תקציב משרד הבריאות יקוצץ ב-150 מיליון שקל, הקופות יקבלו תוספת
קופות החולים יקבלו עוד 1.8 מיליארד שקל על פני 3 שנים, והעלאת ההשתתפות העצמית תבוטל - אך גם הרחבת טיפולי השיניים לילדים; מנכ"ל משרד הבריאות מסכם את ליל התקציב מול האוצר: "זהו הסכם מצוין"
תקציב משרד הבריאות יספוג קיצוץ של 150 מיליון שקל, אך תקציב סל הבריאות לא ייפגע, כך הוחלט אמש בישיבה ארוכה בין נציגי משרד הבריאות והאוצר שהתנהלה במקביל לישיבת הממשלה לאישור תקציב המדינה.
עיקר ההסכמה בין הצדדים היא על הקריטריונים בהם יורחב סל הבריאות, אותו סכום כסף שעובר לקופות החולים ובאמצעותו הן מממנות את הבדיקות והטיפולים לחולים. ביום שישי האחרון כבר סוכם כי הסעיף בדבר העלאת ההשתתפויות העצמיות בביקורי רופא ותרופות יבוטל. סעיף זה אמור היה לחסוך לתקציב המדינה כ-200 מיליון שקל.
ההישג העיקרי שיכול לרשום לעצמו משרד הבריאות הוא דווקא מה שנראה כסעיף טכני בלבד, המגדיר כי סל הבריאות יגדל כל שנה ב-1.6% בשל גידול האוכלוסייה. מדובר בשינוי מהותי, שכן עד כה הגידול היה 1.2% בלבד ומשמעותו היא 140 מיליון שקל בשנה שנכנסים לבסיס התקציב; כך, למעשה, התקציב של 2015 יהיה גדול ב-420 מיליון שקל מהתקציב של 2012 רק בשל מקדם העדכון הדמוגרפי.
בנוסף, הוחלט גם על שינוי מבנה מדד יוקר הבריאות, שקובע גם הוא את גובה העדכון השנתי של סל הבריאות, ועל ביצוע תיקונים שיגדילו את הפיצוי שמקבלות הקופות על השינוי בשכר הרופאים והאחיות. המשמעות היא כי בשנים הקרובות השינוי במדד יגדיל את סל הבריאות בעוד כ-80 מיליון שקל בשנה בבסיס התקציב.
מנגד, מחיר יום האשפוז, שהוא המחיר שמשלמות הקופות עבור טיפולים ואשפוזים של מבוטחיהן בבתי החולים, יגדל מעט גם הוא: רכיב השכר יקבל משקל מהותי יותר, והמחיר לא ייקבע על ידי ועדת מחירים של משרדי האוצר והבריאות אלא בהתאם לשינוי במדדים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
רוני גמזו צילום: עמית שעל
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, אמר יר ל"כלכליסט" כי "הסידור החדש מאפשר מצד אחד ודאות תקציבית טובה יותר לקופות החולים אל מול השינויים במחירי יום האשפוז, ולבתי החולים אל מול השינויים בשכר הרופאים".
לעזרת משרד הבריאות הגיע בשנה שעברה בג"ץ, שקבע כי על המדינה לשנות את אופן החישוב של מדד יוקר הבריאות. בעתירה שהגישו ב-2003 הקופות כללית ומכבי קבע בג"ץ ביוני שעבר כי אי העדכון המספק של סל הבריאות עשוי להביא ל"פגיעה רחבה וחמורה" בחולים. כמו כן הוחלט כי סל העדכונים הטכנולוגיים, הידוע גם כסל התרופות, ימשיך לעמוד כל שנה על כ-300 מיליון שקל. סך כל הגידול בסל הבריאות יגיע ל-1.8 מיליארד שקל שייפרסו על פני שלוש שנים.
בין שני המשרדים הוחלט גם על תוספת של 40 מיליון שקל בשנה לקופות החולים בכל אחת מהשנים 2014-2016 לצורך תמריץ לתוכניות לצמצום אשפוזים חוזרים ופיתוח תוכניות לקידום בריאות.
הפגיעה ברפואת השיניים לעומת התמיכה בקופות החולים
סעיף נוסף בהסכם של משרדי האוצר והבריאות מקצה 50 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 2014-2016 לפיתוח ובינוי בבתי החולי הפסיכיאטריים ועוד 40 מיליון שקל בשנה לבתי החולים הכלליים ותקצוב מיוחד של 60 מיליון שקל לבינוי בבית החולים ברזילי באשקלון.
כמו כן, המשרדים החליטו על הורדה מהפרק של סוגיה רגישה במיוחד - המו"מ על המחיר שישלמו בפועל קופות החולים לבתי החולים עבור הטיפולים. הוחלט כי ההסכמים הנוכחיים בין הקופות לבתי החולים יועתקו לשלוש השנים הקרובות, אלא אם כן קופת חולים תגיע עם בית חולים להסכם אחר. בעבר, המשאים ומתנים הללו הובילו ל"חרם" של ממש בין קופות חולים לבתי חולים, כגון מכבי ושיבא. במקביל, האוצר הסכים להוריד את הסעיף שמגדיר את משרד הבריאות כמונופול בשל בעלותו על בתי חולים ממשלתיים ואוסר עליו לנהל משא ומתן מול קופות החולים. ואולם גם במשרד הבריאות אמרו כי אינם מתכוונים לעשות זאת מלבד במקרים קיצוניים.
מה שבכל זאת יישאר בחוק ההסדרים הוא ההקפאה של הרחבת טיפולי השיניים המשמרים לילדים גם לגילאי 13-14. הרחבה זו היתה אחת התוכניות המרכזיות של סגן שר הבריאות הקודם, יעקב ליצמן, שכינה הבוקר את ההקפאה ״לא מוסרית, אנטי חברתית ופוגעת בילדי ישראל״.
גמזו לעומת זאת מעדיף להסתכל על החצי המלא של ההסכמים מול האוצר ואמר כי "זהו הסכם מצוין, שנותן תוספת מקורות כספיים לקופות החולים ועוזר להן להתכונן לאתגרים של הזדקנות האוכלוסייה ועומס המחלות הכרוניות ולחזק את שירותי הליבה של סל הבריאות, כמו המרפאות בקהילה".
