5 מיליארד שקל מחכים: הצעה לרפורמה באגף השיקום ממתינה למשרד הביטחון

"אם אני מנסה להיכנס לעורם של האבות המייסדים ולהבין מה היה בראשם כשהקימו את אגף השיקום ואת מי רצו לראות ככאלה שאגף השיקום צריך לשקם, הרי שחלה שחיקה בלתי רגילה בין מה שאני תפסתי כרעיון מכונן של אבותינו המייסדים לבין מה שקורה בפועל 60 שנה לאחר מכן... עשרות האלפים האלה (שמטופלים באגף השיקום - ש"א), יש להם כוח פוליטי. ואם נכשלתי (כמנכ"ל משרד הביטחון - ש"א), בדרך כלל זה היה משום שהגורמים הפוליטיים לא אפשרו את מה שאכן היה צריך לבצע. לדרג הפוליטי לא היה הכוח הפוליטי בשביל להעביר את ההחלטות הנכונות. ולכן כל כך חשובה הוועדה הזאת".

רכב חדש בכל ארבע שנים ב-85% הנחה תצומצם הזכאות לרכב כיום כל נכה בעל שיעורי נכות של 50% ויותר, בלי קשר לאופי הנכות, זכאי לקבל רכב בהטבה משמעותית שאול אמסטרדמסקי, 3 תגובות לכתבה המלאה 

במילים האלה גולל מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר עמוס ירון את מה שלמד מניסיונו האישי על פעילות אגף השיקום במשרד הביטחון. זה קרה ב־25 בפברואר 2010, לפני יותר משלוש שנים, במהלך הופעה בפני ועדת גורן בראשות השופט (בדימוס) אורי גורן.

הוועדה, שהוקמה בנובמבר 2009, קיבלה את המנדט להמליץ מה לעשות באגף השיקום וכיצד להתאימו למדינת ישראל של שנות האלפיים. תקציב אגף השיקום יגיע השנה ל־5 מיליארד שקל, ועל פי ההערכות הוא גדל לפחות ב־100 מיליון שקל בשנה. עיקר העלייה בתקציב נבע מקצב הריבוי של המתגייסים (והנפגעים), ומשינויי חקיקה שהוסיפו עוד ועוד קבוצות לטיפולו של אגף השיקום ובמקביל הרחיבו את הזכאות שלהם לעוד ועוד הטבות. כמו כן, הקריטריונים הנדרשים לקבלת טיפול או קצבה מאגף השיקום מקלים משמעותית בהשוואה לקריטריונים של הביטוח הלאומי (שיעור נכות של 20% לעומת שיעור נכות של 50%), ועם זאת, היקף ההטבות והפיצויים של אגף השיקום יכול להגיע לפי ארבעה מהיקפו בביטוח הלאומי.

ההתרחבות האדירה של ממדי תקציב אגף השיקום - גדל ב־80% בתוך 15 שנה - הפכה את תקציב האגף לנטל על משרד הביטחון, שממילא היו לו אילוצים תקציביים. אמנם ראש המוסד דאז מאיר דגן העיד בפני הוועדה, "אם לא היו נכים, האם התקציב היה הולך למשרד הביטחון? כמו שאני מכיר את האוצר, בתוך 20 שניות התקציב היה הולך למקומות אחרים". ובכל זאת, דומה שכל הגורמים הממשלתיים - לרבות אגף השיקום עצמו - מסכימים כי לא לזה התכוון המחוקק בהקימו את אגף השיקום וכי יש לצמצם את תקציבו.

למעשה, ועדת גורן הונחתה לעסוק באחד הנושאים הטעונים ביותר בחברה הישראלית, זה המערבב כסף ושיקולים תקציביים עם דם. ואם בכך לא די, הרי שהוועדה התבקשה לבדוק אם אפשר להבדיל בין דם לדם: בין מי שנפגעו בפעילות מבצעית לבין מי שנפגעו בחופשה או לקו במהלך השירות הצבאי במחלה שהיו יכולים לחלות בה בכל מקרה.או במלים פחות מסובכות, האם כספי משלם המסים צריכים לממן את הטיפולים הרפואיים וההטבות המפליגות שמקבל חייל שנהג בשיכרות בסוף השבוע וריסק את רגליו רק משום שהוא היה באותה תקופה בצבא, או את איש הקבע שחלה בסוכרת, מחלה שהיה יכול לחלות בה בלי כל קשר לקריירה הצבאית שלו.

כשראש אגף התקציבים דאז אודי ניסן הופיע בפני הוועדה הוא הציג את המתווה שמשרד האוצר מציע, שבסופו של דבר אכן אושר בשינויים מסוימים. במסגרת עדותו בפני הוועדה הציג ניסן כמה מקרים שלדבריו אושרו בידי אגף השיקום. בהם חיילת שנפלה מטרמפולינה בעת שחגגה במסיבה במהלך חופשה, נגד שלקה בדיכאון לאחר שהודח מקורס וחייל שטבע בים בעת חופשה. ניסן גם הציג לוועדה מה לעשות ב־100 מיליון שקל שהיו נחסכים בכל שנה. למשל, להוסיף חיסונים לתינוקות, להוסיף 400 שוטרים למשטרה, להוסיף 1,200 מיטות בבתי אבות וכן לפרק אסבסט ב־500 מוסדות חינוך.

אחרי כמעט שנה של שמיעת 56 עדויות סיימה הוועדה בדצמבר 2010 את עבודתה והגישה את המלצותיה לממשלה, המלצות שהיו אמורות להוביל למהפכה.

ועדת גורן. הגישה המלצותיה לפני שנתיים וחצי צילום: אריאל בשור

נוהל מחמיר לאנשי הקבע

מה כללו המלצות הוועדה? בתמצית היא הציעה להבחין בין חיילי חובה ומילואים לבין אנשי קבע. חיילי החובה והמילואים לא בחרו בקריירה צבאית ושירותם הוא מכורח החוק, אנשי הקבע בחרו בחיי צבא. על כן החליטה הוועדה כי כל פגיעה בחיילי החובה והמילואים בזמן השירות הצבאי, ואפילו בזמן חופשה ממנו, תזכה את החיילים בטיפול במסגרת האגף. זאת למעט מקרים שבהם חיילים ששהו בחופשה גרמו לעצמם נזק בעקבות התנהגות "רעה ופזיזה", כמו תאונה בשל נהיגה בשכרות. נוסף על כך, חיילים בחובה ובמילואים שחלו במהלך השירות יצטרכו להוכיח שהמחלה היא תוצאה של השירות הצבאי, אחרת לא יטופלו באגף השיקום.

הוועדה קבעה כי הנוהל בנוגע לאנשי קבע יהיה מחמיר יותר. אנשי קבע שנפגעו או חלו במהלך השירות יצטרכו להוכיח כי מדובר בפגיעה "ייחודית ומיוחדת", שאין לה מקבילה באזרחות. אם לא יעמדו ברף המחמיר הזה, הם יופנו לטיפול במסגרת הביטוח הלאומי, כמו שאר הציבור הישראלי.

מלבד זאת, בשביל לצמצם את מספר האנשים שמקבלים טיפול מאגף השיקום - כ־80 אלף איש — המליצה הוועדה שמי שנקבעו לו עד 30% נכות יוכל לקבל מענק חד־פעמי במקום קצבה קבועה וטיפולים מהאגף. כיום זכאי למענק מי שנקבעו לו עד 20% נכות. בדרך זו צפוי האגף לחסוך עשרות מיליוני שקלים בשנה.

ארגון נכי צה"ל מתנגד

מה קרה בשנתיים וחצי שעברו מאז ועדת גורן הגישה את המלצותיה? לא הרבה.

ראשית, לממשלה נדרשה שנה שלמה לדון בהמלצות הוועדה ולאשרן. זה קרה בינואר 2012. היא החליטה להטיל על משרד הביטחון לגבש בתוך חודשיים הצעות חוק בהתאם להמלצות הוועדה.

ומה קרה כעבור חודשיים? כלום. הכוחות הפוליטיים שעמוס ירון הזכיר בעדות שלו עשו את שלהם. ארגון נכי צה"ל הודיע כי

הוא מתנגד בתוקף להמלצות.

רק ביולי 2012 נחתם הסכם עקרונות בין מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר ומנכ"ל משרד הביטחון דאז אודי שני לבין יו"ר ארגון נכי צה"ל חיים בר. רק כעבור חמישה חודשים נוסח ההסכם במלואו לקראת הבאתו לממשלה (מה שלבסוף לא קרה). ההסכם הזה צמצם במידה מסוימת את המלצות הוועדה וקבע, לדוגמה, כי נכים יהיו זכאים להחליף את רכבם (ראו מסגרת) בכל ארבע שנים במקום בכל ארבע שנים וחצי, כפי שהמליצה הוועדה (לעומת שלוש שנים וחצי כיום).

עוד קבע ההסכם כי ההמלצה לבטל את הקצבה לאלמנות נכי צה"ל שהיו בעלי שיעור נכות גבוה מ־50% לא תאושר.

בעקבות ההסכם היתה אמורה הממשלה לקדם את החקיקה בנושא ולהעבירה לכנסת, אלא שמאז לא קרה דבר.

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "עבודת המטה בעניין מסקנות ועדת גורן הסתיימה, והנושא נמצא על שולחנו של שר הביטחון, ובאחריות משרדו להגיש את ההחלטה לממשלה". במשרד הביטחון השיבו ל"כלכליסט" תשובה מוזרה מעט: "בימים הקרובים צפוי להתקיים דיון בראשות שר הביטחון בנושא המלצות ועדת גורן. עד אז אין בכוונתנו לעסוק בסוגיה".