האם האינטרנט הוא נביא שקר?
והאם יש לאמץ את ערכיו, או שמא להיזהר מהם
האינטרנט מבשר, ומיישם, תפיסות חדשות של פוליטיקה, כלכלה ואפילו של הסדר החברתי. הוא הציג מודל שוק חדש, של שיתופי פעולה ותוצר שהולידו אלפי תוכנות וגם את האנציקלופדיה הגדולה בעולם. הוא מחנך את הציבור לשקיפות וקריעת מסיכות, בין אם על ידי איתור כמעט מיידי של סילופים ושגיאות, יהיו אלה של רשת חדשות עולמית או שר בממשלה, ובין אם על ידי פרסום סודות כפי שעושה ויקיליקס. בכלל, האינטרנט מציג תפיסה חדשה של מהו ידע. הררי נתונים, אלגוריתמים שמנתחים אותם וחוכמת ההמונים דוחקים, כמעט באופן אגבי, תפיסות ישנות ששמו דגש על סמכות וניסיון. אפילו תפיסת העצמי הולכת ומתעצבת על ידי משוב כמותי מהרשת, שסופרת את הקילומטרים שרצנו בג'וגינג ואת הלייקים שקיבל ההגיג האחרון שלנו, והופכת ליומן אינטימי וקואוצ'ר כאחד.
אז האינטרנט אולי נוצר בידי בני תמותה, אבל יש מי שלעתים תכופות נסחפים לחשוב, ולהטיף, שהוא מייצג ערכים נצחיים, ומעצב אותם ואולי אפילו את ההיסטוריה.
יבגני מורוזוב, בוגר "מהפכת טוויטר הראשונה", שהתחוללה במולדובה ב־2009, וכשלה אך הניחה את יסודות ההשראה למהפכת כיכר תחריר במצרים, שייך לספקנים. לדידו המתכנתים האידאליסטים שמציגים את הרשת כשער קסם לעולם אוטופי רואים צל הרים כהרים, במקום לראות את מה שהיא באמת, חשיכה. הרשת אינה מניעה את מהפכות הדמוקרטיה מהר מכפי שנעו בעבר. גם המהפכות עצמן לא במהרה יבואו. הוא אוסף ומציג את העובדות על האינטרנט, והמידה שבה הוא משרת את היחידים לעומת המידה שבה הוא משרת מוסדות ובעלי שררה, וקובע: התקווה היא מקסם שווא.
לעתים קרובות אני מוצא עצמי במחנה שמורוזוב מבקר. אני מזדהה עם נבואות מעודדות של אנשים כמו חוקר האינטרנט קליי שירקי ומייסד המגזין "Wired" קווין קלי, שרואים באינטרנט כלי מעצים, מקדם ומחבר, שישנה לטובה את מאזן הכוחות בחברה האנושית. מורוזוב נהנה להתקוטט עם המחברים האלה, ועושה זאת בשפה מקניטה ומתלהמת במיוחד בספרו החדש "To Save Everything Click Here" ("כדי להציל הכל הקלק כאן"). מורוזוב סבור שהרשת אינה כלי שבהכרח מקדם את הטוב בעולם. הערכים המואדרים שבהם הטכנולוגיה תומכת - השקיפות והחינמיות, האפשרות לחזות התנהגות של אנשים על סמך תיעוד פעולותיהם ואלגוריתמים עוצמתיים, ההפיכה של כל דבר למשחק, השאיפה "לתקן" הכל, אך לנוכח ערכיה של הטכנולוגיה עצמה, קלות ההעתקה וקלות האנונימיות - כלל לא בטוח שכל אלה מיטיבים עם הרוב. מה גם שלא בטוח שישרדו. בשונה מספרו הקודם "אשליית הרשת", הוא גם מציג את מה שהרשת צריכה להיות בעיניו. במקום להתייחס לתכונותיה של הטכנולוגיה כערך בפני עצמו, עלינו לחזור אל הערכים האנושיים, ולבנות את האינטרנט באופן שמשרת ומאדיר אותם, ולא מעדכן אותם.
מורוזוב גם מביא המלצות קונקרטיות לשיפור שימושים ברשת: לדוגמה, שיקום החינמיות. נמשיך לאפשר קריאה בחינם של עיתונים מקוונים, לדוגמה, אבל נקשור את הצגת התכנים לערך המניה: ככל שערך מניית העיתון יעלה, יותר חלקים ייחשפו בחינם.
מורוזוב חריף ופסקן, אולי מדי, אבל מסרו חשוב: טכנולוגיות "חכמות" אינן מושיעות. אסור לחוכמתן להשפיע על מחשבתנו.