כחלון: "אני לא קוסם ולא הולך להוריד את מחירי הדירות"

משה כחלון, לשעבר שר הקשורת והרווחה, נחת ממדשאות הרווארד לכנס לשכת עורכי הדין באילת. "אני לא קוסם ולא הולך להוריד את מחירי הדירות", אמר המיועד ליו"ר מנהל מקרקעי ישראל במושב "כלכלה עקלקלה" בהנחיית עורכת "כלכליסט" גלית חמי, "במצב הנוכחי בישראל דרושים לנו 130 משכורות ממוצעות כדי לקנות דירה ממוצעת. בכל העולם זה 60 משכורות. צריך להכריז על מצב חירום בנושא, לבצע סדרת חקיקות בעניין ולשמור על איזון כך שלא תהיה התמוטטות".  

כחלון הציע להפקיע סמכויות מהשלטון המוניציפאלי כדי לשווק פרויקטים. "רק שיווק קרקעות של מינהל מקרקעי ישראל לא יעזור. לא פשוט לעשות רפורמות. צריך לקחת רפורמה אחת ולעבוד עליה. אני מאמין שיגרדו את המונופלים ויצליחו לעשות רפורמות".  

השר לשעבר משה כחלון בכנס צילום: יאיר שגיא

כחלון שחווה כישלון ברפורמת עמלות הבנקים והצלחה גדולה ברפורמה הסלולארית אמר: "הרפורמה בעמלות הבנקים לא ממש הצליחה כי נגיד הבנקים קיבל סמכויות והוא לא השתמש בהם. מה אני יכול לעשות? הכנסת לא יכולה להתערב בעמלת שורה ולקבוע אותה. ברפורמה בתקשורת נתנו כלים לחברות התקשורת ולציבור והשתמשו בזה".

כשנאל על הבור התקציבי הענק שהותירה הממשלה בה היה חבר, ענה כחלון: "הממשלה הקודמת היתה נדיבה מדי ונתנה לאחיות, לרופאים, לפרקליטים, לעובדים הסוציאליים. הוציאו הרבה כסף - הגיע המועד לשלם. הכסף לא התאדה והוא נמצא בשכר עובדי המדינה. נתנו להם ולנו נשאר הגירעון. אם יש צורך לשנות רגולציה משנים אותה. לא צריך לחשוש מהעימות. אופק רגולטורי הוא חשוב אבל אם יש כשלים צריך לשנות. אם זה לטובת הציבור יפה שעה אחת קודם. הציבור דורש שקיפות וערכים. קשה לציבור לסבול משכורות של מנכ"ל בנק שהוא כלקוח מקבל ריבית של 1%-2%, משלם עמלות שמנות והבכירים מרוויחים מאות אלפי שקלים".

"פעם הייתה הפרדה בין משפט לכלכלה"

"פעם הייתה הפרדה בין משפט לכלכלה", אמרה עו"ד דליה טל ממשרד 'מיתר' במושב "כלכלה עקלקלה". "חברות קיבלו החלטות בעצמן. כל עוד דירקטוריון החליט בהגינות ובתום לב, ביהמ"ש לא התערב. בשנים האחרונות אין יותר הפרדה, בתי המשפט לקחו על עצמם לנהל חברות".

הקרדיט הזה מגיע בעיקר למחלקה הכלכלית החדשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב. טל נימקה את החידוש באמצעות פסק הדין המהפכני של מכתשים אגן: "פסק הדין הזה הוא חקיקה", אמרה טל, "גם אחרי שהחברה עברה את הויה דולורוזה של העסקה, מביאים לאישור בית המשפט שימנה מומחה והוא זה שיכריע. וזה אחרי שהרוב הצביע, המיעוט הצביע וכולם אישרו. המומחה מכריע אם תהיה עסקה. הדבר הנוסף הוא התערבות השופטת בעסקה כשקבעה שיש להפחית את התמורה שקיבל בעל השליטה. אינני מדברת אם היא צדקה או לא, אלא על המגמה. המגמה שביהמ"ש חופשי להיכנס לעסקאות לא טובה לשוק. בסופו של יום המניה ירדה".

עו"ד דליה טל צילום: עמית שעל

לא רק בתי המשפט, כולם מתפרנסים, כולם מעורכים. "המצאנו את ה-IFRS כדי שתהיה פרנסה לרואי חשבון ואת חדלות פרעון שתהיה פרנסה למשפטנים, ובעיקר למומחים", העיר פרופ' אמיר ברנע, שקונן על ריבוי הידיים הבוחשות בהסדרי חוב: "תסתכלו על הפיצול בקבוצות הנושים - קרובים ורחוקים, נושים שמטרתם להשתלט על החברה ולהבדיל מאלה שמטרתם לממש את הנשיה. אני כבר לא יודע עם מי מנהלים מו"מ. מי שרוצה שוק הון פעיל חייב למצוא איזושהי דרך לפתור את הבעיה הזאת. והחקיקה האחרונה (התיקונים האחרונים לחוק החברות – מ.ג) מסבכת עוד יותר את העניין. והכל מרוב רצון לשמור על האינטרס של הציבור".

עו"ד פיני רובין החמיר בביקורתו על המומחים, אך הקל עם בתי המשפט: "אנחנו אמורים לבוא לבית המשפט עם מוצר מוגמר. בית המשפט לא אמור להיות הגננת של המהלכים האלה. חוק התספורות מיותר. בית המשפט לא ידע למנות מומחה לפני החוק? המומחה הזה תוקע מקלות בגלגלים. יותר מדי טבחים בתוך המטבח".

עו"ד רם כספי הזהיר מפני נטיות פופוליסטיות שעלולות להשפיע על החלטות בתי המשפט: "יש עמימות, אי בהירות זה האויב הגדול ביותר של הכלכלה. אני לא אוהב סיסמאות. בתי המשפט נותנים פרשנות, אבל אסור לעקם את החוק בגלל לחץ תקשורתי. בדמוקרטיה הרוב קובע, אבל בישראל המיעוט קובע בכל תחומי החיים".

פרופ' אבי שמחון, לשעבר יועצו של האוצר שטייניץ, התקומם: "בצפון קוריאה יש ודאות מוחלטת. אם העמימות מחליפה פרוטקציה, יש לברך עליה. לפני שהייתה תקשורת אפשר היה לזרוק 30 מיליארד שקל להסדר הקיבוצים. אנשים הרגישו רע עם זה, אבל לא הייתה תקשורת, לא ניתן ביטוי לכעס והעניין נשכח. מקורבים לצלחת סגרו ענינים בינם לבין עצמם".

פרופ' אמיר ברנע צילום: עמית שעל

נושא שכר הבכירים עורר מהומה לא קטנה בין חברי המושב. אמיר ברנע הגן על החופש לתשלום השכר המופרז: "שכר מנהלי בנקים נראה גבוה אולי מופרז. אבל יש חוקים בארץ שאוסרים על עבדות. מנכ"ל של בנק צובר אינפורמציה על הבנק ולקוחותיו ובאמצעות השכר מונעים ממנו לעזוב לבנק אחר...". אבי שמחון שיסע אותו: "אם אלי יונס לא היה מקבל 18 מיליון שקל עלות שכר לשנה הוא היה עובר לבנק אחר? הוא היה נוסע לנהל בנק בארה"ב? חד משמעית לא. (פיני רובין: חד משמעית כן!) כי אף בנק לא ישלם משכורת כזה. אפשר לקבוע בחקיקה כלל - גג של מיליון שקל שכר לשנה". ברנע השיב: "ומה עם חופש עיסוק, שוק ומשק חופשיים? בעלי המניות במזרחי חושבים שהוא שווה כל אגורה. מה זה ההשתלטות הזו?" רובין הסביר את קריאת הביניים: "המו"מ עם יונס התנהל בצורה קשוחה והסתיים כפי שהסתיים. אינני יודע איפה יונס היה נמצא אם המומ היה נכשל. כשתשאלו את בעלי המניות ובעלי השליטה של המזרחי אם צדקו כששימרו את יונס בתפקיד תקבלו תשובה חיובית. השכר הוא לטובת הציבור ולטובת מעסיקיו. אין הרבה מנהלים טובים בישראל. ומי יתקע לידינו שמנכ"ל זול יותר בכמה מיליונים לט יפיל את הבנק אל הפחת"?

עו"ד דליה טל דווקא הגנה על תיקון 20 שמטפל בשכר הבכירים: "בסין וגם באיחוד האירופי יש הגבלת שכר. אצלנו, כמו בכל העולם, כשיש משבר, מסתכלים דבר ראשון על הבכירים שלקחו את הבונוס השמן כמה ימים לפני שהעסק נפל כמו בליהמן ברדרס. אני מברכת על תיקון 20, הוא לא כופה שום דבר אלא קובע את הנוהל הנכון. דור אלון אישרה תכנית תגמול למרות שהאסיפה הכללית לא אישרה. במקרה הזה בצדק לדעתי כי היה נימוק מיוחד לקיים הסכם מיוחד עם המנכ"ל. קיום הסכמים זה נימוק מיוחד לקבלת תכנית תגמול למרות התנגדות האסיפה הכללית"

פרופ' רות פלאטו-שנער הסבירה מדוע הבנקים הפעם "נכנעו" לציבור בטרפוד הסדר החוב עם דנקנר: "בעניין של נוחי דנקנר, מי שהוביל את המחאה זה גופים בעלי כוח. עו"ד שאיים להוציא פקדונות, מחאת האינטרנט והפייסבוק שלא הייתה פעם. בכל הרפורמות בעבר הבנקים נכנעו לרגולציה או לחקיקה כופה. בסיפור של דנקנר הבנק נכנע למחאה". פלאטו שנער תמהה על העדר מחאה בתחום אחר: "אני מופתעת שבו לא הייתה מחאה חברתית נגד דמי הניהול בקופות הגמל והפנסיה. אנחנו משלמים דמי ניהול עצומים".