האם הפרקליטות יכולה לערוך שימוע בלי להעביר לחשוד את כל החומר?

האם הפרקליטות רשאית לערוך שימוע לחשוד אף שלא העבירה אליו את מלוא חומר החקירה נגדו? השאלה עומדת במרכז עתירה לבג"ץ שהגיש לאחרונה איתן אלדר, מבעלי השליטה בחברת גבור ספורט. אלדר חשוד, עם אחרים, בהרצת מניות של חברת מנופים פיננסים. בעתירה נטען ש"ללא חומר החקירה יהפוך השימוע לחרב פיפיות".

חומר החקירה החסר, לפי העתירה, הוא חוות דעת מומחה בתחום ניירות ערך ושוק ההון. חוות הדעת, נטען, היא האמצעי לביסוס הטענות נגד המעורבים בפרשה, והיא אמורה לסייע להוכיח שאכן התבצעה הרצת מניות.

המניה זינקה ב־5%

החקירה שבה מעורב אלדר, חקירה של רשות ני"ע, נחשפה בעבר ב"כלכליסט". עם אלדר חשודים גם ג'קי בן זקן, מבעלי השליטה ודירקטור במנופים פיננסים בתקופה הרלבנטית, וצביקה קולנברנר, מנהל תיקי השקעות לשעבר. חקירת רשות ני"ע העלתה, לפי החשד, שמאמצע נובמבר ועד אמצע דצמבר 2010 ביצעו אלדר וקולנברנר פעילות שהביאה לעליית שער המניה. אלדר חשוד בהזרמת ביקושים אדירים למניית מנופים בתיאום עם קולנברנר. חלק מהוראות הקנייה של אלדר הועברו לקראת תום יום המסחר, מול הוראות מכירה שהעביר קולנברנר, ומול הוראות מכירה שהעביר אלדר עצמו מחשבונות אחרים שבהם הוא מיופה כוח. שער מנופים פיננסים עלה במהלך התקופה ב־5%, מה ששדרג את מעמדה למניה הראויה להיכנס לרשימת תל אביב־100.

ג'קי בן זקן. פגיעה במטרת השימוע צילום: עמית שעל

בתום החקירה, במרץ אשתקד, המליצה רשות ני"ע להעמיד לדין את בן־זקן, אלדר, קולנברנר ואת חברת מנופים. בפברואר השנה הודיעה מחלקת ני"ע בפרקליטות מחוז תל אביב על כוונתה להגיש, בכפוף לשימוע, כתב אישום נגד המעורבים. לפי כתב החשדות, מיוחסות למעורבים קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע ועבירה של הנעה בתרמית לרכישת ני"ע.

"חרב פיפיות"

בעתירה לבג"ץ שהגיש כעת אלדר באמצעות עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן־עוזר הוא טוען שטרם קיבל את מלוא חומר החקירה בעניינו, אף שחלפו חודשים מאז זומן לשימוע. ללא חומרי החקירה המלאים, נטען, לא יוכל אלדר להתגונן כראוי בשימוע, ולכן הוא מבקש מבג"ץ להוציא צו על תנאי לדחיית השימוע, ולקיימו לאחר שיועבר לו מלוא החומר.

איתן אלדר. לא התייצב צילום: עמית שעל

בעתירה נכתב ש"הפרקליטות סירבה לבקשה (לקבל את חוות הדעת – זש"ל, ת"ג) והבהירה למעורבים כי היה ולא יתייצבו לשימועים, תראה אותם כמי שוויתרו על זכות השימוע. לטענתה, חוות דעת המומחה אינה בגדר עיקר חומר הראיות שאותו זכאי חשוד לקבל לצורך היערכות לשימוע. העותרים יטענו כי חוות דעת המומחה נמצאת בליבת הליבה של חומר הראיות".

לטענת באי כוח העותר, אין טעם בקיום שימוע מבלי שחוות הדעת תועבר אליהם. ושימוע ללא חוות הדעת "יהפוך לחרב פיפיות שתפגע בהגנתם".

עו"ד ז'ק חן. הפרקליטות סירבה לבקשה צילום: תומי הרפז

בתגובת הפרקליטות לעתירה נכתב שדינה "להידחות כבר על הסף". לגרסת הפרקליטות, באמצעות עו"ד מיכל צור־שפיר, אלדר בחר שלא להתייצב לישיבות השימוע שנקבעו לו, ולאחר מכן פנה לבג"ץ, כשהוא מפר את חובתו להשיב לטענות ביחס לאישומים שאינם נוגעים למסחר. "אלדר בחר שלא להתייצב לשימוע והובהר לו שהפרקליטות רואה בכך ויתור על זכותו לשימוע. בהתנהלות העותרים, שבנסיבות העניין מצטייר הרושם כאילו נועדה להאריך מעבר לצורך את משכם של ההליכים הפליליים, היה טעם לפגם שמצדיק כשלעצמו את דחיית העתירה על הסף".

עוד מציינת הפרקליטות שההחלטה לקיים השימוע ללא חוות הדעת, היא החלטה סבירה, ושחוות הדעת טרם הושלמה ואינה מהווה ליבת חומר הראיות ונועדה רק "לסייע לבית המשפט בעיבוד חומר הראיות הגולמי". לעצם ההליך, טוענת

הפרקליטות כי "שימוע לא נועד להוות תחליף למשפט, ואין במסגרת הליך זה מקום להתדיינות פרטנית בנבכי התיק וחומר הראיות".

"שימוע נכה"

גם יתר המעורבים בפרשה מצדדים בעמדת אלדר: פרקליטיו של בן־זקן, עוה"ד נבות תל־צור וירון ליפשס, טוענים ש"קיום השימוע לפני קבלת חוות הדעת יוביל לשימוע נכה שלא יהיה בו כדי לקיים את מטרות הליך השימוע ולהצדיק את הרציונלים העומדים בבסיסו", דבר שיפגע גם בהגנתו של בן־זקן עצמו. גם עו"ד אילן סופר, מגולדפרב זליגמן, המייצג את קולנברנר, מסר לבג"ץ ש"יש מקום להעביר את חוות הדעת כבר בשלב זה של ההליך".