ה-OECD: קופות החולים בישראל טובות, בתי החולים פחות

"איכות שירותי הרפואה בקופות החולים מצוינת, אך לא ניתן לומר אותו הדבר על בתי החולים", כך מסכמים אנשי ארגון ה־OECD את מצב הרפואה בישראל, בדו"ח מיוחד שפורסם בסוף השבוע. על אף הביקורת, דו"ח הארגון חוזר על כך שלמרות, ואולי אף בגלל, הסד התקציבי שבו נתונה מערכת הבריאות הציבורית בישראל, מדובר במערכת יעילה מאוד ביחס בין התפוקה לתקציב. שיעור ההוצאה הלאומית הישראלי על בריאות, ציבורית ופרטית ביחד, עומד על כ־7.9% מהתוצר השנתי, השיעור השמיני הנמוך ביותר מקרב המדינות החברות בארגון. 

כפי שפורסם לפני כחודשיים ב"כלכליסט", ישראל שברה שיא אירופי במספר החולים שעוברים כל שנה על מיטה אחת בבית החולים. נציגי ה־OECD מבקרים את משרד הבריאות על כך שהוא לא מפרסם את מדד האיכות של בתי החולים, כפי שעשה לגבי קופות החולים באפריל האחרון. חלק מהנתונים כבר נמצאים בידי המשרד אך זה בוחר שלא לפרסמם, בין השאר בשל התנגדות הרופאים החוששים מתגובת הציבור וטוענים כי ישנם פגמים במדידה.

יעקב ליצמן צילום: אלכס קולומויסקי

ה־OECD מבקר גם את הפערים באוכלוסייה בישראל במדדי הבריאות והנגישות לשירותי בריאות, וקובע כי "בהכללה, אלו שאינם יהודים גרים בצפון ובדרום הארץ, ואלו המגיעים מקבוצות סוציו־אקונומיות חלשות הם בעלי סיכוי גבוה לסבול מבריאות לקויה". לראיה, דו"ח של משרד הבריאות מ־2010 מצביע על כך שתושב פריפריה ממוצע יחיה שמונה שנים פחות ממקבילו במרכז הארץ. עם זאת, מסקנת הארגון היא שכדי להקטין את הפערים בבריאות יש להקטין את אי־השוויון הכללי.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ציין כי "אין בכוונתי להתעלם מנקודות אלו.לאחר פרסום הדו"ח המלא של הארגון, הנחיתי את מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו להגיש לי תוכנית ליישום ההמלצות שעלו בדו"ח". פרופ' גמזו ציין כי "ההערה של ה־OECD על מדידה, דיווח ופרסום מדדי האיכות בבתי החולים מחייבת אותי, את הנהלת המשרד וכל מערכת הבריאות לשנס מותניים ולקדם את התוכנית שהכנו למדידה בכל בתי החולים הכלליים בישראל בנחישות".