פישר מעריך: עד 2017 ההכנסות ממכירת גז טבעי יגיעו ל-2.9 מיליארד דולר
נגיד בנק ישראל היוצא אמר את הדברים בוועדת המדע והטכנולוגיה והעריך כי עד שנת 2022 יוזרמו למדינה כמעט 7 מיליארד דולר מקידוח תמר ועד שנת 2027 יעבירו בעלי המאגר 14.4 מיליארד דולר נוספים
"עד 2017 הכנסות המדינה ממכירת גז טבעי יגיעו ל-2.9 מיליארד דולר. זהו סכום הכסף שיכנס לקופת המדינה בגין גביית תמלוגים (12.5%) ומס חברות (כיום 25%), זאת בהתבסס על כל החוזים הקיימים למכירת גז ממאגר "תמר" ללקוחות במשק הישראלי", כך העריך הבוקר (ג') נגיד בנק ישראל היוצא סטנלי פישר בדיון שנערך בוועדת המדע והטכנולוגיה, שעסקה בהקמת הקרן הלאומית לקליטת מס היתר שהוטל על חברות הגז ("מס ששינסקי").
- המאבק על יצוא הגז מגיע לשלב ההכרעה
- לבנון חוגגת גילוי 30 טריליון רגל מעוקב של גז
- מחלוקת באוצר על סוגיית היקפי הגז הטבעי שיותרו ליצוא
לדברי פישר, רק ב-2018 תחל המדינה להרוויח את המס הייעודי ("ששינסקי") זאת כיוון שהמדינה קבעה שהיזמים ישלמו מס נוסף רק לאחר שיכסו 230% מההשקעה על פיתוח המאגר. לפיכך, פישר מעריך שבין 2018 עד 2022 יוזרמו למדינה כמעט 7 מיליארד דולר, מתוכם כ-3.9 "מס ששינסקי" והשאר תמלוגים ומס חברות שיעברו לקופת האוצר. בין 2023 עד 2027 יעבירו בעלי המאגר 14.4 מיליארד דולר מתוכם כמעט 11 מיליארד "מס ששינסקי".
ההכנסות מייצוא גז יוכפלו
החוק להקמת הקרן נמצא בהכנה לקריאה שניה ושלישית והקמתה היא אחד הספיחים האחרונים של "חוק ששינסקי" שעבר בכנסת במרץ 2011. נוסח החוק המקורי קבע שהקרן תוקם עד נובמבר 2011 אולם המדינה התמהמה והקרן תוקם רק במהלך 2013. מטרות החוק הן שימוש במשאבי הטבע לדורות הבאים, ניצול השקעות הקרן לטובת המשק בתחומי הרווחה והחינוך וניצול "כרית הביטחון הפיננסית" למקרים של "כוח עליון" כמו אסונות טבע או מלחמה, כך שהנטל הכספי לא יפול על קופת האוצר. לפי דרישת שר האנרגיה סילבן שלום השימוש בקרן יעשה לאחר רוב של 65 חכ"ים.
אסדת קידוח הגז תמר. רק ב-2018 תחל המדינה להרוויח את מס "ששינסקי" צילום: אלבטרוס מדוע נדרשה הקמת קרן ייעודית לקליטת מס שהוטל על חברות הגז? לתפיסת בנק ישראל, הקמת הקרן אמורה למנוע את "המחלה ההולנדית", מציאות שפקדה את הולנד בשעה שזו גילתה משאבי טבע ומכרה אותם ללקוחות זרים. הפעולה הציפה את המשק ההולנדי במטבע זר, יחזק את המטבע המקומי והחלישה את הייצואנים. לפיכך, הקרן תחל להשקיע רק לאחר שיצטברו בה מעל ל-2 מיליארד דולר ומדי שנה היא תשקיע כ-3.5% מרווחי ההשקעות במשק הישראלי. הקרן תנוהל על ידי שר האוצר שיפעיל מליאת השקעות, ומתחתיה תעבוד וועדת השקעות שתורכב מיועצים חיצוניים ופנימיים.
וכמה תרוויח המדינה מייצוא הגז מלוויתן?
הנתונים שעליהם הכריז פישר יכולים לתת מושג ראשוני כמה מצפה המדינה להרוויח מיצוא הגז. ניתוח דו"חות הבורסה של דלק קידוחים, שמחזיקה למעשה בכל מאגרי הגז שהתגלו מול ישראל (15.625% בתמר, 25.5% בים תטיס ו-22.67% בלוויתן), מעלה שהחברה פרסמה בדו"ח השנתי האחרון תזרים מזומנים עתידי לגבי הכנסותיה ותשלומי המיסים לגבי כל מאגר בנפרד.
כך למשל, ב-2013 תקבל המדינה 173 מיליון דולר מתמלוגים וזאת ממכירת 5.63 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי. ב-2014 דלק קידוחים מעריכה ששותפות "תמר" תספק כבר 7.5 מיליארד מ"ק ואילו ב-2018 היקף אספקת הגז כבר יגיע ל-11.88 מיליארד מ"ק - פי שתיים ויותר משיא הצריכה שנמדד עד היום בישראל.
וההכנסות למדינה?
בסוף 2018 תקבל המדינה 650 מיליון דולר מתמלוגים, 348 מיליון דולר מס חברות (בהנחה ששיעורו יישאר 25%) וכ-104 מיליארד דולר שיופקדו בקרן ייעודית.
כאמור, מדובר על תזרים המזומנים של מאגר תמר בלבד שתמחור העסקאות שלו נע בטווח שבין 5 דולר ליחידת אנרגיה (MMBTU) בחוזה של חברת החשמל לבין 8 דולר ויותר בעסקאות קטנות. ומה בנוגע ללוויתן? שם כבר מדובר על עסקאות של גז נוזלי שעשויות לנוע בין 11 ל-13 דולר ליחידת אנרגיה במידה ומדובר במכירה לאירופה, או על 16 עד 18 דולר ליחידת אנרגיה במידה ומדובר על מכירה למזרח הרחוק.
פרופ' איתן ששינסקי בעצמו הסביר בשבוע שעבר שהמס על ייצוא גז יוטל ביחס לנקודת המכירה האחרונה, קרי הלקוח שקיבל את המשלוח. מאחר והמדינה מרוויחה 62% מס מכל מכירת גז, חוזה ייצוא עשוי להכפיל ואף לשלש את הכנסות המדינה ממכירת גז ביחס להכנסותיה ממאגר "תמר", תלוי בזהות הלקוח. לעניין זה יצוין שלפי יגאל לנדאו, מבעלי רציו שמחזיקה ב15% ממאגר לוויתן, החלטה בעד ייצוא תניב למדינה הכנסות של מיליארד שקל כל חודש החל מ-2016.
