ניתוח כלכליסט
גזירות התקציב יפגעו במעמד הביניים ובעניים
הצעד המיידי לצמצום הגירעון עלול להיות העלאת שיעור המע"מ. אלא שנתונים חדשים של הלמ"ס מסבירים מדוע הנפגעים העיקריים מצעד זה וכן מקיצוצים במשרדי הממשלה ומביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות יהיו דווקא מעמד הביניים והשכבות החלשות
בניגוד להצהרותיו של שר האוצר החדש יאיר לפיד נראה כי לצורך צמצום הגירעון הוא ייאלץ לנקוט שורה של צעדים, גם על חשבון אותו מעמד ביניים שלרווחתו טען שידאג.
הצעד הראשון והגדול בדרכו של שר האוצר בהתמודדות עם משימה מורכבת זו ייעשה כבר השבוע: לקראת סוף השבוע צפוי לפיד להציג בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו את הצעת התקציב לשנים 2013 ו־2014 שגיבש משרדו. כדי להתמודד עם הגירעון העצום בתקציב המדינה, שצפוי גם בשנתיים הקרובות, יציע האוצר צעדים רבים, שהשורה התחתונה שלהם חוזרת על עצמה כמעט בכל שנה - אחרי אישור התקציב בכנסת נקבל פחות ונשלם הרבה יותר. שניים מהצעדים שצפוי שר האוצר לנקוט הם העלאת שיעור המע"מ וביטול הפטור ממע"מ על ירקות ופירות. ייחודם של אלה הוא שניתן ליישם אותם כמעט מהיום למחר - כל שצריך הוא צו שקובע זאת, ללא הליך ארוך ומורכב של תיקון חקיקה ראשית.
סדרת נתונים חדשה שמפרסמת הלמ"ס מראה עד כמה מורכבת המשימה שניצבת כעת בפני שר האוצר: לקצץ מיליארדי שקלים בתקציב, להטיל מסים בהיקף מיליארדי שקלים נוספים ובאותה נשימה להיטיב עם מעמד הביניים ולהימנע מפגיעה בעניים. הנתונים החדשים הם ממצאיו המפורטים של סקר הוצאות משקי הבית לשנת 2011, שאת תמציתו פרסמה הלמ"ס בסוף השנה שעברה. נתונים אלה מפרטים את ההוצאה המשפחתית על סעיפי התצרוכת השונים הכלולים במדד המחירים לפי עשירונים, ומאפשרים לראשונה להעריך את גובהה וחומרתה של הפגיעה הממוקדת של כל אחד מהצעדים שמתכנן האוצר בכל שכבת אוכלוסייה. על פי נתונים אלה מציג "כלכליסט" את שיעור הפגיעה הצפוי של צעדי האוצר בשלוש קבוצות עיקריות באוכלוסייה: בעלי ההכנסות הנמוכות, מעמד הביניים והעשירים.
התקציב החדש לא יעזור למצבו של מעמד הביניים
ריקי כהן, שעל הצורך לעזור לה כתב שר האוצר בשבוע שעבר, היא רק מטפורה למעמד הביניים (כך הבהירו אנשיו של לפיד בעקבות הסערה התקשורתית שחוללו דבריו) ו־20 אלף השקלים שהיא ובעלה משתכרים הם בעצם שכרם ברוטו. נתון זה מציב את משפחת כהן מחדרה בעשירון השביעי, שהוא לכל הדעות עשירון המייצג את מעמד הביניים בישראל. את העשירים מייצג בבדיקה שערכנו העשירון העליון, ואת מיעוטי היכולת מייצג העשירון השני. בחרנו בעשירון זה ולא בעשירון הראשון, כי נתוני הלמ"ס לא כוללים הנחות והטבות שונות שרווחות בקרב אוכלוסייה זו (כהנחות בארנונה לדוגמה), עובדה שיוצרת עיוותים מסוימים בנתונים. כמו כן, העשירון הנמוך ביותר כולל לא מעט סטודנטים שהוריהם תומכים בהם, ולכן אין הוא מייצג את העניים "האמיתיים" באוכלוסייה.
שר החינוך שי פירון צילום: מיקי נועם אלון
במסגרת התקציב החדש יציע משרד האוצר לממשלה להגדיל את הכנסותיה ממסים ביותר מ־6 מיליארד שקל השנה ובסכום דומה גם בשנה הבאה. האפשרויות שיעמדו בפני הממשלה בתחום זה אינן רבות, והן כוללות תמהיל כזה או אחר של הצעדים הבאים: העלאת מס החברות ומס ההכנסה שמשלמים יחידים מרמות השכר הבינוניות ב־1%, העלאת שיעור המע"מ ב־1%, ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות, צמצום הטבות המס של חברות מייצאות וביטול הפטור ממס הכנסה עבור קרנות ההשתלמות.
הנתונים החדשים שפרסמה הלמ"ס מראים כי לפחות בתחום המסים העקיפים ניתן לקבוע שצעדיו המתוכננים של האוצר יפגעו במשפחתה של ריקי כהן יותר מאשר במשפחות העשירות בעשירון העליון.
העלאת המע"מ תפגע בעניים ובמעמד הביניים
הדרג המקצועי באוצר ממליץ לשר החדש לא להעלות את שיעורי המס הקיימים, שכבר הגיעו, לדעתו, לרמות גבוהות מדי, ולמלא את החסר העצום בהכנסות באמצעות ביטול פטורים ממס. לעומת זאת, צוות היועצים החיצוניים שמינה לעצמו לפיד חושב שאין מנוס מהעלאת מס ההכנסה והמע"מ.
העלאת המע"מ ב־1% עתידה לייקר שורה ארוכה של מוצרים ושירותים בשיעור ממוצע של כ־0.8%. "כלכליסט" בדק כיצד תשפיע התייקרות כזו על אחד מסעיפי ההוצאה היומיומית החשובים ביותר, מזון ללא ירקות ופירות, בשלושת העשירונים המייצגים.
בשנת 2011 הסתכמה ההוצאה המשפחתית הממוצעת על מזון ב־1,842 שקל בחודש. בעוד בעשירון השני (משקי בית מעוטי יכולת) ההוצאה החודשית הממוצעת על מזון היתה 1,450 שקל, שהם 16% מהוצאתם הכוללת, במשקי הבית המבוססים (אלה שמשתייכים לעשירון העליון) ההוצאה החודשית הממוצעת על מזון היתה 2,554 שקל, שהם 11% מהוצאתם הכוללת. בעשירון השביעי עלה שיעור ההוצאה על מזון ל־13%, שהם 1,943 שקל. אם כן, ייקור מוצרי המזון בשיעור אחיד בעקבות העלאת המע"מ יפגע במידה רבה יותר בבעלי ההכנסות הנמוכות. העשירים ייפגעו ממנו בשיעור הקל ביותר, וגם משפחתה של ריקי כהן, ואיתה כל בני מעמד הביניים, יידרשו לשלם את חלקם.
תרחיש דומה לזה הצפוי בעקבות העלאת שיעור המע"מ הכללי ב־1% עלול להירשם אם שר האוצר לפיד יחליט לאמץ את ההצעה לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות. אמנם ההוצאה המשפחתית הממוצעת על סעיף זה נמוכה בהרבה מההוצאה על מזון ומסתכמת ב־409 שקל בחודש, אך שיעור ההתייקרות במקרה זה יהיה גדול בהרבה מזה של המזון. בהנחה ששיעור המע"מ יעלה באחוז נוסף, הרי ששיעור המע"מ יהיה 18%. על כן ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות משמעותו התייקרות מיידית ודרמטית של סעיף זה ב־18%. העניים מוציאים על ירקות ופירות 4% מהוצאתם הכוללת, מעמד הביניים מוציא 2.8% והעשירים רק 2.2%.
יאיר לפיד צילום: אלכס קולומויסקי
אם כן, גם כאן אנו רואים כי הזינוק הצפוי במחירי הירקות והפירות בעקבות ביטול הפטור ממע"מ יפגע במשפחות העניות ובמעמד הביניים הרבה יותר מאשר במשפחות בעשירון העליון.
מעמד הביניים ישלם גם את מחיר הקיצוצים
בעוד חודשיים־שלושה יגיש משרד האוצר לאישור הכנסת תקציב רצוף כוונות טובות. בניגוד לקיצוצים בשנים הקודמות הפעם מתכוון האוצר להציע שחלק נכבד מהקיצוץ המתוכנן יהיה בסעיפי הוצאה מוגדרים, ולא לקצץ בשיעור אחיד בכל המשרדים, שיטה שהגדיר בעבר הנגיד פישר כמאוד לא יעילה ולא הוגנת.
ואולם, ניסיון העבר מלמד שלא תמיד התקציב שנכנס לדיוני ועדת הכספים הוא התקציב שיוצא ממנה. לכן תרחיש לא לגמרי דמיוני הוא שהאוצר יציע כמה סעיפי קיצוצים מוגדרים, שלא ימצאו חן בעיני חברי הכנסת, ובסופו של דבר תיאלץ הממשלה להמיר אותם בשיטה הישנה והמוכרת של קיצוץ בשיעור אחיד. וכאשר זה יקרה ייפגעו שירותים רבים שמעניקה כיום הממשלה לאזרחי המדינה בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, ביטחון הפנים ועוד.
דוגמה מייצגת שבחרנו לצורך העניין היא שירותי החינוך, שכבר כיום נאלצת כל משפחה בישראל להוציא עליהם בכל חודש סכום ממוצע של 743 שקל. בעשירון השני מוציאה משפחה ממוצעת על שירותי חינוך 4.8% מהוצאתה החודשית הכוללת, בעשירון השביעי מסתכמת ההוצאה על חינוך ב־5.5% מכלל ההוצאה המשפחתית, ובעשירון העליון רק ב־4%. לכן הנפגעים העיקריים מקיצוץ אפשרי בתקציבי החינוך, כחלק מקיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, יהיו הפעם דווקא אנשי מעמד הביניים.
מעמד הביניים ייפגע גם מעליית הריבית
ומה יקרה אם בסופו של דבר הממשלה החדשה לא תעמוד בנטל הכבד שהשאירה לה הממשלה היוצאת ולא תצליח לקצץ את כל הסכום הנדרש כדי לעמוד ביעד הגירעון? את התשובה סיפק בנק ישראל, שכתב (פעמיים) בהודעת הריבית האחרונה את המשפט המפורש "חריגה בגירעון הממשלתי עלולה לגרור עלייה בשיעורי הריבית". ההסבר למה שמסתתר מאחורי איום זה די פשוט: כדי לממן את הגירעון הלא מתוכנן בתקציבה תלווה הממשלה כספים בשוק ההון. בנקודה זו יהיה על נגיד בנק ישראל החדש להתערב כדי לנטרל את השפעת הכספים הרבים שתשפוך אז הממשלה למשק.
גם במקרה זה מרחיבים נתוני הלמ"ס את היריעה ומראים כי למרבה הפלא העשירון השביעי והעשירון העליון משלמים בממוצע בדיוק את אותו סכום כהחזר משכנתא חודשי - 1,329 שקל. זאת בעוד בעשירון השביעי מסתכמת ההכנסה הכספית נטו (סך ההכנסות נטו מעבודה, מהון, מפנסיות ומקצבאות, וללא אומדן שירותי הדיור שמעניקות הדירות שבבעלות הדיירים) של כל משפחה ב־13,927 שקל בממוצע. לעומת זאת, בעשירון העליון מגיעה ההכנסה המשפחתית הממוצעת ל־28,629 שקל. בעשירון השני משלמים בחודש בממוצע 434 שקל על משכנתא, שהם 8.7% מכלל הכנסותיו החודשיות הממוצעות של משק בית המשתייך לעשירון זה.
שיעור החזר המשכנתא הממוצע החודשי של מעמד הביניים הוא 9.5% מגובה הכנסתו, לעומת 4.6% בלבד בעשירון העליון. מסיבה זו ייקור אפשרי של הריבית על ידי בנק ישראל, אחרי שיתברר שהממשלה לא קיצצה את מלוא הסכום הנדרש, יגדיל בסכום זהה את החזר המשכנתא החודשי של העשירונים השביעי והעשירי, אך בשל פערי ההכנסות ביניהם שוב ייפגע בעיקר מעמד הביניים.
