ראש אגף הכלכלה באוצר: הגזירות הכלכליות לא ישנו את מספר העניים
בדיון בוועדת העבודה של הכנסת טען ד"ר מיכאל שראל כי נתוני הביטוח הלאומי שחוזים עלייה של 90 אלף במספר העניים בעקבות הגזירות הכלכליות הם חלקיים; בכיר אחר באוצר: שוכחים שנעשו גם צעדים שמקלים על העניים
10:0505.06.13
"אנחנו לא צופים שינוי משמעותי במספר העניים בשנה הבאה בעקבות התכנית הכלכלית", כך אמר היום ראש אגף הכלכלה והכנסות המדינה במשרד האוצר, ד"ר מיכאל שראל, בדיון בועדת העבודה של הכנסת. הדיון בוועדה נערך בעקבות דוח של הביטוח הלאומי שפורסם בשבוע שעבר וחוזה גידול של 90 אלף במספר העניים בעקבות הגזירות הכלכליות וגידול של כ-1% במדד ג'יני לבחינת פערי ההכנסות במשק. לפני טענה זו של שראל אמר מנכ"ל הביטוח הלאומי, שלמה מור-יוסף, כי "צריך לזכור שעוני הורג".
קראו עוד בכלכליסט:
- ביטוח לאומי נגד גזירות התקציב החדש
- מנכ"ל הביטוח הלאומי: "לפצות משפחות עניות על הקיצוץ בקצבאות"
- הגזירות החברתיות של לפיד מגיעת גם אל הקשישים הסיעודיים
חלוקת מזון לנזקקים (ארכיון) צילום: עטא עוויסאת שראל אמר עוד כי "במאמץ גדול ניסינו לבנות תוכנית מאוזנת. ניסינו לעשות זאת כך שאחוז הירידה בעשורים התחתונים יהיה דומה לזה של העליונים. המספרים שהביטוח הלאומי מציג הם נכונים אך חלקיים, כי הם לוקחים בחשבון רק חלק מהצעדים ומתעלמים מצעדים כמו העלאת המיסוי על נדל"ן, העלאת מס חברות ועוד, צעדים שיגרמו לכך שהירידה בהכנסות משקי הבית תהיה אחידה כלפי כל העשירונים".
במהלך הדיון אמר שר הרווחה מאיר כהן כי "נכון שהבור הכלכלי קשה, אבל זה לא אליבי לפגיעה בעניים". בעעקבות זאת הגיב יו"ר הועדה, ח"כ חיים כץ (ליכוד) שטען כי הוא "לא מאמין להם" (להערכות הכלכליות של משרד האוצר, מ"ק). באופן מפתיע השר כהן השיב כי "גם אני לא".
אל שראל הצטרף לדיון גם סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, משה בר-סימן-טוב, שהוסיף כי צריך להסתכל על תמונה גדולה יותר ולראות גם את הצהרונים בחינם לילדים בערים עניות, טיפולי שיניים לילדים והרחבת חוק חינוך חינם לגילאי 3-4. הצעדים הללו משפיעים בצורה חיובית על הכנסת משקי הבית. הצעדים בשנים האחרונות, אמר בר-סימן-טוב, הקטינה את ההוצאות של משקי הבית העניים וההשקעה בחינוך היא הדרך הטובה ביותר לצאת מעוני. לדבריו, לצעדים אלו לא רואים השפעה על העוני שכן הוא נמדד על פי הכנסה ולא על פי הוצאה.
עם זאת, שראל אמר לחברי הכנסת כי ללא נקיטת "התאמות" בתקציב בצד ההכנסות וצד ההוצאות הגדרון בשנה הבאה היה מגיע ל-60 מיליארד שקל, כ-6% מהתוצר, ולאחר ההתאמות מדובר יהיה בגרעון של כ-30 מיליארד שקל, כלומר כ-3% מהתוצר. לדבריו, בסופו של דבר גירעון גדול פוגע בכולם, אבל בעיקר בשכבות העניות.
