הקואליציה הפילה את ההצעה לחשיפת השקעות של ח"כים במניות
הצעת החוק של אילן גילאון ביקשה לחשוף את השקעותיהם בבורסה של חברים בוועדות הכספים והכלכלה, שלהחלטותיהם השפעה גדולה על המשק. בין המצביעים נגד: גדעון סער, יאיר לפיד ושי פירון. גילאון: "ח"כ צריך להיות חלון שקוף שכל אחד יכול להביט דרכו, מה יש להסתיר?"
הקואליציה התגייסה כמעט במלואה להפיל את הצעת החוק לחשיפת מידע על פעולות שביצעו במניות שבהן מחזיקים חברי ועדות הכספים והכלכלה.
- חוסר שקיפות בדיוני הריכוזיות: המצלמות כבויות ואין פרוטוקול
- מבקר המדינה תוקף: יש להגביר את השקיפות במסדרונות הממשל
- התקציב: המסע לשינוי סדר העדיפויות מתחיל בשקיפות לציבור
הממשלה החליטה שלא לנקוט עמדה בהצעה שהגיש ח"כ אילן גילאון (מרצ). אלא שכפי שנחשף אמש ב"כלכליסט", אתמול התכנסו ראשי הסיעות יריב לוין (ליכוד), עופר שלח (יש עתיד), איילת שקד (הבית היהודי) ומאיר שטרית (התנועה) והחליטו פה אחד להורות לחברי הכנסת בסיעותיהם להתנגד להצעה שעלתה היום (ד') לקריאה טרומית.
בדיון קצרצר החליטו חברי הכנסת כי מדובר בהחלטה שפולשת לפרטיותם של נבחרי הציבור. נזכיר כי שטרית קידם את הקמת המאגר הביומטרי שלפי מבקריו יפגע אנושות בפרטיות אזרחי המדינה.
בעקבות ההחלטה, לפני דקות אחדות ההצעה טורפדה: 33 ח"כים תמכו בה בהצבעה שמית בקריאה טרומית ו-57 התנגדו לה. בין המצביעים נגד ההצעה: השרים גדעון סער, יאיר לפיד, שי פירון, יעקב פרי ועמיר פרץ. רה"מ בנימין נתניהו נעדר. בין המצביעים בעדה חברי הכנסת: משה גפני, סתיו שפיר, מיכל בירן, יצחק הרצוג, שלי יחימוביץ' ואיתן כבל.
ח"כ גילאון שהציע את החוק אמר כי נבחר ציבור צריך להיות כמו "חלון שקוף" שכל אחד יכול להביט דרכו ושאל "מה יש להסתיר?"
עפר שלח, יש עתיד. התנגד להצעה צילום: אלכס קולומויסקי הח"כים התנגדו להצעה, אף שמי שיושפע ממנה דווקא תומך בה, דוגמת יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי (שלבסוף הצביע - בהוראת הנהלת הקואליציה - נגדה).
מדובר בסגירת פרצה המעודדת ניגודי עניינים במרכז העצבים של הכנסת - ועדות הכספים והכלכלה. הצעת החוק של ח"כ גילאון הוגשה על רקע חשיפת "כלכליסט" בשנה שעברה, שממנה עלה כי נבחרי הציבור בישראל, החשופים למידע כספי רב ערך, לא מחויבים לחשוף את השקעותיהם בבורסה ואינם מנועים מלהשקיע בשוק ההון.
יכולים להשקיע יותר ממיליון שקל
לפי החלטה של ועדת האתיקה בכנסת מ־2009, על נבחרי הציבור נאסר להחזיק ביותר מ־5% ממניותיה של חברה עסקית, אולם בישראל פועלים תאגידים רבים שהח"כים יכולים להשקיע בהם יותר ממיליון שקל ועדיין לא להגיע לאחזקה של 5%. בניגוד לח"כים, שרי הממשלה נדרשים להעביר את השקעותיהם לנאמנות עיוורת.
ההצעה ביקשה להעמיד את חברי הכנסת בוועדות הכספים והכלכלה בפני אותם סטנדרטים המקובלים בארה"ב. אם היתה עוברת ההצעה, הי מחויבים חברי הוועדות לדווח בתוך 30 יום על כל מכירה או רכישה של נייר ערך שביצעו. ההצעה קובעת במפורש שאותם דיווחים יעמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של הכנסת.
אז הכלבים נבחו
נבחרי הציבור קיבלו את החלטתם חרף פניות של כלבי שמירה דמוקרטיים התומכים בהצעה. מעבר לתנועה לחופש המידע שהכריזה כי "השילוב בין חובת הדיווחיות לצד חובת הפרסום יהווה כלי הרתעה עבור חברי כנסת המבקשים לנצל לרעה את המידע המגיע לידיהם במסגרת הוועדות", הבוקר פנתה התנועה לאיכות השלטון לכלל הח"כים בנושא. התנועה קראה להם לתמוך בה "למען חיזוק אמון הציבור בחברי הכנסת, בכדי למנוע כל פרצה ולו למראית עין וכדי להימנע מחשש להימצאות במצב של ניגוד עניינים".
בתנועה הוסיפו בנייר עמדה מיוחד, כי "מחקר אמריקאי שפורסם בראשית שנות ה-2000 מצא כי הדרישה מהמחוקקים לשקיפות בהשקעותיהם אינה שרירותית ומוגזמת, אלא מקדמת מינהל תקין ומונעת שחיתויות וניצול לרעה. במחקר נמצא כי תיקי ההשקעות של חברי הסנאט השיגו תשואות הגבוהות בהרבה מהממוצע, בהשוואה לאלה שמשיגים משקיעים רגילים".
