הכסף שנשטף עם המים
אם תאשר ועדת הכלכלה את פרק תאגידי המים, תאבד לה עוד הזדמנות להקל ביוקר המחיה ולהוזיל עלויות משמעותית במצרך חיוני זה
11:4710.07.13
ועדת הכלכלה של הכנסת אמורה לאשר מחר (ה') את פרק תאגידי המים במסגרת חוק ההסדרים. אם תאשר הוועדה פרק זה תאבד לה עוד הזדמנות להקל ביוקר המחיה ולהוזיל עלויות משמעותית במצרך חיוני זה שעלויותיו, המושתות על הציבור, הן רגרסיביות בעליל, כלומר, העשיר משלם פחות והעני (בעל המשפחה הגדולה יותר) יותר.
קראו עוד בכלכליסט:
- תאגידי המים עתרו לבג"ץ להקפאת עדכון תעריף המים
- מבקר המדינה: "יש לבחון ללא דיחוי הפחתת תעריפי המים"
- יאיר לפיד: "מספר השרים בישראל זו שחיתות"
כיום קיימים בישראל 55 תאגידי מים הגורמים לעלויות רבות ומיותרות של כחצי מיליארד שקל לשנה (כפל בבעלי תפקידים, כפל תשתיות, אבדן יתרון גודל ועוד), עלויות המושתות על הציבור הרחב לשווא.
55 תאגידי המים גורמים לעלויות מיותרות של כחצי מיליארד שקל לשנה צילום: שאטרסטוק
הערכת עלויות אדירה זו מפורטת ומוסברת במסמך כלכלי של רשות המים מ-17.4.2013. העלויות האדירות והמיותרות האלה הובילו את רשות המים ומשרד האוצר להוביל מהלך של איחוד תאגידים ל-15 סך הכל.
המהלך קיבל את תמיכת משרד האוצר והפך להחלטת ממשלה בדבר איחוד לפני חודשיים בסך הכל. אולם, ראשי הרשויות לחצו: מי יוותר על תאגיד מים ביתי, שאפשר למנות בו בעלי תפקידים? שר האוצר נכנע, ולהצעה הוסף סעיף פטור קטן (סעיף 6ו') המבטל לחלוטין את האיחוד.
בתמורה הסכימו הרשויות להפחתה של 5% בתעריפים, אולם זו הפחתה ששוויה, באם תתממש, יגיע למקסימום חיסכון של 200 מיליון שקל, 40% מהחיסכון שהיה מתקבל כתוצאה מצמצום מספר תאגידי המים. סביר להניח כי הפחתה זו היא כיסוי של הבעיה בפלסטר: העלויות ישארו גבוהות, ההפחתה תתמסמס בעוד שנה שנתיים בשל לחץ פוליטי, ואילו הפחתת עלויות על ידי שינוי מבני היתה יכולה להיות פתרון אמיתי, לאורך זמן.
ההסברה והעלויות הכבדות הביאו את הציבור לצמצם בצריכת המים הביתית, אולם מבנה העלויות של תאגידי המים הוא כזה שריבויים יוצר עלויות קבועות גבוהות מאוד, שהחיסכון במים לא יכול עובדתית לגרום להוזלתן, אלא להיפך: המצב הקיים כל כך לא יעיל, עד שככל שהציבור חוסך, התעריף דווקא עולה: הרי צריך לשמור על הכנסות כדי לקיים את התאגידים הרבים.
האם גילתה הפוליטיקה החדשה את מאפייניה הנסתרים מעיין הציבור של הפוליטיקה הישנה? נראה שכן. לכל תאגיד מים, כמו גם לכל חברה ממשלתית, דירקטוריון, המורכב בחלקו מנציגי ציבור, הממונים בדרך כלל על בסיס קרבה פוליטית לממנה.
לתאגידי המים מאגר של כמה עשרות חברי דירקטוריון, אם לא יותר מכך, שהם נבחרי ציבור, שמינויים הוא לקדנציה של שלוש שנים, והיא יכולה להתחדש לעוד קדנציה אחת של שלוש שנים.
את תועלתם הפוליטית כנראה לקחו בחשבון אלה הרוצים לקטוף בהבל פיהם וקולם כ-300 מיליון שקל, שהיו יכולים לרדת ולהשקות במים חיים את הצמאים בתחתית הסולם הכלכלי.
ארגון "אמון הציבור" פנה אתמול במכתב לחברי ועדת הכלכלה בדרישה לבטל את סעיף הפטור מאיחוד. יש רק לקוות שחברי הכנסת יתעשתו ויעשו את הדבר הנכון. הפחתת יוקר המחיה וצדק חברתי זה עכשיו.