16 מיליארד סימני שאלה
הציבור מממן את הבורסה בשיא. אבל האם הסיכון משתלם לנוכח התשואות המגוחכות, ומה יקרה כשהחגיגה תסתיים?
כ־16 מיליארד שקל גייסו קרנות הנאמנות המתמחות בעיקר באג"ח חברות מתחילת 2013. לשם השוואה, בתקופה המקבילה ב־2012 זרמו לקרנות האג"ח כ־2 מיליארד שקל (קרנות אג"ח חברות וקרנות אג"ח כללי).
- איזה סוד מנהלי הקרנות מסתירים מכם?
- סקיילקס מבקשת מהמחזיקים לדחות תשלומי אג"ח
- אג"ח הים התיכון: סימני ההתבגרות במשק הישראלי
סכום זה מגיע מחשבונות הבנק של הציבור על רקע החוסר באלטרנטיבות ראויות לחסכונות. הבעיה העיקרית בכניסה המסיבית של הציבור לשוק האג"ח היא העיתוי. בשנה האחרונה רשמו מדדי האג"ח בת"א ראלי שלא היה מבייש מדדי מניות: מדדי האג"ח המדורגות רשמו עליות חדות, האג"ח הממשלתיות מגרדות את הקצה עם תשואות אפסיות וכעת השוק פונה לטרנד הבא - אג"ח חברות לא מדורגות.
חברות שעד לאחרונה נסחרו בתשואות גבוהות זוכות לביקושים נאים בהנפקות, ומגייסות בריביות נמוכות. המוסדיים עטים על כל הנפקה, אבל כבר היום התשואות נראות מגוחכות וקשה להצדיק את הסיכון בהשקעה בחלק מהאג"ח הקונצרניות, כשהריבית הריאלית המובטחת בחלק מהמקרים עומדת על 1.5%–3%.
בדומה לתקופות גאות קודמות, שוב הציבור מממן את הבורסה בשיא. אנחנו יודעים כמה ריבית נקבל אם התוכנית העסקיות של החברות יצליחו, אבל אנחנו לא יודעים האם הסיכון שווה לנוכח התשואה, וכמה כסף - אם בכלל - נקבל כשהחגיגה תסתיים.