תכנות חשוב כמו קרוא וכתוב?
בתעשיית ההייטק האמריקאית לא מחכים לתשובה
ביסוד תחומי החובה, בוודאי תסכימו, נכללת האוריינות הבסיסית, הקריאה והכתיבה. עד היום לימודי האוריינות הגיעו עד לימוד הכתיבה, בתוספת הבעה בכתב ולעתים כתיבה יוצרת, ושימוש במעבד תמלילים. האם די בכך? אחרי שמלמדים ילד ללכת, רוצים ללמדו גם לרכוב על אופניים ולשחות. אני חשבתי שלא יצאתי חובת הורה עד שהיה לכל אחד מילדיי רישיון נהיגה. אחרי שמלמדים ילד עברית, מוסיפים לו לימודי אנגלית, ולעתים שפה זרה נוספת. האם כיום די בכך? האם הגיעה העת לחשוב על הרשימה הזאת?
בחוגים מסוימים גוברת התפיסה שלמיומנויות היסוד בבתי ספר צריך לצרף את יכולת התכנות. המצדדים אומרים שכיום תכנות חשוב לא פחות מלוח הכפל וביאליק. כמו שסיכם סטיב ג'ובס בראיון מצוטט מ־1995: "כולם צריכים ללמוד איך לתכנת, כי זה מלמד אותך לחשוב".
עמותה אמריקאית בשם Code.org שמה לה למטרה להטמיע את לימודי התכנות בבתי ספר. סרטון שהוכן עבור העמותה נצפה ביוטיוב יותר מ־10 מיליון פעמים. בסרטון מופיעים גיבורי תרבות כמו ביל גייטס ומארק צוקרברג, כוכב ה־NBA כריס בוש וחבר להקת הבלק אייד פיז וויליאם אדמס, שמספרים שללמוד לתכנת זה כמו ללמוד לשחק כדורסל או לנגן, שעבודת התכנות זוהרת ומהנה, ושמתכנתים הם "הכוכבים החדשים".
העמותה קמה בגלל המחסור הגובר במהנדסי תוכנה, שעשוי להגיע בעוד שבע שנים למיליון משרות לא מאוישות. למרות הביקוש הגובר, מספר בוגרי לימודי התכנות בארצות הברית לא גדל ואף מתכווץ, וב־90% מבתי הספר לא מלמדים אף שיעור בתכנות. המקצוע שעל שמו קרוי "עידן המידע" עדיין לא נחשב אוניברסלי דיו. עדיין לא רואים בקוד את מעבד התמלילים החדש. את זה הקמפיין הציבורי של code.org מבקש לשנות.
יש גם מי שמתנגדים לקמפיין, ולטענה בכלל. יש הטוענים שהסגידה ל"מולך של הטכנולוגיה" מוטעית ומזיקה, ושאין תועלת בללמד ילדים עבודה מקצועית על כלים שיתיישנו עוד לפני שהילד יסיים את לימודיו. תוחלת החיים של כישורי תכנות מסוימים, בעיקר כאלה שנכנסים לתוכנית הלימודים בבתי ספר, קצרה, וייתכן שעדיף לחכות עם הוראתם לגיל מאוחר.
ובכלל, אומרים המבקרים, עדיף שילדים יעשו דברים המיועדים לילדים. קומפיילרים וספריות יחכו להם עד שיתבגרו. וממילא מי שייהנו מלימודי תכנות יהיו תחילה ילדי השמנת, והתוצאה תהיה הגדלת פערים חברתיים. שאלת לימודי התכנות עשויה להפוך מפדגוגית לפוליטית.
יש מדינות שבהן גובשו רעיונות להטמעת לימודי "תכנות לכל זאטוט", לדוגמה בהודו, דרום קוריאה וגם אצלנו בישראל. באסטוניה מלמדים תכנות מכיתה א'. בגרמניה, להבדיל, המתנגדים לרעיון קולניים ומתחפרים בעמדתם. את משאבי ההשכלה המוגבלים צריך להקדיש להשכלה הקלאסית, הם טוענים, וכשם שעורך הדין והיועץ הפנסיוני לא לומדים את מלאכתם 15 שנים קודם לכן, כך צריך להיות גם עם המקצוע האופנתי הזה.
ההכרעה תלויה בתשובה לשאלה העמוקה כאן: האם אפשר יהיה להשתכנע ולשכנע שידע בתכנות הפך לבסיסי וקאנוני, כמו הכתיבה? האם כישורי התכנות ניתנים לזיקוק והכללה, כמו חשיבה מילולית וכמותית, או שמערכות החינוך דווקא צריכות "לעמוד בפרץ" ולא לתת מעמד עדיף למה שהוא אולי רק לחצים שמגיעים משוק העבודה?