התקציב: המסע לשינוי סדר העדיפויות מתחיל בשקיפות לציבור

תקציב מדינת ישראל, שהונח אתמול על שולחן הכנסת, יעמוד ב־2013 על 388 מיליארד שקל. התקציב ל־2014 כבר יעמוד על 408 מיליארד שקל. רוב רובו של הכסף הזה מגיע מתשלומי המסים של הציבור - שלכם - ולכן זו גם זכותו של הציבור לדעת לאן הכסף הולך. ובכל זאת, בין המספרים האדירים האלה לבין היכולת של הציבור לדעת לאן הולך הכסף פעורה תהום רחבת ידיים.

האם הציבור הישראלי יודע כמה מכספו מושקע בחינוך או בבריאות, כמה מזה הולך לפינוקים של עובדי משרד הביטחון וכמה הולך לרכישת מטוסים? במדינות כארה"ב או בריטניה הממשלה משחררת מיוזמתה את נתוני התקציב בכל פורמט אפשרי, וגופים שונים משתמשים בהם כדי לספר לציבור לאן הכסף הולך.

בישראל התהליך הזה עדיין בחיתוליו. רק בשלוש השנים האחרונות החל האוצר לשחרר את הנתונים לאחר לחץ ציבורי שהופעל על הממשלה, בעיקר מצד הסדנא לידע ציבורי - עמותת מתנדבים ששמה לה למטרה להפוך נתונים ממשלתיים לשקופים וזמינים.

מחלקים את העוגה. לפרויקט המלא לחצו כאן

השנה, בשיתוף פעולה ראשון מסוגו של "כלכליסט" עם הסדנא לידע ציבורי, נולד פרויקט "מחלקים את העוגה". ספר התקציב שהניח אתמול האוצר על שולחן הכנסת הוזן בידי אנשי הסדנא למערכת ייחודית שמאפשרת לראות לא רק לאן הולך הכסף, אלא כיצד משתנים סדרי העדיפויות של הממשלה משנה לשנה.

אם תדפדפו לעמוד 5 תוכלו למצוא את התשובות לשאלות המופיעות בתרשים שבצד שמאל. כל עיגול שמופיע בו מייצג סעיף תקציבי (באתר "כלכליסט" ובמהדורת האייפד תוכלו לצפות בתקציב המלא על כל סעיפיו). ככל שתקציב מסוים גדול יותר, כך העיגול שלו גדול יותר, וככל שהתקציב הזה גדל משנה לשנה, כך העיגול הסגול שלו כהה יותר וממוקם גבוה יותר. מנגד, ככל שתקציב מסוים מקוצץ, כך הצבע הצהוב שלו הופך כהה יותר וממוקם נמוך יותר.

שקיפות ונגישות התקציב הן תנאים הכרחיים לשינוי חברתי אמיתי

הפיכת הנתונים לשקופים ונגישים חשובה בפני עצמה. כשהתקציב נשאר אוסף טבלאות בספרים כחולים שנחים בפינה נשכחת של ארכיון האוצר, לציבור כמעט אין יכולת להשפיע על הנבחרים שלו. כשהתקציב הוא נחלתם של מעטים - כתוב בשפה לא מובנת ומפוזר על פני עשרות טבלאות מפלצתיות - לפקידי האוצר יש בו שליטה כמעט מלאה. התוצאה היא דילים שנסגרים בחדרים אחוריים, כשאפילו הח"כים שסוגרים אותם לא תמיד יודעים כמה כסף עובר מצד לצד, ולאן בסופו של דבר הוא מגיע.

הפיכת הנתונים לזמינים ומובנים מנוגדת לדנ"א של האוצר, ולכן השינוי הזה לוקח זמן, אבל הוא קורה. עובדה, הנתונים שהאוצר פרסם אתמול כבר היו בפורמט מוכן לעיבוד.

השלב הבא הוא לגרום לאוצר להגיש את הנתונים בצורות נוספות, שיאפשרו לציבור לדלות סיפורים מורכבים יותר מהתקציב. להבין, למשל, מה ההשקעה הכוללת במגזר החרדי. או בזרועות הביטחון השונות. או בדיור ציבורי. או בפריפריה. האוצר יכול לנתח את הנתונים באופן הזה, ואין סיבה שהידע הזה לא יעמוד לרשות הציבור.

שקיפות ונגישות התקציב הן תנאים הכרחיים לשינוי חברתי אמיתי. אחרי ההתפכחות התודעתית של השנים האחרונות הגיע הזמן לעבור לפרקטיקה. לעקוב אחר מסע השקלים מתלוש השכר והכיס אל פקיד הרכש במשרד הביטחון, אל מורי הקבלן של משרד החינוך ואל שיאן השכר במגזר הציבורי. אם יידע הציבור היכן הכסף, הוא יוכל לדעת בדיוק מה לדרוש מהממשלה שלו, והשיח הציבורי יוכל להיות עשיר וערכי יותר. המסע הארוך הזה מתחיל כאן, בעיגולים האלה.