הקרב על השימוש במשאבי הטבע מתחיל בים המלח
ים המלח מניב הכנסות של מיליארדי דולרים בשנה לכיל, בעוד התמלוגים למדינה חצו רק ב־2012 את הרף של 100 מיליון דולר. "כלכליסט" מציג את הנתונים שיעסיקו מהיום את חברי ועדת ששינסקי 2
המאבק על הכנסות של מאות מיליוני דולרים ייפתח היום: ועדת ששינסקי 2, שתדון בנושא התמלוגים על השימוש במשאבי הטבע של ישראל, תתכנס היום לישיבה ראשונה ותתחיל לקיים ישיבות שבועיות.
- ניצחון לשקיפות: הפרוטוקולים של הבוררות בין המדינה לכיל ייחשפו לציבור
- יחימוביץ' על תעשיית הפוספטים בישראל : "יש פה תמונה של מערב פרוע"
- דרמה בחברה לישראל: בוחנת פיצול אחזקותיה לשתי חברות נפרדות
המחצבים באזור ים המלח - אשלג, ברום ומגנזיום - הם היחידים שמוזכרים באופן מפורש בכתב המינוי של הוועדה, שמציין כי יש לתת את הדעת על החלטת הממשלה מ־2012 על הסכם קציר ים המלח ועדכון התמלוגים עם חברת מפעלי ים המלח.
צילום: בלומברג
אזכור זה דרבן את כימיקלים לישראל (כיל) להיות החברה היחידה שפרסמה הודעה שבה היא מברכת על הקמת הוועדה, עם הסבר מדוע "אין צורך ואין מקום להמשיך להעלות את אחוזי התקבולים" שהיא משלמת.
כיל היא היצרנית המובילה בעולם של ברום ומגנזיום והשישית בייצור אשלג. ב־2012 שילמה חברת מפעלי ים המלח שבקבוצת כיל תמלוגים בגובה 125.4 מיליון דולר לממשלת ישראל. הטלת מס רווחי יתר של 30%–50% על החברה תניב למדינה הכנסות של 100–250 מיליון דולר, ולכן הנושא צפוי לתפוס מקום נכבד בעבודת הוועדה.
לים המלח יש תנאים ייחודיים
בכירי כיל הציגו לאחרונה חזית אחידה בהצהרות: אנחנו משלמים מספיק, יותר מדי למעשה, ואם נשלם עוד - נקום ונלך. המנטרה הזו התחזקה מאז הכרזת שר האוצר יאיר לפיד בתחילת אפריל על הכוונה להקים את ועדת ששינסקי 2.
מיקום המפעלים ליד ים המלח מעניק לכיל כמה יתרונות: עלויות שינוע נמוכות יחסית מהמפעלים לנמלים, ואפשרות לאחסן כמות גדולה של אשלג בשטח פתוח בעלות נמוכה במיוחד, הודות לאקלים החם והיבש. בנוסף, בים המלח יש ריכוז גבוה של מינרלים, וכיל נהנית מייצור במקביל של כמה משאבים: אשלג, ברום, מגנזיום ומלח, מים מתייבש אחד.
גם שיקום ים המלח הוא רווחי
עד 2007 מחירי האשלג היו יציבים ברמה של 200 דולר לטונה. מאמצע אותה שנה, בשל הירידה החדה ברמות המלאי של הגרעינים, החלה עלייה במחיריהם ובעקבותיה גם עלייה במחירי האשלג - מזג אוויר בעייתי בעולם הוביל לירידה בגידולים החקלאיים, ולכן יותר חקלאים החלו להשתמש בדשן. ב־2009 זינק מחיר האשלג הממוצע והתקרב ל־900 דולר לטונה, וכיום הוא עומד על 450 דולר.
הצפי לשנים הבאות תלוי בשוק האשלג העולמי: אם פוטאש הקנדית תמשיך להיות מונופול עולמי, מחיר האשלג יעלה. אם יצליחו בקנדה לפרק את ריכוזיות החברה, המחיר צפוי לצנוח לכ־250 דולר בעשור הקרוב.
בנוסף, בשנים האחרונות עלתה המודעות לנזק הסביבתי שנגרם לאזור המלונות בים המלח - מפלס ים המלח יורד מדי שנה ב־1.2 מטרים בממוצע. עד השנה נטען כי מפעלי ים המלח אחראים ל־20% מירידת המפלס בצפון ים המלח. לאחר פנייה של אדם טבע ודין למשרד להגנת הסביבה נערך חישוב מחדש, ובתשובת המשרד לשאילתה בכנסת לפני כחודשיים הוסבר כי המפעלים אחראים ל־40% מירידת המפלס. בכיל, לעומת זאת, טוענים כי מדובר בהטעיה בסטטיסטיקה, וכי היא אחראית רק ל־9% מירידת המפלס. כך או אחרת, ירידת המפלס פוגעת בנחלים באזור ובנוף, ואף גורמת ליצירת בולענים.
יו"ר הוועדה איתן ששינסקי. מאבק על מאות מיליוני דולרים צילום: מיקי אלון
בדרום ים המלח, מה שמכונה בריכה 5 של מי"ה ואזור המלונות, יש גם כן פגיעה סביבתית מפעילות המפעלים, המתבטאת בפגיעה ביכולת הניקוז של הנחלים ומי השיטפונות. זו יוצרת חשש להצפת תשתיות פרטיות כגון מלונות, ופגיעה נופית. חשוב לציין כי בזמן שיזמים הקימו מלונות על שפת בריכה 5, שאפשרה להם קרבה לים, כיל חזרה והתריעה על סכנה למלונות בשל עליית המפלס.
ביולי 2012 נחתם הסכם קציר ים המלח, שמטרתו שיקום הים על ידי קציר של המלח המצטבר בבריכות. לפי ההערכה המקובלת, שנעשתה על ידי כיל, עלות הקציר היא 3.76 מיליארד שקל, וכיל מממנת 3 מיליארד שקל. מבחינת כיל מדובר בהקרבה עצומה שראויה לציון, אלא שלפי החברה הממשלתית למפעלי ים המלח, קציר מלא מביא גם תועלת כלכלית של כ־2.5 מיליארד שקל לכיל, כתוצאה מחיסכון בהתמודדות עם עליית המפלס והגדלת שטחי הייצור עקב הקציר.
לפי חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט מ־2011, "שיעור התמלוגים שמעבירים מפעלי ים המלח למדינה הוא נמוך. על פניו, שיעור זה אינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב טבעי המצוי בבעלותו".
כבר אז המליץ ליכט, שחבר בוועדת ששינסקי 2, להתחיל לבחון החלת מס רווחי יתר על פעילות כיל.
כיל מאיימת לשבור את הכלים
הסכם קציר ים המלח לווה בעדכון התמלוגים, שיהיה המוקש האמיתי בוועדת ששינסקי 2. בהסכם נכתב בין היתר כי "הממשלה קבעה כי היא לא רואה צורך בעת הזו בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח... ועל כן, לעת הזו לא תיזום וכן תתנגד, לפי העניין, להצעת חוק בעניין זה".
מבחינת כיל, המשמעות של "בעת הזו" היא שלא ייתכן שבמסגרת ועדת ששינסקי 2 יחולו תמלוגים חדשים על האשלג או מס רווחי יתר. מבחינתם זו תהיה הפרת חוזה שתאפשר להם גם לסגת מפרויקט קציר ים המלח, שאת רובו כאמור היא מממנת. זאת אף שבהסכם אף אחד מהצדדים לא טרח להגדיר מהי "העת הזו" ומה קורה אם יש הפרה.
בחוות הדעת של יואל בריס, היועץ המשפטי של משרד האוצר להסכם הקציר והתמלוגים, נכתב כי "בעתיד, לאחר הסרת אי־הוודאות בנוגע לחבות המס ולגובה התמלוגים שהחברה משלמת ובחינת מכלול השיקולים הרלבנטיים, ניתן יהיה לשקול לבצע בחינה של חלקה של המדינה בהכנסות החברה ורווחיה, ועל כן אין בהצהרה הגבלה מהותית על שיקול דעתה של הממשלה... לא תוגבל הממשלה בביצוע השינויים הנדרשים, לרבות בחינת הטלת מס רווחי יתר".
שר האוצר יאיר לפיד צילום: אלכס קולומויסקי בוררות על 300 מיליון דולר
לפי חישוב של פרופ' אשר בלס, שנערך במסגרת הסכם קציר המלח, בשנים 2000–2010 הפסידה המדינה 370 מיליון דולר בכך שלא העלתה את התמלוגים ל־10%. באותן שנים חילקה כיל לבעלי מניותיה דיבידנדים בסכום של 3.8 מיליארד דולר, בעוד הציבור קיבל תמלוגים בסכום כולל של 303 מיליון דולר בלבד.
בדצמבר 2010 דרש החשב הכללי לדון בהעלאת גובה התמלוגים, במסגרת בוררות בין הצדדים. מאז הבוררות מתנהלת על ידי שלושה בוררים בדלתיים סגורות, עבור 291 מיליון דולר שהמדינה תובעת על תשלום תמלוגים חסר בשנים 2000–2009, בצמוד לריבית.
מאז ינואר 2012 כיל משלמת תמלוגים בסדר גודל של 5%, עד 1.5 מיליון טונה אשלג שהיא כורה, ומעבר לכמות זו התמלוגים עולים ל־10%.
אי אפשר לחשב במדויק מה הרווח הנקי של כיל מים המלח, אבל ידוע כי ב־2012 סך ההכנסות מאשלג היו 2.2 מיליארד דולר - כ־33% מהכנסות כיל. לפי אלי עמית, סמנכ"ל בכיר לכלכלה בכיל, שני שלישים מפעילות האשלג בה מקורם בים המלח, כלומר יותר מ־22% מהכנסות החברה מקורן באשלג בארץ.
עוד 1.4 מיליארד מההכנסות הגיעו מברום, ממגנזיום וממלח, המהווים 21.5% מהכנסות החברה. בדו"חות כיל לא מפורט כמה מתעשיית הברום והמגנזיום מקורה מהארץ וכמה בחו"ל, אך כמו שכתוב בדו"ח השנתי - בים המלח מצוי משאב הברום המרוכז ביותר בעולם. שאר ההכנסות של כיל מקורן בפוספט ובתוצרי ההמשך שלו.
מכיל נמסר אתמול כי החברה "מאמינה ומקווה שוועדה זו, על כל חבריה, תבחן ברצינות ובמקצועיות את כל העובדות, הנתונים והמחויבות הנוכחית של הנוגעים בדבר. כיל תשתף פעולה עם הוועדה באופן מלא, כפי שנהגה גם בעבר.
"כיל חתמה עם המדינה על הסכמים שונים, חלקם ממש לאחרונה. מכוח הסכמים אלה, בהם המדינה מחויבת, עלה בשיעור ניכר ביותר היקף תקבולי המדינה מפעילותה של כיל. כיל מאמינה שעל הוועדה לעשות עבודתה ביסודיות, אך בזהירות ובאחריות, ולהימנע מפגיעה בכיל, משום שזו אינה מוצדקת".
