האלכוהול התייקר, אבל לא בגלל הסכם בינלאומי

בתחילת החודש נכנס לתוקפו השלב השני ברפורמת המס על אלכוהול, לאחר ששר האוצר יאיר לפיד הקדים את מועד תחילתו בחצי שנה. המס הזה, אשר מפחית את מחירי המשקאות היקרים ומעלה את מחירי הזולים, הפך במהרה לסמל בציבור לפגיעתה של הממשלה במעמד הביניים בזמן שהיא מיטיבה עם השכבות המבוססות.

בישיבת סיעת יש עתיד שהתכנסה באותו יום אמר לפיד כי כמו רבים בציבור גם הוא אינו אוהב את המס הזה, אבל הסביר כי "מדובר בהסכם שעשה שר האוצר הקודם יובל שטייניץ עם ארגון ה־OECD, והסכמים צריך לקיים".

ב־OECD, עם זאת, לא ממש שמעו על ההסכם הזה. "אנחנו לא כופים, ואף לא ממליצים, על כלל מסוים או מדיניות בתחום הזה", אומר סטפן ביידנס ממחלקת המסים של הארגון בתגובה לפניית "כלכליסט". "אין שום כלים מחייבים משפטית, ואף לא המלצות, בנוגע לתחום מיסוי האלכוהול בפרט ועל מסי צריכה בכלל".

של מי היוזמה הזו בעצם?

מבדיקת מכלול ההסכמים שישראל חתמה עליהם מול ה־OECD אין התייחסות להעלאת מסים, בטח לא על האלכוהול. מיסוי האלכוהול אינו מוזכר במפת הדרכים לכניסתה של ישראל לארגון ואינו נכלל באמנת ה־OECD. גם בהסכם הכניסה של ישראל לארגון ב־2010 לא ניתן למצוא כל זכר לנושא.

לרפורמת המס על האלכוהול אין באמת קשר לארגון ה־OECD. היא יוזמה של רשות המסים עוד משנת 2006. יוזם המהלך הוא בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל לתכנון וכלכלה ברשות המסים.

לפני הרפורמה, מס הקנייה שהוטל על אלכוהול היה באחוזים מתוך המחיר הסיטונאי של המוצר תחת שלוש מדרגות מס שונות: 45%, 75% ו־120% - וזאת בהתאם לאחוזי האלכוהול במשקה. כמו כן, משקאות יקרים כגון ויסקי וקוניאק מוסו באופן גורף ב־120% ממחירם הסיטונאי, בלי קשר לאחוזי האלכוהול שהם מכילים.

ברשות המסים לא אהבו את ההסדר הזה. בדו"ח סיכום שנתי של הרשות לשנת 2009 צוין כי הוא מסובך מדי, קיימת בעייתיות בגבייתו, הוא יוצר פיתוי גבוה לעוסקים בענף להתחמק מתשלום המס, והוא יוצר חיכוך מובנה בין הרשויות לעוסקים. עיקר קצפו של הדו"ח יצא כנגד העיוות שההסדר הישן יצר בכך שהוא מטה את השוק לכיוון המשקאות הזולים. "בישראל בשנים האחרונות ניתן לראות כי רוב הצריכה מתרכזת במשקאות משכרים זולים מאוד - כמעט 75% מהצריכה הנה של משקאות משכרים שמחירם אינו עולה על 40 שקל לבקבוק", נכתב אז.

יאיר לפיד. "הסכמים צריך לקיים" צילום: אלכס קולומויסקי

הרפורמה הציעה לבטל את שיטת המס האחוזי ולעבור לשיטת מס קצוב, כפי שנהוג ברוב מדינות העולם המערבי. במקום מס שמוטל על מחיר המשקה, יוטל מס בסכום קבוע של 80 שקל לכל ליטר אלכוהול במשקה (לפיד העלה את הסכום ל־105 שקל), והוחלט כי תתקיים תקופת מעבר של ארבע שנים שבה המס יהיה משולב: מס קצוב של 20 שקל לליטר אלכוהול ועוד מס אחוזי של 75% מהמחיר הסיטונאי על כלל המשקאות החריפים.

שר האוצר הקודם שטייניץ אימץ את הרפורמה בצו בראשית 2010. הדיון על הצו הגיע לוועדת הכספים, שם התמקדו חברי הכנסת בהשפעות המזיקות שיש לאלכוהול על בני נוער, ועל כך שיש צורך להעלות את המס כדי למנוע גישה של צעירים אליו. בדיון דיבר גם עודד ברוק, ראש האגף לקשרים בינלאומיים באוצר, וקבע באופן חד־משמעי כי ההסדר הישן מפר התחייבויות בינלאומיות של ישראל, וכי קיימים איומים סמויים מצד הקהילה הבינלאומית בעניין זה.

בפתח הישיבה השנייה של הוועדה הוקרא מכתב מנציגות ה־OECD שקראה לאמץ את הרפורמה כדי לא להפלות יבוא לעומת ייצור מקומי. מכתב דומה נשלח לכאורה ביוני השנה לשר האוצר לפיד מאנדרו סטנדלי, ראש המשלחת של האיחוד האירופי בישראל.

שיעור המס לא נקבע בגלל הסכמים, הוא נקבע כדי להגדיל את ההכנסות של המדינה. הוא הוטל על המשקאות הזולים, כי הם מהווים %57 מכלל הצריכה בישראל צילום: אוראל כהן

ב־OECD הופתעו לשמוע על המכתבים. "אני לא מודע למכתבים כאלו שנשלחו", אומר ביידנס. "ה־OECD לא פועל בצורה הזאת. זה מאד מפתיע אותי. מכתב רשמי של ה־OECD? הייתי שמח לראות את המכתב הזה, אם הוא אכן קיים".

ישראל מחויבת, לפי אמנת GATT של ארגון הסחר הבינלאומי (WTO) שעליה חתמה ב־1962, שלא להפלות בין יבוא ליצור מקומי. אחת ממטרותיו של ה־OECD היא קידום סחר חופשי ולא מפלה. עם זאת, כשנשאל על אמנת GATT השיב ביידנס כי "זה לגמרי מחוץ לתחום האחריות של ה־OECD ולכן אנחנו לא מתעסקים בזה".

אפליית היבוא היא רק תירוץ

בניגוד למה שנטען באופן נחרץ על ידי האוצר, סוגיית האפליה בין יבוא לייצור מקומי אינה קשורה בהכרח לרפורמה: גם משקאות מקומיים וגם משקאות מיובאים היו יכולים להיכנס לפי ההסדר הישן לכל מדרגות המס, תלוי במחירם ובאחוזי האלכוהול שבהם.

ייתכן כי החרגת הוויסקי והקוניאק והטלת שיעור מס גבוה עליהם מאפשרות העלאת טענות בעניין. בדו"ח השנתי של רשות המסים ההתייחסות היחידה לנושא היא בהקשר של הוויסקי: "הועלו טענות מצד גורמים בינלאומיים כי שיטת המיסוי אשר היתה נהוגה מפלה בין יבוא לייצור מקומי, לאור העובדה כי לוויסקי לא היתה קטגוריית מס מופחת של 75% כמו בשאר קטגוריות המשקה", נכתב. אך אילו רצתה המדינה למנוע כל טענת אפליה מצד הקהילייה הבינלאומית, היא היתה יכולה לבטל את ההחרגה.

אפילו אם היה מדובר באפליה, חלק ממדינות העולם המערבי עיגנו בהסכמים בינלאומיים את זכותן להיטיב עם משקאות מסורתיים ולהפלות אותם לטובה במיסוי - הרום הצרפתי בצרפת והאוזו ביוון הם דוגמאות לכך. האוזו הוא משקה אניס דומה מאוד לעראק שבמשך שנים נהנה מאפליה לטובה במיסוי. רק בפרוץ המשבר הכלכלי של 2008 העלתה יוון את המס על האוזו במאות אחוזים מסיבות כלכליות.

נוסף לכך, בחלק ממדינות המערב יש מס מופחת לייצור מקומי בהיקף קטן של עד 50% מהמס הרגיל כדי לא לפגוע במבשלות הקטנות המקומיות, כל זאת באישור הפרלמנט האירופי.

"יש מסמך, אבל הוא סודי"

אם כן, הרפורמה לא נולדה כדי לתקן אפליה וגם ה־OECD לא ממש התעניין בה. רשות המסים והאוצר קידמו אותה מסיבות אחרות לגמרי.

נכון להיום, שיעור מס הקנייה בלבד (ללא שקלול המע"מ) על אלכוהול בישראל הוא מהגבוהים בעולם המערבי. מבין מדינות האיחוד האירופי, רק ארבע מדינות מטילות כיום מס קנייה גבוה יותר - פינלנד, בריטניה, אירלנד ויוון.

שיעור המס לא נקבע בשל הסכמים בינלאומיים, הוא נקבע כדי להגדיל את ההכנסות של מדינת ישראל. הוא הוטל על המשקאות הזולים כי הם מהווים 75% מכלל הצריכה בישראל.

מרשות המסים נמסר בתגובה כי "רשות המסים ניהלה החל בשנת 2006 דיאלוג ארוך עם כל הגורמים בענף בנושא רפורמת מיסוי האלכוהול, כחלק ממהלך שאותו אכן קידם בזמנו בועז סופר. תהליך כניסתה של ישראל ל־OECD כלל הבהרת מדיניות ישראל בנושאים רבים, ובכללם מדיניות מיסוי בתחום המשקאות המשכרים. עם בקשת ההצטרפות נתבקשה ישראל למלא שאלונים הנוגעים גם לכוונותיה בתחום מדיניות זה. בתשובת ישראל לשאלונים נכללה, בין היתר, גם התחייבות להמשך יישום הרפורמה".

מיאיר לפיד נמסר כי "ראשיתה של הרפורמה ביוזמת רשות המסים משנת 2006, וזאת בין היתר בשל ביקורת על שיטת המיסוי בישראל והטענה כי איננה עומדת בקנה אחד עם אמות המידה הבינלאומיות. מסמך שנתקבל במשרד האוצר ביום 17 במרץ 2010 מארגון ה־OECD הציג דרישות שונות מטעם הארגון. במסמך זה התייחסות ספציפית לנושא המיסוי על האלכוהול המפרט את הרפורמה שאושרה בנושא. ועדת הסחר ב־OECD, בתיאום עם המדינות היצרניות ובתמיכת הגורמים בארגון הסחר העולמי, הציבו את ההתחייבות לשינוי כאחד התנאים להמשך קבלתה של ישראל לארגון".

בתגובה לבקשה להביט באותו מסמך נמסר כי "לא ניתן לעשות זאת משום שהוא מוגדר סודי".