"המס על עקרות הבית היה עז, למשפרי הדיור הם באמת התכוונו"

"אף לוביסט לא פנה אליי בכל הדיונים. רצו להיפגש איתי, אבל אתה יודע עם מי אתה מדבר ואין הצגה. מאוד נזהרנו, וכשראינו שיש נושאים שבהם לוביסטים פנו לח"כים פעלנו לנטרל את זה", כך אומר יו"ר ועדת כספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) יום אחרי אישור תקציב המדינה בקריאה שנייה ושלישית.

חברי האופוזיציה כעסו באותו לילה בטענה שהקואליציה הפרה הסכמות עימם, ולכן החלו לאיים בדיונים ממושכים לתוך הלילה (ראו מסגרת). "לפני כל הצבעה במליאה על קריאה שנייה ושלישית תמיד היו מגיעים להסדרים בין הקואליציה והאופוזיציה, וגם הפעם ישבנו והגענו להסכמים. אבל בגלל שעלה נושא חוק המשילות (העלאת אחוז החסימה ל־4% - ח"פ) זה התפוצץ", מסביר סלומינסקי.

סלומינסקי. "אסור להכות את הציבור החרדי במכה כל כך חזקה בכל התחומים" צילום: עומר מסינגר

אחד הכעסים הגדולים של האופוזיציה נגע לכוונה לגבות ביטוח לאומי גם מעקרות בית. הדיון בנושא בוועדת הכספים התקיים בשעה מאוחרת וח"כים רבים שרצו להיות בו לא נכחו. "הם ביקשו לקיים דיון נוסף, אבל הבנתי כבר את משב הרוח והחלטתי לפצל את הנושא מחוק ההסדרים. אז למה לעשות עוד פעם דיון", אומר סלומינסקי.

יש מי שטוען שפיצול המס על משפרי הדיור והביטוח הלאומי על עקרות הבית מחוק ההסדרים הוא לא הישג, שאלה היו עזים שמשרד האוצר הכניס לחוק.

"אני מכיר קצת את עבודת האוצר ואת העזים. העזים הם בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים. פה השינוי שעשינו הוא שלושה וחצי מיליארד שקל. יכול להיות שעקרות הבית זה עז. למשפרי הדיור התכוונו לזה ברצינות. והם לא נסוגו מזה. אם זה היה תלוי בהם הם היו מעבירים את זה".

באופן דומה, משבר נוסף בדיוני ועדת הכספים נוצר כאשר סלומינסקי הודיע שסעיף כושר ההשתכרות כתנאי להנחה בארנונה יפוצל מחוק ההסדרים. מפלגת יש עתיד לא הסכימה לכך והדבר יצר כעס גדול באופוזיציה. רק אחרי 36 שעות הסכימו במפלגה לפצל את הסעיף והאופויזציה התרצתה.

חברי יש עתיד בטוחים שהדבר עוד יחזור בהקדם. אתה מעריך שזה יעבור?

"פיצול סעיף אומר ב־80% שזה לא יחזור. זה תלוי. עד עכשיו זה לא חזר לדיון. עכשיו יש פגרה ארוכה".

"יכול להיות שיהיו אירועים שיצריכו תוספות לצה"ל"

דעתו של סלומינסקי על חוק ההסדרים מעורבת. "מצד אחד החוק עושה לכנסת דברים שלא הייתי רוצה שהוא יעשה. הוא מורכב ממאות חוקים שמצביעים עליהם בבת אחת. מבחינה דמוקרטית טהורה זה פחות טוב. אבל היתרון שלו הוא מה שהוא מצליח להעביר - למשל בשלהי כל קדנציה ח"כים מעבירים חוקים פופוליסטיים וחוק ההסדרים מאפשר לבטל אותם. ביטול חוק בחקיקה רגילה זה סיפור מההפטרה. היה גם ניסיון בכנסת להילחם נגד הלבנות הון, הון שחור ותחכומי מס אגרסיביים. ברגע שזה מתנהל בנפרד תמיד יהיו בעלי עניין ויפי נפש שיעכבו את זה. הסיכוי של כל חוק כזה לעבור הוא כמעט אפס".

אחת השאלות שנותרו עלומות באישור התקציב היא הקיצוץ בביטחון. בתקציב קוצץ 3.5 מיליארד שקל, אולם ניסיון העבר מלמד שמשרד הביטחון מסיים כל תקציב עם סכומים גדולים ממה שהוקצה לו. סלומינסקי חבר גם בוועדה המשותפת שדנה בתקציב הביטחון ואינה חשופה לציבור. על השאלה האם יש רזרבות שמחכות לתקציב הביטחון עונה סלומינסקי בעמימות. "תקציב הביטחון במדינה שלנו הוא תקציב לימים רגילים ולימים לא רגילים. יכול להיות שיהיו אירועים שיצריכו תוספות לצה"ל. המדינה שומרת לעצמה רזרבות לעתות שונות", הוא אומר.

"השקעה בהתנחלויות היא כמו השקעה בפריפריה"

סלומינסקי ניסה יחד עם שר הכלכלה נפתלי בנט למתן את הפגיעה בקיצוץ הישיבות, אשר מופיע בהצעת התקציב ולא בחוק ההסדרים ולכן יכול לחזור לוועדת כספים רק כתקנה בהסכמה עם משרד האוצר.

"אני חושב שאסור להכות את הציבור החרדי במכה כל כך חזקה בכל התחומים", הוא אומר. "צריך לדבר ולמצוא אפיקים. זה נכון שגם הציבור החרדי נדרש לשיתוף פעולה, דבר שכרגע הוא לא כל כך עושה, אבל זה צריך להיות באופן מידתי. להנמיך את המכות ולהקל תוך תקווה שמהצד השני תהיה היענות ונוכל להגיע להידברות".

אתה לא מפחד שעתה, כאשר מפלגת הבית היהודי יושבת על הכסף ולא החרדים, יתחילו לעשות בדיקות כמה כסף נשפך על ההתנחלויות כמו שעשו על הישיבות?

"אני אשמח אם ימצאו כמה המדינה נותנת להתנחלויות. יש סיסמאות שנותנים להתנחלויות. אם נותנים כסף לבנות כביש, אז נותנים להתנחלות. אבל ראיתי שגם להתנחלות תל אביב בנו כביש. אני חושב שצריך לתת, אבל לא רק למתנחלים. המדינה צריכה להשקיע בכל הפריפריה. ההתנחלויות זה חלק מהפריפריה שמקיפה את גוש דן הקדוש. מבחינתי התנחלות זה בכל מקום בפריפריה. יש גם גרעינים גדולים שהולכים לכל המקומות הללו בפריפריה של הציונות דתית".