עיני שומר על זכות השתיקה

הס. עיני גזר דין שתיקה תקשורתית על יו"ר ועד נמל חיפה מאיר תורג'מן והיו"ר הזמני של הוועד באשדוד אבינועם שושן. השניים צייתו וכיבו את הטלפונים שלהם. יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי בכנס בחו"ל, וגם עיני עצמו לא יהיה מצוטט בהתבטאות מתלהמת בנושא הנמלים. עוצר. מחכה לטלפון מישראל כץ.  

על פניו האסטרטגיה של עיני מושכלת. כל אמירה שלו עשויה להיות מופנית נגדו על ידי יחצני ראש הממשלה כמי שבגלל תמיכתו בוועדי העובדים של הנמלים, מאלץ את הציבור לכרוע תחת נטל יוקר המחיה.

אם היה מדובר במקרה יחיד אז ניחא, אבל שתיקתו בנוגע למכרזי הבנייה והתפעול של הנמלים היא רק עוד שתיקה אחת מני רבות. גם ביחס לרפורמה בשירות המדינה - זו שבין השאר מציעה להתנות את קבלת הקביעות והבונוסים בביצועים - הוא מסתפק בהצהרה שלא יסכים לכל מהלך שלא ייעשה בהידברות, שזו התגובה הפבלובית הרגילה של כל ראש איגוד מקצועי. ככה זה כשיורים עליך, אתה מרכין את הראש בתקווה שבחלוף הזמן תוכל להשיב אש; או שלחלופין יתגלה שהכדורים היו בסך הכל סרק, כי הקמת הנמלים תתעכב עוד ועוד, כמו הרכבת הקלה בתל אביב.

אלא שבזמן שהכדורים עושים מסלול חד־סטרי, קשה שלא להיזכר בימים אחרים, לא רחוקים, שבהם עיני היה זה שיוזם, לוחץ וקובע את סדר היום. כך למשל, ב־2008 עיני היה זה שהביא חוקי עבודה חדשים לכנסת, ובשנים שלאחר מכן ידע ללחוץ על פוליטיקאים בעזרת חברי מרכז להרים טלפון, לסחבק ולחבק כדי לשמור על ההישגים ולהרחיב אותם בכל פעם קצת. לא עוד.

הממשלה הנוכחית, עם הטריו ביבי־לפיד־בנט, מנסה להציב את עצמה כמי שפועלת נגד ההסתדרות והוועדים החזקים שמונעים את הורדת יוקר המחיה. לכן, לא רק שאין לה צורך ציבורי בהידברות מוקדמת עם ההסתדרות, אלא אפילו עדיף שלא. כך היה כאשר הממשלה נדרשה לאשר את רפורמת השמים הפתוחים, את הרפורמה ביחסי העבודה בשירות המדינה, בהקמת צוות משפטנים בין־משרדי להגבלת זכות השביתה בשירותים ממשלתיים חיוניים, ועכשיו עם הנמלים הפרטיים. כל אלו היו והנם צעדים מכוונים שנועדו להרגיז את עיני עד שיעשה טעות ויתלהם, או פשוט להעביר את המסר שהממשלה היא זו שמחליטה ועיני רק יכול לעשות פיין־טיונינג.

עופר עיני, יו"ר ההסתדרות צילום: אוראל כהן

אלא שזו בסך הכל נסיבה מקלה. עיני יכול היה להחליט על אסטרטגיה אחרת, וליזום. הוא יכול היה ליזום את החלפתו של אלון חסן, לפני שזו נכפתה עליו בעקבות דו"ח של רשות החברות הממשלתיות, שחשף את הקשר שכולם ידעו עליו בין נמל אשדוד לחברות הפרטיות של יו"ר הוועד.

עיני יכול היה ליזום ולהציע הצעה משלו, הצעה אלטרנטיבית, לרפורמה בשירות המדינה או לאופן ההפרטה של נמלי ישראל. הוא אפילו יכול היה לבוא עם הצעה משלו להורדת יוקר המחיה, להסטת הגזירות הכלכליות או להגנה על הפנסיות המצטמקות. הוא יכול היה, אך בחר שלא, אולי מחוסר רצון לשחק את המשחק של נתניהו או כדי לא להרגיז את שר האוצר יאיר לפיד, שבינתיים הוא היחיד מבין השלישייה שעוד מנהל שיח עם ההסתדרות.