טרכטנברג: "אם שכר הלימוד לא יעלה - לא יהיה בסיס להשכלה גבוהה בישראל"

"העלייה בשכר הלימוד היתה צריכה להביא עוד שליש מהתקציב של ההשכלה הגבוהה - כמיליארד שקל, אבל זה לא קרה וכולנו מרגישים זאת", כך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג יו"ר הוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה), בכנס ההשכלה הגבוהה השלישי שנערך בתל אביב היום (ה').

"באוקטובר השנה יפוג ההסכם לשקט תעשייתי שנחתם עם הסטודנטים. אני רוצה להגיד בצורה ברורה וחדה - אם לא יעלה שכר הלימוד, לא יהיה בסיס תקציבי מוצק להשכלה גבוהה במדינת ישראל. לפנינו יש אתגר שמלוא התקציב הרב שנתי אכן יתממש. זה מצריך מאיתנו לשמור על אחדות השורות, אם חלילה נחזור אחורה למשחק סכום אפס ומאבקים פנימיים - זה לא יקרה. הרבה זמן האקדמיה הסתגרה בתוך תוכה, חייבים לצאת החוצה ושמדינת ישראל תכיר את המלאכה האדירה. תקציב משקף העדפות ציבור וחייבים שהחברה תדע על מלאכותינו".

פרופ' מנואל טרכטנברג צילום: אוראל כהן

טרכטנברג הדגיש את החשיבות בהידברות עם הסטודנטים בנושא, מכיוון שלדבריו אין אפשרות אחרת: "אנחנו יודעים מה צריכים להיות העקרונות שינחו אותנו להידברות מול הסטודנטים. אנחנו יכולים לבקש עוד תקציב מהאוצר, אבל הרגל השלישית חייבת להיות שם (העלאת שכר הלימוד-ה"ק) לטובת הסטודנטים".

בהמשך לדברי שר החינוך שי פירון שהשתתף בכנס, אמר טרכטנברג כי הוא רואה חשיבות גדולה להנגשת ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסיה שונות כמו ערבים וחרדים: "לפני שנה אמרנו שאנחנו הולכים על מהלך של מח"רים (מסגרות לחרדים), וכבר הקמנו שבע מסגרות כאלה וישנן שתי מסגרות נוספות בהקמה. בפעם הראשונה יש בוגרות לפסיכולוגיה ממסגרת חרדית. יש מח"רים בבצלצל, במכללת הדסה, במכללת צפת ועוד. יש מעל 7,000 סטודנטים במסגרת זו והפוטנציאל הוא ל-25 אלף סטודנטים חרדים. אני מקווה שבשנים הקרובות נתקרב למטרה".

לבסוף אמר טרכטנברג כי קידום תחום מדעי הרוח נמצא גם הוא על השולחן: "תחום מדעי הרוח נפגע קשות בעשור האחרון. מדובר על משימה לאומית של החזרת עטרה ליושנה. לא יכול להיות שבתחומים שנוגעים לנו, כמו יהדות והיסטוריה, לא נהיה הטובים בעולם ולכן נדרש מאמץ מרוכז לקידום התחום הזה".

אורי רשטיק, יו"ר התאחדות הסטודנטים אמר בתגובה: "התאחדות הסטודנטים הארצית מתנגדת בכל תוקף לפגיעה בתקציב ההשכלה הגבוהה ואף יצאה למאבק בנושא לאחרונה, נציין כי שר האוצר התחייב שלא יפגע בשום דרך בתקציב ההשכלה הגבוהה, מתוך הבנה שמערכת ההשכלה הגבוהה היא הפלטפורמה הטובה ביותר להצטרפות לשוק העבודה. איננו מקבלים את הנחת היסוד של פרופ' טרכנטברג שהסטודנטים הם אלה שצריכים לשאת בנטל תוספת המשאבים למערכת. אם על פי משנתו של שר האוצר, המדינה באמת רוצה לשים במרכז את האדם העובד, עליה להשקיע בראש ובראשונה בחינוך ובהשכלה הגבוהה ואף להציב אותם בראש סדרי העדיפויות שלה. התאחדות הסטודנטים הארצית ערוכה לכל תרחיש ולא תחשוש לצאת לכל מאבק אשר יפגע אנושות באורח חייהם של כ-300,000 צעירים וצעירות בישראל".