חברת הנתיב המהיר מציגה: הקרב על הפקק בכביש 1
עורך דין שבחר לנסוע בנתיב המהיר על סמך השילוט האלקטרוני, הופתע לגלות כי הכביש המקביל אינו פקוק. מה הוא דורש?
ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יצטרך להכריע בקרוב בסוגיה עקרונית הנוגעת לנהגים העושים שימוש בכביש האגרה של הנתיב המהיר בין ירושלים לתל אביב, ומחליטים אם להיכנס לנתיב המהיר בהסתמך על הכיתוב המופיע בשילוט הדיגיטלי המתחלף המוצב כקילומטר לפני הכניסה לנתיב עצמו.
- חברת הנתיב המהיר עתרה נגד הגדרת מתחם "חנה וסע" כחניון בתשלום
- כמה הייתם מוכנים לשלם עבור קיצור זמן הנסיעה בחצי שעה?
- ייצוגית נגד הנתיב המהיר: האגרה גבוהה מדי
כל זאת בעקבות מקרה שאירע לעו"ד גיא קדם מרמת גן. קדם לא השלים עם חיובו בתשלום אגרה בסך 11 שקלים על אגרת נסיעה בכביש מס' 1 בנתיב המהיר בכיוון הנסיעה מירושלים לתל אביב והגיש על כך ערר בפני ועדת הערר לפי חוק נתיבים מהירים.
לטענת קדם, בשילוט האמור הופיע הכיתוב "עומס", ולכן החליט להיכנס לנתיב המהיר; ואולם, לדבריו, במהלך כל נסיעתו בנתיב המהיר התברר לו כי בכביש המקביל, כביש מס' 1, "אין כל פקק תנועה". לפיכך, הוא טוען כי בחירתו לעבור דרך הנתיב המהיר "היתה לשווא".
הנתיב המהיר. מה יחליט המחוזי? צילום: רודי אלמוג
קדם טען כי הוצג בפניו מצג שווא, שכן בפועל לא היה עומס תנועה בכביש מספר 1; אילו היה יודע זאת מראש, לא היה בוחר לנסוע בנתיב המהיר. לכן, לדבריו, הוא זכאי לביטול ההסכם עם זכיינית הנתיב ולהשבת כספו.
בתגובה לערר טענה חברת הנתיב המהיר כי גם אם נכונה טענתו של קדם לפיה לא היה עומס בכביש מס' 1, הנסיעה בנתיב המהיר מחייבת תשלום על פי החוק והתקנות - ואין לה כל שיקול דעת בעניין זה.
עוד טענה הנתיב המהיר כי הכיתוב על גבי השילוט הרלוונטי נקבע על ידי אמצעים אלקטרוניים שנבחנו ואושרו על ידי המדינה ואשר בוחנים פרמטרים שונים על כביש 1, ולה אין כל שיקול דעת גם לעניין הכיתוב המופיע בשלט.
לטענתה, בבדיקה שערכה התברר כי במועד הנסיעה הרלוונטית, הנסיעה בנתיב המהיר ארכה פחות זמן מהנסיעה על גבי כביש 1; לדבריה, ייתכן שעומס התנועה בכביש 1 התפוגג בעת שקדם עשה שימוש בנתיב המהיר.
"חברת הנתיב המהיר כשלה"
חברי ועדת הערר ציינו כי חברת הנתיב המהיר כשלה מן הבחינה הראייתית להטות את הכף לטובתה והתנהלותה בהיבט זה היתה תמוהה בלשון המעטה. לדברי הוועדה, מכלול הטענות והראיות שהציגה החברה אינן מאפשרות שרטוט תמונה עובדתית כלשהי ובוודאי שלא תמונה עובדתית מספקת בכל הנוגע לסיטואציה בה היה נתון קדם ובכל הנוגע לתפקוד מערכת הניטור האוטומטית והמערכת המשפיעה של השילוט הדיגיטלי שהקביל את פניו של קדם.
לפיכך קבעו חברי הוועדה כי קדם הוטעה על ידי השילוט שהקביל את פניו כפי שטען, וכי יש להורות על ביטול החיוב שהושת עליו ואשר שולם על ידו במסגרת המנוי שלו ועל החברה להשיב לו את סכום החיוב בתוך חודש ימים. בנוסף נפסקו לקדם הוצאות בסך 300 שקל מאחר והחברה לא טרחה להציג ולו ראיות בסיסיות ומתבקשות על מנת לבסס את עמדתה ולהצדיק את ניהול התיק עד תומו.
ואולם חברת הנתיב המהיר לא השלימה עם פסיקתה זו של ועדת הערר, ופנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למתן רשות ערעור על פסק הדין שתוצאתו, לדבריה, שגויה ואבסורדית. בבקשה נאמר כי קדם לא הציג בשום שלב ולו בדל ראיה לאימות טענותיו העובדתיות, והסתפק בטענתו הסתמית "כי לא היה פקק" על מנת להעביר את נטל הראייה שלא הורם אל כתפיה של החברה דווקא.
לדברי הנתיב המהיר, הוועדה שגתה ביחסה לה "עקשנות" באי הסכמתה לוותר על החוב המגיע לה, כאשר ברור כי לא נמצא כל בסיס לוויתור שכזה.
כעת מתבקש המחוזי על ידי הנתיב המהיר לדון בבקשה כבערעור, ולקבוע כי דין הערר שהגיש עו"ד קדם להידחות תוך חיובו בהוצאות.
