הכלכלה הפלסטינית: חבית חומר הנפץ של אבטלת הצעירים

גם ברשות הפלסטינית מביטים דאגה על האבטלה הגואה בקרב הצעירים המשכילים. לפי נתוני המינהל הישראלי בשטחים שפורסמו החודש, שיעור האבטלה בגדה ובעזה בקרב אקדמאים, שרובם צעירים, הוא 23% לעומת 18.3% בקרב כלל האוכלוסייה. שיעורי האבטלה גבוהים במיוחד בקרב בוגרי הוראה, עיתונאות ותקשורת, מינהל עסקים, מתמטיקה ומדעי החברה.

שתי משרות, 7,000 שקל

לפי הערכות ברשות, מספר בוגרי האוניברסיטאות בגדה בלבד שלא מצאו תעסוקה הוא כ־100 אלף. אמנם ברוב מדינות ערב המצב גרוע יותר, אך הפלסטינים מביטים לעבר ישראל ורואים פערים הולכים ומעמיקים. התמ"ג השנתי לנפש בגדה המערבית הוא קצת יותר מ־2,000 דולר, ובעזה הוא כ־1,000 דולר, לעומת 30 אלף דולר בארץ. השכר היומי הממוצע בגדה הוא פחות מ־90 שקל.

הפגנה במצרים. בקרוב בשטחים? צילום: אי פי איי

להמחשת המצוקה בשוק העבודה הפלסטיני די להביט במצבו של עיתונאי שם, מכר ותיק שלי ממשפחת פליטים ממחנה שועפאט שבמזרח ירושלים, לעומת זה של אחיו המועסק בישראל. העיתונאי המשכיל עובד בשתי משרות, במערכת ההסברה הפלסטינית וכעורך בעיתון פלסטיני, שמספקות לו הכנסה חודשית של כ־7,000 שקל. לעומתו, אחיו נטול ההשכלה עובד כמטאטא רחובות ותיק בעיריית ירושלים והכנסתו מגיעה ל־10,000 שקל בחודש, כולל פנסיה סבירה.

5,000 משרות פנויות בישראל

למרות קשיי הפרנסה לא מנצלים הפלסטינים את מלוא מכסת היתרי העבודה מישראל. ישראל מאשרת כיום ליותר מ־45 אלף פועלים לעבוד בארץ, אך רק כ־40 אלף מנצלים זאת, נוסף לכ־50 אלף פלסטינים שעובדים באזורי התעשייה בגדה ובהתנחלויות ולכ־30 אלף שוהים לא חוקיים.

אחת הסיבות שהפלסטינים נמנעים מלעבוד בישראל היא החשש מסיבוכים בירוקרטיים וביטחוניים. סיבה נוספת היא שבישראל מוצעות רק עבודות כפיים. משרות כאלה אינן קורצות לאקדמאים מובטלים מהגדה, שמעדיפים להמתין לעבודות ההולמות יותר את כישוריהם.