לאומי: "בשנה שעברה מחקנו 400 מיליון שקל לציבור לעסקים קטנים"

"יש ריכוזיות בהקצאת אשראי במערכת הבנקאית. יש תמונת מראה של הריכוזיות בבנקים. הבנקים משקפים את החברות במשק ונטפל בבעיה זו בחוק הריכוזיות", כך לדברי דודו זקן, המפקח על הבנקים בדיון בוועדת הכספים בנושא התספורות המרובות ומחיקת החובות לאיילי ההון על ידי הבנקים.

לדבריו, "אפשר לראות הסטה של אשראי דרך טיפול המפקח על הבנקים מהגופים הגדולים למשקי בית. אי אפשר לעבור ביום אחד ממצב ריכוזי למצב לא ריכוזי בכלל. הנחת היסוד שלנו - הלוואות צריך להחזיר עד השקל אחרון וצריך למצות את כל הדרכים לגבות את החוב - מגדול עד קטן. על זה מושתת כל התיווך הפיננסי".

נוחי דנקנר צילום: גיא אסיאג

נציג בנק לאומי אבירם כהן אמר "תיק האשראי של לאומי עומד על 240 מיליארד שקל. תיק האשראי ללקוחות גדולים - מעל 100 מיליון שקל - עומד על 40 מיליארד שקל. זה היחס. לבנק יש אשראי לגנדן, אין לו אשראי פרטי לדנקנר, ומעבר לכך איני יכול להרחיב. אין רשימה של חריגים ויחס מפלה או מיוחד למאן דהו בגלל מעמדו הכזה או האחר. ב-2009 פנו אלינו מהאוצר ומהכנסת ואמרו לנו שאנשי העסקים הגדולים מתלוננים שאנו סוגרים להם את הברז. נמחקים מאות מיליוני שקלים בשנה לציבור ולעסקים קטנים. בשנה שעברה נמחקו למעלה מ-400 מיליון שקל".

זקן הוסיף, "סיכון האשראי הוא הסיכון המרכזי בבנק שפעילותו העיקרית היא גיוס פקדונות ומתן אשראי. סך האשראי שנותנת המערכת הבנקאית עומד על 860 מיליארד שקל. 360 מיליארד ניתנים למשקי בית, בהם 240 למשכנתאות. 48% מהאשראי ניתן למגזר העסקי, 10% לפעילות בחו"ל והשאר למשקי בית".

חברי הכנסת זהבה גלאון ומשה גפני יצאו בקריאות ביניים וטענו כי בפועל המפקח כלל לא נוהג כך. אולם זקן הדגיש "אנו נבדוק את החששות באופן יסודי במסגרת הוועדה ששר האוצר והנגיד החליטו להקים. הוועדה לא מייתרת את פעולת המפקחים".

עוד אמר זקן, "הסדר זה לגיטימי וחלק מהסיכון. הבעיה היא ריבוי הסדרי החוב, וההשלכות שיכולות להשפיע על נורמת התשלומים במשק. המערכת הבנקאית שמרנית בחיתום האשראי וניתן לראות זאת בשיעורי הפסדי האשראי הנמוכים יחסית".

לדבריו, "עצם ההגעה להסדר חוב הינה תהליך לגיטימי, וחלק מניהול סיכוני אשראי תקין, הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ בנקאית. צריך לזכור שהסדר חוב הוא לעיתים הצעד הראשון בתהליך ההבראה של החברה, אשר אם יצלח, הוא ישיא ערך למלווים, למשקיעים, לעובדים ולמשק בכללותו – החלופה להסדר היא פשיטת רגל שגם לה יש מחיר.הבעייתיות טמונה בריבוי הסדרי החוב לאורך זמן והשלכותיה על מוסר התשלומים במשק.

לדיון הוזמן גם בעל השליטה באי.די.בי נוחי דנקנר ומנהלי הבנקים שהעדיפו לא להגיע. דנקנר שלח מכתב ליו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי ובה נכתב, "אני כותב לך מארגנטינה, בה אני נמצא עם הצוות שלי על מנת לסכם עסקת השקעה משמעותית בקבוצת IDB. לפיכך, לא אשתתף בישיבת ועדת הכספים".

דודו זקן צילום: אריאל בשור

דנקנר הדגיש במכתבו כי "ב-IDB עושים ימים כלילות כדי לייצב את הקבוצה לאור התקופה המאתגרת בה אנו נמצאים, ואני משוכנע שאנו בדרך הנכונה להגעה קרובה לסיכום הוגן על הסדרת חובותיהן של גנדן ושל IDB אחזקות כלפי הבנקים וכלפי בעלי אגרות החוב"

סלומינסקי שפתח את הישיבה, אמר: "צריך לדאוג שהבנקים יהיו יציבים. אנו רוצים שהבנקים יתנו אשראי - שלא תהיה אבטלה ושתהיה צמיחה. שלא ייצא מכאן עליהום טוטאלי על הבנקים ומצד שני כל אלו שחייבים לא יחשבו שהגיעה שנת שמיטה".

מהדיון נעדרו כאמור גם מנהלי הבנקים שהוזמנו דוגמת מנכ"ל לאומי רקפת רוסק-עמינח. לדברי סלומינסקי "אחד המנהלים שקל להגיע אבל חשש שאם השאר לא היו באים הכל יתמקד בו - אף שיש מחיקות בבנקים אחרים". 

עם זאת לדיון כן הגיעו הרגולטורים - ראש הרשות לני"ע שמואל האוזר והמפקח על הבנקים דודו זקן. כן הגיעו נציגי הבנקים ואיגוד הבנקים.

בתוך כך, במערכת הבנקאית הלינו על כך שהזימון לוועדת הכספים הגיע רק אתמול אחה"צ. כשפנו חלק מהבנקים בדרישה להסברים, נמסר להם כי מנכ"לי הבנקים לא נדרשים להגיע לדיון, אך הם מתבקשים לשלוח נציג לדיון.

האוזר ציין כי "הציבור נותן הלוואות לחברות ואנחנו מפקחים על ההנפקות לציבור. כל אחד מסוגי האשראי מחייב טיפול שונה. יש חוב של 750 מיליארד שקל לסקטור העסקי מתוכו פחות מ-300 מיליארד הוא חוב סחיר שניתנו לחברות הציבוריות באמצעות הנפקת אג"ח". לדבריו "יש הבדל ברמת הבטוחות ואני מזכיר שבמקרה של גנדן זו חברה פרטית. אלו לא חייבות בגילוי נאות של ההלוואות, אבל אנו מוטרדים מאוד מתופעת הסדרי החוב. טיפלנו מאז המשבר ב-120 הסדרי חוב של החברות הציבוריות".

האוזר הדגיש כי "בשנים 2013-2014 יש חובות בעיתיים שגויסו מהציבור שמוערכים בכ-5-6 מיליארד שקל. יש חשש לאי החזרתם".

מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל אמר, "הנתונים אינם פומביים אך אני אומר באחריות שאם תבדוק את המחיקות - המחיקות למשקי בית גבוהות מזה של עסקים. קשה להגיע למסקנה שהצטיירה בדיון הציבורי. אני לא יודע להתייחס לעסקה ספציפית אבל בגלל שאנו משחקים באש ראוי להסתכל על התמונה כולה. כאשר הבנק נותן הלוואה ונכשל היא לא חוזרת אליו, מי שפה מפסיד זה הבנק". מרכזת הקואליציה בוועדה ח"כ גילה גמליאל קראה בתגובה לוועדה לקדם חקיקה ש"תגרע מבעלי השליטה לאחר הסדרי חוב אחוזים משליטתם כסנקציה".

היכן מנהלי הבנקים?

לשאלה מדוע הבנק לא שלח את מנכ"ל הבנק נמסר מבנק הפועלים כי "מהבנק נשלח רועי קציר, מנהל מחלקת הרגולציה בבנק הפועלים ונציג נוסף מהחטיבה העסקית"; בדיסקונט הסבירו כי "המנכ"ל ראובן שפיגל לא זומן. נתבקשנו לשלוח נציג מטעם הבנק וכך פעלנו. למרות ההתראה הקצרה, נשלח לייצג את הבנק בוועדה, טל כרמי ראש אגף אשראים מיוחדים"; ממזרחי טפחות נמסר כי הבנק "מקפיד לשלוח לכל דיון בכנסת אליו מוזמנים נציגי הבנק את הגורם המקצועי הרלבנטי לנושא הדיון. כך בדיוק נהגנו גם בדיון הבוקר בוועדת הכספים, אליו שלחנו את ראש מטה החטיבה העסקית בבנק; מהבינלאומי נמסר כי מטעם הבנק הבינלאומי הגיע סמנכ"ל הבנק ומנהל מחלקת האשראי העסקי, יהודה בוצר;

בלאומי, שעמד בשבוע שעבר במרכז הביקורת הציבורית על כך שהסכים למחוק כ-150 מיליון שקל לגנדן שבשליטת נוחי דנקנר נמסר כי "הבנק התבקש להשתתף בישיבת ועדת הכספים שנושאה: הסדרי החוב בבנקים, ושלח לדיון את בעלת התפקיד הבכירה ביותר בתחום ניהול הסדרי חוב בבנק, אוסנת טננבאום, ראש המערך לאשראים מיוחדים".