ועדת הכספים סיימה ההצבעות על חוק ההסדרים; בשבוע הבא - התקציב

אחרי דיונים שנערכו במשך 24 שעות בשני חלקים, השלימו חברי ועדת הכספים בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) את ההצבעות על חוק ההסדרים. בשבוע הבא יצביעו בוועדה על התקציב עצמו - ולאחר מכן יעברו התקציב וחוק ההסדרים למליאה.

מה שהביא לסיום הפיליבסטרים של האופוזיציה היה הסכמת יש עתיד לפצל מחוק ההסדרים את סוגיית כושר השתכרות בקבלת הנחה בארנונה. ח"כ עפר שלח (יש עתיד) הסביר כי הוא מסכים לפיצול בגלל הבעיות המשפטיות שיש כרגע בחוק - ולא עקב האיומים מצד האופוזיציה וחלק מחברי הקואליציה.

בין הסעיפים שאושרו בוועדה: העברת תקציב של 450 מליון שקל מ-57 רשויות חזקות לאוצר למימון מענקי איזון לרשויות חלשות; העלאת מס חברות מ-25% ל- 26.5%; העלאת מס חברות לחברות בחוק עידוד השקעות, והעלאה דיפרנציאלית של מס הכנסה. רשות המסים הצליחה גם לסגור כמה פירצות מס משמעותיות כמו רווחי שערוך. הגזירות העיקריות שבוטלו היו הטלת מס בריאות וביטוח לאומי על עקרות בית ומס על משפרי דיור.

מדרגת מס רכישה נוספת

מוקדם יותר רשמה האופוזיציה שני הישגים, לאחר שוועדת הכספים אישרה כי המדרגה הראשונה של מס רכישה לבעלי דירה אחת תישאר על 1.47 מיליון שקל, וכמו כן תיקבע מדרגת מס נוספת על דירות יוקרה מעל 15 מיליון שקל. מדובר בשתי הסתייגויות שהגישה ח"כ מרב מיכאלי מטעם סיעת העבודה.

הישג למיכאלי צילום: יאיר שגיא

לפי ההצעה המקורית בחוק ההסדרים, החל מ-2015 המדרגה הראשונה של מס הרכישה, בגובה 3.5%, תרד מ-1.47 ל-1.24 מיליון שקל. חברי הוועדה טענו כי מדובר במס לא הוגן וכי יש להשאיר את המצב כפי שהוא היום.

בנוסף, ביקשו חברי האופוזיציה להטיל מס נוסף על דירות יוקרה. לפי ההצעה המקורית בחוק ההסדרים, יוטל מס רכישה של 8% על דירות יוקרה בשווי 5 מיליון שקל. אתמול סיכמו ח"כ עופר שלח ויו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי כי המס יוטל על דירות בשווי 4.5 מיליון שקל ומעלה.

ואולם ח"כ מיכאלי ומיכל בירן קראו להטיל מס נוסף על דירות יוקרה. מנהל רשות המסים, משה אשר, אמר כי ישנן רק דירות בודדות בשנה שנרכשות במחיר של מעל 15 מיליון שקל. עם זאת דבריו של סלומינסקי שלפיהם רק השבוע פורסם כי נמכרה דירה בשווי 86 מיליון שקל בתל אביב, לימדו כי הקואליציה תתמוך במהלך, וכאמור ההסתייגות התקבלה.

כושר ההשתכרות והארנונה

כאמור, ועדת הכספים החליטה גם לפצל מחוק ההסדרים את סוגיית כושר ההשתכרות בקבלת הנחה בארנונה. לפי ההצעה המקורית בחוק ההסדרים, החל מ-2014, מי שלא יעמוד בתנאי זה יהיה זכאי לשני שלישים מההנחה, והחל מ-2015 - לשליש בלבד. אתמול הודיע סלומינסקי כי הנושא יפוצל מחוק ההסדרים - אך חברי יש עתיד התנגדו; היום הם שינוי את עמדם והצביעו בעד הפיצול.  

היועצת המשפטית שגית אפיק אמרה כי אינה יודעת כיצד ניתן להצביע כאשר הדיון בנושא לא מוצה: "פתחתי את הפרוטוקול של אותו דיון. ראובן קוגן מהאוצר הבטיח לנו תשובות כמה פעמים ואמר 'נחזור אליכם עם תשובות', וגם משרד המשפטים. לא הספקנו להגיע לשאלות היותר ספציפיות".

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) אמר: "דיברתי עם אנשי האוצר, לחוק הזה אין ערך תקציבי. דחיית ההצבעה בו לא תפגע בתקציב המדינה". ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) הוסיף: "הפכנו את כושר ההשתכרות לערך של עגל הזהב. אתקשה מאד לתמוך בסעיף הזה גם אם נערוך פה דיון פורמלי של שעה, ודווקא אני שחושב שצריך להביא לשילוב מקסימלי בשוק העבודה".

מס חברות בגובה 9% לחברות מהפריפריה

מוקדם יותר אישרה ועדת הכספים את התיקון לחוק עידוד השקעות הון. לפי התיקון, החל מ-2014, חברות בפריפריה ישלמו מס חברות בגובה 9% ושאר החברות הנמצאות מחוץ לפריפריה ישלמו 16%. זאת בשונה מחוק ההסדרים שהציע שחברות בפריפריה ישלמו 10%, ואחרות ישלמו 15%. כיום חברות בפריפריה משלמות 7% מס.

השינוי הגיע בעקבות דיון שהתקיים ביום שני בוועדה בו קראו חברי כנסת וראשי ערים להשאיר את היתרון לפריפריה. רוב חברי הכנסת רצו להשאיר את המתווה המקורי של החוק לעידוד השקעות הון - 6% מס חברות לפריפריה.

משה אשר מנהל רשות המסים צילום: אלכס קולמויסקי

מנהל רשות המסים, משה אשר, הסביר בכי "חוק עידוד השקעות הון נותן הטבות שונות למפעלים ולחברות. בין השאר, במקום מסלול פטור מעבר למסלולים של מס מופחת קבוע, שהוא לא פטור ולא יוצר תמריץ לנעול רווחים בתוך החברות".

אלא שחברי הכנסת ביניהם יעקב ליצמן (יהדות התורה), ראובן ריבלין (ליכוד), חיליק בר (עבודה) ורוברט אילטוב (ישראל ביתינו), התנגדו ביום שני בגלל הדאגה של הברחת המשקיעים ופגיעה בפריפריה.

רוביק דנילוביץ, ראש עיריית באר שבע הסביר בדיון הקודם כי העלאת המס "תפגע אנושות בנגב ובגליל ותבריח משקיעים להודו ולסין. הייתה לי שיחה טובה עם שר האוצר והוא מבין את זה". יו"ר ענף התרופות בהתאחדות התעשיינים, חבר דירקטוריון טבע, חיים הורביץ אמר ביום שני, "הייצוא שלנו 11% מהייצוא התעשייתי של ישראל. וזה גם מכתשים אגן ועוד חברות רבות בענף, שרובו ככולו בפריפריה. למעלה מ- 80% מבעלי המניות של טבע בחו"ל ולו חלק מהם היו חושבים שאנחנו לא משלמים נכון כבר לא היינו כאן. טבע השקיעה מיליארדי דולרים ולכן שיעורי המס הנמוכים בשנים האחרונות. צריך לקחת בחשבון שהמצב הגלובאלי קשה וזה משפיע גם על טבע ולכן כל אחוז משפיע על יכולתנו להתחרות בשוק העולמי".