון שלו, הם שכנעו את אחד המתלוננים על ארד, הבעלים של מד מים רימונים, איציק ג'רבי, להקליט בחשאי את האוזמן (ראו מסגרת). במהלך השיחה, שהוקלטה בנובמבר 2008 במשרדו של ג'רבי בירושלים, עודד אותו האוזמן להיפגש עם יעקב צויגנבוים, המנהל והבעלים של השותפה השנייה בגודלה בקרטל, מדי

לא קיבל חסינות "הרשות השתמשה בי ואז הגישה נגדי כתב אישום" בעלי מד רימונים איציק ג'רבי טוען שרשות ההגבלים ביקשה ממנו להקליט את מתחריו, אך כשביקש לחדול החלה להאזין לו. הרשות: הוא אינו מדייק תומר גנון וענת רואה לכתבה המלאה 

ורד, לשיחת תיאום.

איציק: אתה הרי חבר של יעקב, דבר איתו.

גלעד: בוא אני אשאל אותך דוגרי, אנחנו מדברים פתוח?

איציק: כן.

גלעד: אתה רוצה להיפגש איתם?

איציק: עם מי?

גלעד: עם מי ורד.

איציק: תראה...

גלעד: לא איציק, אני איתך פתוח כמו חבר.

איציק: השאלה היא אם הם בנויים לשבת להידברות היום.

גלעד: שמע, לשבת ולדבר... אני יכול לנסות לדבר עם יעקב. אם רוצים לשבת ולדבר, זה דיבור הרבה יותר רחב מאשר על המכרז בחיפה, אתה מבין? יש פה הסתכלות מערכתית שיש בתוכה חיפה, יש אשדוד, יש ירושלים, יש הכל.

"בארד איימו עליו"

שיחה נוספת שהוקלטה בחשאי נערכה בין מנכ"לית מד תקין שלומית בר אור לבין סמנכ"ל פיתוח אסטרטגי במילטל תקשורת איתי מעודה. לפי חוקרי הרשות, מילטל היא החברה הראשונה שחשפה את ההסדר הכובל בין ארד לבין מדי ורד, והיא עשתה זאת בתלונה שהגישה באוגוסט 2007. בר אור, מחליפה בתפקיד בני בר יהודה וחברת מד תקין, חתמו על הסדר טיעון. על שני המנכ"לים לשעבר נגזרו עבודות שירות וקנסות של עשרות אלפי שקלים. מד תקין נקנסה ב־300 אלף שקל.

במהלך השיחה בין מעודה לבר אור נאמר שארד איימה על מד תקין שתפסיק לשתף פעולה עם מילטל.

איתי: אנחנו לא יכולים לעבוד עם מד תקין.

שלומית: למה?

איתי: כי הם הקפיצו את המחירים, הם גבוהים מדי.

שלומית: הבנתי.

איתי: למה בני (מנכ"ל מד תקין שהחליף את שלומית בר אור – ע"ר, ת"ג) הפסיק לעבוד איתי?

שלומית: כי בארד איימו עליו.

איתי: את חושבת שזה נכון?

שלומית: כן.

איתי: אז הוא לא שיקר.

שלומית: במקרה הזה הוא לא שיקר.

איתי: הם באים אליו כמו מאפיה?

שלומית: הוא היה חייב להם כסף... הם היו מוכנים לתת לו עוד אוויר... הוא בכלל הופעל על ידי יעקב ממדי ורד (צויגנבוים, בעלים ומנכ"ל עד 2009 – ע"ר, ת"ג) ועל ידי גלעד מארד (האוזמן – ע"ר, ת"ג).

משרדי חברת ארד טכנולוגיות ביקנעם עילית. שוק שמגלגל 95 מיליון שקל בממוצע מדי שנה צילום: זהר שחר

262 שיחות בשלושה חודשים

בטרם החליטו חוקרי הרשות להאזין ישירות לטלפון של החשוד בתיאום הקרטל, גלעד האוזמן מחברת ארד, הם ערכו מחקר תקשורת של דפוסי שיחות הטלפון שלו, וגילו שבמשך שלושה חודשים הוא ביצע כ־372 שיחות לכלל החברות המעורבות בשוק מדי המים - כ־149 מהן לחברת מדי ורד ו־113 לחברת מד תקין, שהיו חשודות בחבירה לקרטל. תוכני השיחות, לטענת החוקרים, סיפקו ראיות חותכות שמשהו לא תקין קורה בשוק. כך למשל, באחת השיחות בין האוזמן לבין גבי אלטמן, מנהל ומבעלי מדי ורד, תיאמו השניים הצעת מחיר שתוגש לעיריית רמת השרון. לפי כתב האישום, כ־20 מכרזים נוספים חוללו בצורה דומה בשנים 2004–2009 בין היתר בראשון לציון, באר שבע, רחובות, ירושלים, גן יבנה ורמת השרון.

גלעד: רצית רמת השרון, נכון?

גבי: כן.

גלעד: יופי, קח את זה גבי, קח.

גבי: תגיד מחירים.

גלעד: נעשה את זה פשוט, אני אתן 15% מוכתב מתחת למחירון.

חשד נוסף של הרשות בפגיעה בתחרות, שהוא בעצם לב לבו של הקרטל, הוא ההסדר לכאורה שלפיו ארד סיפקה מכלולים למדי מים למדי ורד במחירים נמוכים כדי שהיא לא תתחרה בה. על פי הרשות, ההאזנות העלו שההסדר אף רחב יותר. כך למשל, בשיחה בין מנכ"ל מדי ורד גבי אלטמן לבין מנהל תיקי לקוחות אזוריים בארד גלעד האוזמן, נשמע אלטמן אומר לו: "במוצרים הביתיים אנחנו לוקחים את ארד ובמוצרים הגדולים, כשארד צריך משהו, הוא לוקח אצלנו". האוזמן ענה בחיוב, לדבריו. חשד נוסף שעלה מההאזנות הוא שההסדר שימש לדחיקה מהשוק של מתחרים כמו מד מים רימונים.

גבי: יש לנו המוצר QN 1.5, ואנחנו נכנסים פנימה לשוק וסוגרים את רימונים. שמע, להוציא תקן למוצר זה עניין של שנה ומשהו עבור רימונים.

גלעד: כן.

גבי: זה המון זמן, בשנה ומשהו אפשר לגמור לדעתי עוד שלושה או ארבעה מכרזים, זה יכול להיות מכרז של חיפה, של נתניה או מכרז ירושלים הגיחון.

את חקירת הפרשה הובילו גל סגול ודותן עוזרי ממחלקת המודיעין ברשות ההגבלים, שבראשות עו"ד חיים ארביב.

תגובות: "זה שוק דואלי"

בא כוחו של יעקב צוייגנבוים, עו"ד ניב זקלר, לא מסר תגובה. צויגנבוים כפר באישומים נגדו. עו"ד צבי אגמון, שמייצג את ארד מסר: "איננו מגיבים לטענות והליכים התלויים בבית המשפט". במסמכים לבית המשפט נכתב ש"החברה כופרת בכל האישומים. שוק אספקת מדי מים הנו שוק דואלי שבו השחקנים מתחרים זה בזה אך גם נזקקים זה למוצריו של האחר, שכן לחלק מהם מוצרים בלעדיים".

עו"ד דוד פורר, בא כוחו של גלעד האוזמן: "מתנהל הליך בבית המשפט בירושלים בעקבות חקירה של רשות הגבלים ב־2009, ואני לא מתכוון לעסוק במסגרת כתבה עיתונאית בניתוח של קטעי עדויות והאזנות".

עו"ד איתן מעוז, סנגורו של איציק ג'רבי סירב להגיב לכתבה.

בא כוחם של מי ורד וגבי אלטמן, עו"ד ד"ר איתי פלדור, לא מסר תגובה.