"התנהגות טבע - טיפשות ויהירות מצמררת"

"יש פה טיפשות והיבריס של חברה שחושבת שהכל בסדר ולא נכנסת לפרטים. זה עושה לי צמרמורת", כך העידה בשבוע שעבר ד"ר אתי יולס, לשעבר סמנכ"לית מחקר ופיתוח בסטארט־אפ הרפואי פרוניורון. העדות נמסרה במסגרת תביעה שהגישה החברה נגד טבע על הסכם שנחתם ביניהן לפיתוח תרופה למחלות עצביות. בשבוע שעבר הגיעה התביעה לשלב ההוכחות באולמו של השופט המחוזי בתל אביב אבי זמיר.

לפני 6 שנים הגישה פרוניורון תביעה בדרישה לבטל את ההסכם עם טבע. התביעה והמסמכים שהוגשו בתיק מאז אפשרו הצצה לעולם המחקר הרפואי, האינטרסים הכלכליים בו ודרך קבלת ההחלטות באשר לתרופות שיפותחו. ההסכם שבמחלוקת נועד להסדיר את הפיתוח של תרופה המבוססת על מולקולת הגלטירמר אצטט (1־COP) שפותחה במכון ויצמן.

ד"ר אתי יולס. "היה חשוב לנו לא להיות חלק מההחלטה הזו"

הצדדים החליטו להתחיל באוקטובר 2006 ניסוי קליני בבני אדם לבחינת הבטיחות של המולקולה לטיפול במחלות. לטענת פרוניורון, הניסוי היה אמור להתבסס על ניסויים קודמים שהראו שהמולקולה יעילה רק בנטילה בתדירות נמוכה ושהיא אינה אפקטיבית למחלת ה־ALS. למרות זאת, לפי התביעה, החליטה טבע לבצע את הניסוי דווקא בחולי ALS ובמשטר של נטילה יומית, כמו הקופקסון. לגרסת פרוניורון, המיוצגת על ידי עו"ד גבי מויאל־מאור, ראש מחלקת הליטיגציה בהמבורגר עברון, ועוה"ד ירון סובול ואלינור שטרק ממשרדו, טבע בחרה לבצע ניסוי מאולתר, שהיא יודעת שדינו להיכשל, משום שנקלעה לניגוד עניינים בין רצונה להגן על מכירות הקופקסון לחובותיה החוזיות כלפי פרוניורון.

בעדותה טענה ד"ר יולס שטבע ביצעה ניסוי בבני אדם שלא עמד באמות מידה מדעיות ואתיות מינימליות ומשיקולים זרים. "ההחלטה שהתקבלה כרעם ביום בהיר היתה ללכת לניסוי של ALS בהזרקה יומית", אמרה ד"ר יולס לעו"ד יצחק מרציאנו, בא כוח טבע. "אפילו עם דמיון פרוע אי אפשר לחשוב על הניסוי הזה. זה כמו להתכונן שהמשיח יגיע מחר. מבחינת המדע לא היתה סיבה ללכת לניסוי ב־ALS".

ד"ר יולס הוסיפה ש"קופקסון היא אמנם תרופה למחלה לא כזו ענקית, אבל מדובר בחלק נכבד מהכנסות טבע. קל להבין שאם אתה לא מזריק תרופה פעם ביום אלא פעם בשבוע, זה משפיע על ההכנסות. הכי חשוב היה לנו בפרוניורון שלא נהיה חלק מההחלטה הזו. זו החלטה מזעזעת. ברור שההחלטה לא קידמה את הפרויקט אלא קברה אותו. לכן הודענו שפרוניורון לא תהיה חלק מהניסוי. כיוון שזה דרמטי, גם הצעד צריך להיות דרמטי".

לדברי ד"ר יולס, הניסוי של טבע קיבל את אישור הרשויות הרגולטוריות כמתבקש משום שהוצגו בפניהן נתונים חסרים. "זה נראה לי קונספירטיבי, ואפילו לא קונספירציה חכמה. טבע היתה אמורה לדעת שתקפצו", העיר לביולוגית השופט זמיר. "אתה צודק", השיבה ד"ר יולס, "יש פה הרבה טיפשות. תחושת היבריס של חברה שחושבת שהכל בסדר ולא נכנסים לפרטים הקטנים, זה עושה לי צמרמורת".

בקרוב יעידו נציגי טבע שיספקו גרסה משלהם לאירועים. בתצהיר שהגיש אהרון שוורץ, לשעבר מנהל חטיבת המחקר והפיתוח המקורי בטבע, הוא שלל את טענות פרוניורון. "ברור שמדובר היה בניסוי ראוי ומתוכנן שעמד בכל הסטנדרטים הנדרשים ואף מעבר לכך". לגרסת שוורץ, טענת פרוניורון שלפיה טבע חששה שפיתוח התרופה יפגע במכירות הקופקסון אינה נכונה. "רופא לא יסטה מההנחיות שקבעו רשויות הבריאות ויסכן את מטופליו ללא ממצאים המוכיחים את יעילות הטיפול על בסיס מחקרים שנערכו ביחס למחלה אחרת שאינה טרשת נפוצה". בהתייחס לטענה שהניסוי סיכן חיים, טען שוורץ שזו "הטלת דופי חמורה ביושר של הצוות שעסק בנושא".

טבע בתגובה: "ההליך מתנהל בבית המשפט, ואין בכוונת טבע לנהלו בתקשורת. עם זאת, יש לציין, שהניסוי המדובר היה ניסוי ראוי, מוצדק ומחויב המציאות, שנועד למצוא טיפול למחלה סופנית חשוכת מרפא. הניסוי קיבל את כל האישורים על פי דין, לרבות אישורים של 13 ועדות הלסינקי מוסדיות ושל 6 משרדי בריאות (ישראל, בריטניה, גרמניה, צרפת, בלגיה ואיטליה). הניסוי הסתיים ב־2008 ותוצאותיו הצביעו שהטיפול היה, כצפוי, בטוח".