לאן נעלמה האינפלציה

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שוב הפתיע והיה נמוך מהתחזיות. בסה"כ, מאז פרוץ המחאה החברתית, האינפלציה במשק התמתנה משמעותית בשנתיים האחרונות. לא קשה למצוא סיבות לאינפלציה כל כך נמוכה במשק שבו הצמיחה הכלכלית ירדה והביקושים נחלשו.

אולם, אם בישראל הסיבות לאינפלציה נמוכה די מובנות - תעלומת האינפלציה הנמוכה בעולם מעסיקה רבים מהכלכלנים וקובעי המדיניות. אפשר להניח, בלי להסתכן יותר מדי, שאילו לפני חמש שנים היו אומרים שבמהלך השנים הקרובות הבנקים המרכזיים הכי הגדולים בעולם, ובראשם הפד האמריקאי, ידפיסו כמות כסף עצומה שתממן בסופו של דבר את הגירעונות הממשלתיים הגדולים, רוב רובם של הכלכלנים היו אומרים שזה יגרום לעלייה באינפלציה ואף להיפר-אינפלציה.

אומנם בכלכלה אין חוקים שלא ניתנים לערעור כמו במתמטיקה או פיסיקה, אך ההנחה שהדפסת כסף על ידי הבנקים המרכזיים לצורך מימון גירעון ממשלתי מובילה לאינפלציה, הייתה דבר הכי קרוב לחוק.

נוכח המציאות של "יש הדפסות-אין אינפלציה", קיימים חילוקי דעות עמוקים בקרב הפרשנים. מבין הרבה קולות אפשר לזהות שתי קבוצות גדולות. יש כאלה שאומרים "חכו, חכו, ועוד תראו איך האינפלציה תתפרץ". אחרים טוענים: "הפעם זה אחרת".

צילום: shutterstock

קשה להשתכנע מהנימוקים של שני הצדדים. מצד אחד, לא רק שאנחנו מחכים כבר חמש שנים לפרוץ האינפלציה ולא קורה שום דבר, אלא שבעצם, האינפלציה במובן הקלאסי של הגדרתה, אינפלציה של מוצרים ושירותים, לא קיימת בעולם כבר יותר מעשרים שנה. הבנקאים המרכזיים באירופה, שמזהירים מפני התפרצות האינפלציה במדינתם, בזמן שהמיתון הכבד גורם רק לירידה במחירים - נראים לפעמים כמו דון קישוט שנלחם בטחנות רוח.

מנגד, למרות ההסברים המלומדים, קשה להשתכנע מהטוענים "הפעם זה אחרת". ההיסטוריה מלאה בדוגמאות לכך שהטיעון הזה הופרך ברעש גדול והשאיר אחריו הריסות בשווקים ובכלכלה.

אז מה באמת קורה עם האינפלציה ולמה לצפות?

באחרונה מופיעים גם כתבות ומאמרים שטוענים שגם בעבר, ההתפרצויות האינפלציוניות לא נגרמו כתוצאה מהדפסת כסף למימון וגירעון, או לא רק, ולתהליך הזה קדמו נסיבות אחרות. אחד מהקוריוזים שמוכיחים שרק מהדפסת כסף לא נוצרת אינפלציה נמצא בהיסטוריה של הונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה. בהונגריה התחילה להשתולל היפר-אינפלציה בתקופה שהמדינה כלל לא הדפיסה כסף, מכיוון שנגנבו כל המכונות להדפסה.

המשותף להרבה אפיזודות של התפתחות האינפלציה הייתה פגיעה באמצעי הייצור, שקדמה לה, או בשפה הכלכלית - פגיעה בצד ההיצע. זה קרה בעקבות מלחמה, אסון טבע, חילופי משטר במדינה או אירוע אחר. פגיעה בצד ההיצע גרם לעודף ביקוש ולעליית המחירים. השמדת חלק ניכר מכושר הייצור של גרמניה אחרי מלחמת העולם הראשונה על רקע דרישה לתשלום פיצויים הציתה את ההיפר-אינפלציה ברפובליקת ויימר.

סוג אחר של פגיעה בצד ההיצע היה פעמים רבות עליית מחירי הסחורות כתוצאה מאירועי טבע או מסיבות גיאופוליטיות.אירוע מסוג זה מוביל לעתים להתפתחות של אינפלציה מהירה, במיוחד במשקים בהם קיים מנגנון הצמדת שכר ותשלומים אחרים.

סיבה נוספת להתפתחות של אינפלציה גבוהה הייתה קשורה לעתים קרובות להסתמכות מדינה על חוב נקוב במטבע חוץ. מדינות רבות בדרום אמריקה ובאסיה, שנטלו הלוואות גדולות במט"ח, סבלו מסחרור אינפלציוני לאחר שבעיות מבניות בכלכלתן הובילו לפיחות מהיר של המטבע.

להתפתחות סביבת האינפלציה, לפחות לחלקה, יש גם סיבות שנקרא להן "פסיכולוגיות", כי היא מונעת מתהליך של התגבשות ציפיות. אם הפרטים לא צופים אינפלציה בעתיד, המחירים לא עולים גם בהווה.

ככל הנראה,המציאות של השנים האחרונות לא משקפת אנומליה כלכלית. הדפסת כסף לבדה לא יוצרת אינפלציה אלא רק כשהיא נובעת מהנסיבות שציינו. לכן, כדאי להאמין לאינפלציה הנמוכה הקיימת היום בעולם ולציפיות שכך זה יהיה גם בעתיד. כל עוד הכלכלה העולמית ממשיכה לקרטע, לא תתפתח אינפלציה גם אם הבנקים המרכזיים ימשיכו להדפיס כסף.

הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש.