הוחלט בכנסת: תגביר את הפיקוח הכלכלי על מערכת הביטחון

ערב יריית הפתיחה על המאבק סביב תקציב הביטחון לשנים 2013–2014 בכנסת החליטו להגביר את הפיקוח הכלכלי על מערכת הביטחון. ל"כלכליסט" נודע כי הכנסת מתכננת להעסיק יועץ כלכלי מומחה, בעל סיווג בטחוני גבוה שיהיה אמון על ניתוחי עומק של התקציב הענקי.

בוועדת חוץ וביטחון מסבירים כי היועץ יוכל לברר לעומק את ההעברות התקציביות לאורך השנה המאושרות בוועדה המשותפת לכספים ולביטחון (כ־10 מיליארד שקל בשנה), לוודא את מימוש מגבלות התקציב ובכלל לסייע לחברי הכנסת להבין עבור מה הם מצביעים.

הכנסת תזדקק מן הסתם ליועץ כזה כבר בחודשים הקרובים: תקציב המדינה ובתוכו תקציב הביטחון שהוגש אמש לשרים יובא לוועדותיה בשבועות הקרובים. כבר עכשיו ברור כי אחד הצעדים עם משמעויות מרחיקות לכת על התקציב הוא קיצור שירות החובה, שאושר אתמול.

השירות יקוצר. התרומה המוערכת למשק הישראלי- 1.4 מיליארד שקל בשנה צילום: יובל חן

לפי המתווה שעליו סוכם בוועדת פרי לשוויון בנטל, החיילים ישרתו 32 חודשים במקום 36, החל מגיוס יולי 2015. הסיבה לעיתוי היא כי סביב מועד זה צפוי לגדול היקף המתגייסים.

שר הביטחון משה (בוגי) יעלון העריך את התרומה של קיצור השירות למשק הישראלי ב־1.4 מיליארד שקל בשנה מאחר והמשתחררים משתלבים מוקדם יותר בחיים האזרחיים. עם זאת יעלון לא פספס את ההזדמנות להתנות את קידום התוכנית ב"שיפוי תקציבי מתאים מחוץ לתקציב הביטחון".

יעלון מתכוון לדרישה לבניית מנגנון שירות קבע, עבור אותם משרתים שצה"ל מעוניין להשאיר ארבעה חודשים נוספים. השיפוי הדרוש לכך לדברי גורם בצה"ל הוא 750 מיליון שקל בשנה.

בקשת האוצר ליישם פעימות קיצור שירות נוספות בעתיד נדחתה. בצה"ל הבטיחו כי מערך המילואים לא ייפגע כתוצאה מקיצור השירות.