איך מחשבים פיצוי למי שהקניין הרוחני שלו הופר?

נראה שמדובר בפסק דין פורץ דרך, השואף לקבוע כללי אצבע חשובים בשאלה הסבוכה של גובה הפיצוי המגיע למי שזכויות הקניין הרוחני שלו הופרו. ימים יגידו אם המתווה שנקבע בפסק הדין מתווה את הדרך ב"שאלת המיליון" שכל תובע שואל את עצמו: "כמה כסף אקבל ביד אם אזכה?". 

הגנבת וגם ירשת?

התביעה המקורית הוגשה לבית המשפט המחוזי על ידי ממציאת מוטות הפלסטיק, שטענה שהחברה שמייצרת אותם עבורה, הפרה מדגמים רשומים ומכרה את המוטות ללא הרשאה בארה"ב. זאת זמן קצר אחרי אסון התאומים, כשהביקוש לדגלים עמד על שיא חסר תקדים.

דגל ארה"ב. ניצלו את הביקוש לדגלים אחרי אסון התאומים צילום: בלומברג

"מדגם" הוא ההגנה המשפטית המוענקת למראה הכללי הפיזי של מוצר, להבדיל, לדוגמא, מפטנט המגן על המצאה, או מסימן מסחר המגן לרוב על שם או על לוגו.

בית המשפט המחוזי פסק לממציאה בתיק המקורי פיצוי נמוך של כ-200,000 שקל, ועל כך הוגש הערעור לבית המשפט העליון.

הוכחת הנזק

בשל הקושי להוכיח נזק בהפרת זכויות קניין רוחני, החוק מעניק לנפגע את האפשרות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 שקל להפרה, מתוך ההנחה, שעצם ההפרה מגלמת נזק. אלא שזכות זו מוגבלת אך ורק להפרת זכויות יוצרים - הטעיה וגזל מוניטין. בדומה לפטנט, גם כאן על הממציא להוכיח את הנזק שנגרם לו. עם זאת, לעיתים קרובות קשה להוכיח שנגרם נזק ממשי מההפרה.

איך מחשבים?

בית המשפט העליון הציע לנפגע מהפרת מדגם רשום שני מסלולים לחישוב הנזק: האחד, להוכיח את אובדן הרווחים שהיו מגיעים לו אם לא היתה הפרה - למשל כמה היה מרוויח ממוטות הדגלים אילו החברה המייצרת לא היתה מוכרת אותם ללא הרשאה. דרך נוספת לחישוב היא להוכיח את הרווחים שהחברה המייצרת קיבלה בזכות הפרת הזכויות.

ההבדל בין שני המסלולים משמעותי ביותר. בתביעה של אפל את סמסונג, שנדונה לאחרונה בארה"ב, הוכח כי סמסונג הרוויחה ממדגמים שהעתיקה ממכשיר האייפון של אפל ונפסק שתפצה את אפל בכמיליארד דולר, סכום שלאחר מכן נחתך בחצי. כמובן שייתכן מצב בו בעל המדגם אינו מצליח למנף כלכלית את המוצר המקורי ודווקא מפר הזכויות הצליח להפוך את המוצר להצלחה כלכלית רווחית.

ממוצע הנזק

בית המשפט העליון דן גם בשיטה המתאימה לחישוב פיצוי ללא הוכחת נזק, במידה והנפגע זכאי לו.

במקרה הספציפי, ממציאת הדגלים טענה, שמגיע לה גם הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק. כלומר: 100,000 שקלים לכל הפרה, ובסך הכל, לטענתה, 36 הפרות.

בית המשפט החליט להתייחס לממוצע המשוקלל של המוטות שייצרה החברה בכל תקופת ההתקשרות עם הממציאה. בהפרה שבה כמות המוטות שיוצרו ונמכרו בארה"ב עלה על הממוצע המשוקלל, יחושב לממציאה הפיצוי המירבי. אם לא – הפיצוי יהיה נמוך יותר.

בית המשפט קבע שבפועל היו תשע הפרות (ולא 36, כפי שטענה הממציאה). בהתאם לחישובים נמצא, שהפרה שתזכה במקסימום הפיצוי היא הפרה שכמותה עולה על 31,000 מוטות. לנוכח העובדה שמדובר בתשע הפרות שונות, שחלקן מזכות במקסימום פיצוי ללא הוכחת נזק, סך הפיצוי עומד על כ-725,000 שקלים. עם זאת, מאחר שהפיצוי שחושב בגין אובדן הרווח (כמיליון שקלים) עלה על הפיצוי הכולל ללא הוכחת נזק (כ-725,000 שקלים), בית המשפט פסק את הפיצוי הגבוה מבין השניים.

עו"ד גיא קדם עוסק בקניין רוחני ובמשפט מסחרי ושותף במשרד גדעון קורן ושות'

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.