נחשף בכלכליסט
האוצר מנסה להחיות את תוכנית ויסקונסין
התוכנית שאמורה לטפל במקבלי הבטחת הכנסה בוטלה לפני 3 שנים עקב ביקורת קשה. האוצר מעוניין להשיבה עתה בגרסה מרוככת
משרד האוצר מחייה מחדש את תוכנית ויסקונסין, שבוטלה לפני שלוש שנים עקב ביקורת ציבורית קשה, כך עולה מהצעת חוק ההסדרים שנחשפה היום בערוץ 10. כפי שפורסם לראשונה ב"כלכליסט" לפני שבועיים, האוצר מעוניין בהחזרת התוכנית שאמורה לטפל במקבלי הבטחת הכנסה אך במתכוננת שאנשי האוצר מדגישים כ"מרוככת" ואמורה לצמצם את ההתנגדות של הכנסת והארגונים החברתיים.
- ארבע המשוכות של לפיד בדרך לאישור הרפורמה בתעסוקה
- האוצר רוצה להחזיר את תוכנית ויסקונסין דרך חוק ההסדרים
- ח"כ חיים כץ: "למה טיפול במובטלים צריך להיעשות ע"י חברות פרטיות?"
תוכנית ויסקונסין פעלה במשך כחמש שנים, מ־2005 ועד 2010, והופסקה בהוראה של ועדת העבודה של הכנסת שביטלה את הזיכיון של החברות שהפעילו את התוכנית. שורה של תלונות ותחקירים עיתונאיים גילו כי החברות הפרטיות ניצלו את העובדה כי הכנסתן תלויה במספר קצבאות הבטחת ההכנסה שיישללו מהמשתתפים בתוכנית על מנת לעשות את זה בדיוק. הקצבאות נשללו למרות שהמובטלים לא הושמו בעבודה איכותית ולא עברו הכשרה מקצועית ראויה. זאת, למרות שעלות התוכנית לתקציב המדינה עמדה על כ-300 מיליון שקל לשנה במונחי 2009.
למרות הביקורת, אנשי משרד האוצר המשיכו להאמין בתוכנית, שכן לטענתם הבסיס שלה היה נכון, גם אם יש לעשות תיקונים משמעותיים באופן התפעול שלה. מי שנחשבה לאחת ההוגות והמבצעות של תוכנית ויסקונסין כאשר החלה לפעול ב־2005 היא לא אחרת מאשר מנכ"לית האוצר החדשה, יעל אנדורן, שהיתה אז בכירה באגף התקציבים של המשרד. בנוסף לאנדורן, תומך נלהב של תוכנית ויסקונסין הוא פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה.
שלילת קצבה - על ידי עובד מדינה בלבד
על מנת לנסות ולשנות את היחס אל התוכנית ולאפשר את האישור שלה בכנסת תתאפשר הפעלתה גם על ידי עמותות ולא רק חברות פרטיות, שלילת קצבה תעשה על ידי עובד מדינה בלבד ולא על ידי עובדי החברות והתמורה למפעילים תהיה לא על שלילת קצבה אלא לפי אורך ההשמה בעבודה והשכר של העובד. למעשה, חלק גדול מההצעה החדשה של האוצר היא למעשה התוכנית שהציע ב-2010 שר התמ"ת דאז, בנימין בן אליעזר, ונדחתה בוועדת העבודה.
יריד תעסוקה בנגב צילום: דודו גרינשפאן/ישראל סאן
עם זאת, עדיין יש מחלוקת לגבי היעילות של התוכנית לעומת הכסף שמושקע בה. במהלך השנים עברו בתוכנית כ-46 אלף מקבלי הבטחת הכנסה שהופנו אליה על ידי שירות התעסוקה, מהם כ-20 אלף מצאו עבודה. עם זאת, בדיקה של ארגונים חברתיים שהתנגדו לתוכנית טענה כי בפועל רק 13 אלף מובטלים, כלומר 28% מהמשתתפים בתוכנית, מצאו עבודה לטווח ארוך בשכר מעל למינימום. השאלה היא גם האם לא ניתן להשיג תוצאות דומות, אולי טובות יותר, בהשקעה כספית דומה בשירות התעסוקה שעובר ייבוש תקציבי.
עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח אמרה בתגובה ל"כלכליסט", כי "אנו מחכים לראות את פרטי ההצעה לחידוש תוכנית ויסקונסין, כדי להבין האם מדובר בתוכנית שעשויה להבטיח סיוע ואופק תעסוקתי לדורשי עבודה או בתוכנית שתחדש את ההתעמרות בציבור המוחלש ביותר בישראל. עצם העובדה ששוב הוחלט להפריט את סמכויות שירות התעסוקה לחברות פרטיות מעוררת דאגה, שכן מדובר בצעד נוסף שיחליש את השירות ויפגע בעבודתו ובסמכויותיו, בשעה שמה שנדרש לדורשי העבודה בישראל הוא שירות ציבורי חזק, עתיר משאבים, יעיל ואפקטיבי. ממשלות ישראל מייבשות את תקציב שירות התעסוקה ואת סמכויותיו כבר שנים ארוכות, עד כדי כך שכיום רק אחוזים בודדים מהמובטלים מקבלים ממנו סיוע אמיתי. הפרטה מחודשת של סמכויות השירות לחברות פרטיות נראית על פניו המשך של אותה מדיניות קלוקלת, אולם אנו מחכים לקבל את מלוא הפרטים כדי לגבש עמדה מבוססת על התוכנית המוצעת".
