הסדר באחזקות יהפוך הדיון בפתוח לתיאורטי

הפתרון, המוצג בין השורות, עובר דרך חדלות הפירעון המוכחת של החברה־האם אי.די.בי אחזקות, ועל פיו אם וכאשר תתקבל הבקשה למנות לה מפרק זמני, הרי שממילא גם אי.די.בי פתוח תעבור לשליטתו של המפרק ותושג אותה התוצאה - השתלטות על החברה־הבת שעדיין מסוגלת להניב מזומנים. וזאת, לא באמצעות המתווה החדשני שעובר דרך דיני ההסדר וההבראה גם ללא הסכמת החברה.

נוחי דנקנר צילום: צביקה טישלר

שני חידושים אלה עומדים במוקד המחלוקת המשפטית הקשורה לבקשתה של נציגות האג"ח של אי.די.בי פתוח: הראשונה, האם ניתן להשתלט, ללא הסכמת בעלי השליטה, על חברה שהיא עדיין בת־פירעון. אם בעלת השליטה (אי.די.בי אחזקות) הם חדלת פירעון, ממילא ניתן להיפרע מהנכס שבו היא מחזיקה - אי.די.בי פתוח. וכך מגיעים לאותה התוצאה מבלי להידרש לטלטלות שבתי המשפט, חשוב לציין, לא ממש נרתעים מהם. הצד השני של מטבע ההשתלטות - בין אם מדובר במסלול ההסדר ובין אם במסלול הפירוק - הוא החשש לניצול רעה בידי נושה סחטן. התשובה, לדעתם של האן והאוזר, היא בשיקול דעת בית משפט שבכוחו להשית על נושה זה מחירים ועלויות משמעותיים.

עמדת הכנ"ר ממשיכה את התשובה שבא כוחו, ד"ר איתי הס, השמיע כבר באולמו של השופט אורנשטיין: מאחר שהידרדרות פיננסית של חברה היא הדרגתית, הרי שהגבלת ההתערבות השיפוטית רק לנסיבות שבהן הוכחה חדלות פירעון מובהקת, כמוה כהתערבות בדיעבד שעלולה להתברר כ"מעט מדי ומאוחר מדי". לעניין הסכמת החברה, עמדת הכנ"ר היא שבקשת הסדר שלא בידי החברה היא אפשרית וכפיית ההסדר בקומת האחזקות עוקפת את המוקש הזה.

עקיפה משפטית זו, סבורים עוה"ד איתי הס, רוני הירשזון והדר נאות מהכנ"ר, ועו"ד ליאב וינבאום מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז ת"א שחתומים על נייר העמדה, עשויה להתגלות כתיאורטית אם הסכמתם של נושי אחזקות להסדר עם נושי פתוח תהווה מהותית ופורמלית הסכמה של אי.די.בי פתוח להסדר עם נושיה.