ניתוח כלכליסט
סאגת הנגיד מאיימת על תפקודו של בנק ישראל
בעקבות הסרת מועמדותם של פרנקל וליידרמן: הוועדה המוניטרית מתפוררת, ובנוסף קיים חשש שספקולנטים במטבע חוץ זיהו חולשה והם מזרימים ביקושים לשקל ללא חשש מהתערבות נגדית
ביום שישי אחר הצהריים נראה היה שהסיפור הבלתי נגמר של מינוי נגיד חדש לבנק ישראל כבר נמצא מאחורינו. בשעה 15:43 פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה, שבה נאמר כי ועדת טירקל המייעצת למינויים בכירים תתכנס כבר ביום ראשון הקרוב לדיון במועמדותו של פרופ' ליאו ליידרמן לתפקיד. ההודעה פורסמה פחות מ־48 שעות אחרי שראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד פרסמו את החלטתם למנותו לתפקיד, במקום פרופ' יעקב פרנקל שהודיע יומיים קודם לכן על הסרת מועמדותו.
- משחקי כס הנגידות
- הוועדה שיצאה לחפש נגיד ומצאה מבוכה
- קרנית פלוג במכתב לעובדי בנק ישראל: אמשיך לכהן כממלאת מקום הנגיד עד למינוי נגיד קבוע
עברו 26 דקות נוספות, ולשכת ראש הממשלה אישרה את הודעת הפרישה של ליידרמן, שבשלב זה החליט להיעלם. מי שהיה מיועד להיות נגיד בנק ישראל במשך פחות משתי יממות ירד למחתרת, לא ענה לטלפונים והשאיר את הזירה לחרושת השמועות שהלכה והתגברה.
ליידרמן העדיף לוותר
ההערכה הרווחת למניעים שהובילו להחלטה המפתיעה היתה שביומיים האחרונים הגיעו פניות לוועדת טירקל בנוגע לנסיבות הלא נעימות לכאורה לפרישתו של ליידרמן מתפקידו כמנהל המחקר של השווקים המתעוררים בדויטשה בנק לפני עשר שנים. ככל הידוע, ליידרמן התייעץ בנושא עם עורך דין פרטי, שהעריך כי הוא יוכל לצלוח את המשוכה של ועדת טירקל וכי מינויו לתפקיד הנגיד יאושר. עם זאת, הוא הזהיר אותו כי תהליך הבדיקה בוועדה עלול להימשך כמה שבועות, שעלולים להיות לא נעימים לו ולמשפחתו.
פנייה נוספת לוועדה עסקה במקרה שנבדק בעבר על ידיה, כשהיא אישרה את מינויה של קרנית פלוג לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל ב־2011. בפנייה נטען כי בתקופה שבה עבד ליידרמן בבנק ישראל (1991-2000) הוא אישר את העסקתו בבנק של ד"ר שאול לאך, בעלה של פלוג, בניגוד לנהלים. דובר ועדת טירקל, ירדן ותיקאי, אמר אתמול כי תלונה זו נבדקה בעבר על ידי מבקר בנק ישראל ולא נמצא כל פגם בהעסקתו של בעלה של פלוג או בנוהלי אישור העסקה. ותיקאי הוסיף כי הוועדה לא ייחסה כל חשיבות למכתב שנשלח בנושא.
פלוג לא תישאר לנצח
בבנק ישראל קיבלו את פרישתו של ליידרמן בהלם מוחלט. רק לפני חמישה ימים העריכו בכירים בבנק כי הפיאסקו של נתניהו עם המינוי של פרנקל לא פגע בינתיים במוניטין הבנק, אך כבר מדובר במכה אנושה. בחצי השנה שעברה מאז הודעת הפרישה של פישר בנק ישראל מתפקד על אש קטנה ובחוסר ודאות. החלטות ארוכות טווח ממתינות לנגיד הקבע, וגם אי־הוודאות במישור האישי אינה מיטיבה עם בכירי הבנק.
השורה התחתונה בסיפור זה היא שנתניהו התייחס במשך חודשים אל ממלאת מקום הנגיד קרנית פלוג כאל מטרד, וכעת הוא מגלה עד כמה הוא תלוי בעצם ברצונה הטוב. בהודעה הקצרה שפרסמה פלוג בשבוע שעבר בעקבות מינויו של ליידרמן, נכתב כי "בכוונתה לסיים את עבודתה בבנק לאחר שתסייע במשך כחודש לנגיד החדש להיכנס לתפקידו ולהכיר את המערכת".
בסוף השבוע הבהירו בבנק כי פלוג תישאר בתפקידה עד למינוי נגיד קבוע. אולם מה יקרה אם מלאכת חיפוש הנגיד תימשך חודשים ארוכים, ולפלוג יימאס מהקרקס ומהיחס המשפיל של נתניהו והיא תלך הביתה לפני שיימצא היורש? חוק בנק ישראל החדש כלל אינו מתייחס לאפשרות שגם הנגיד וגם המשנה לנגיד פורשים לפני הזמן מתפקידם. לכן אם פלוג תחליט מחר להתפטר, לא יהיה מי שיעמוד בראש בנק ישראל. חד וחלק.
נתניהו. יחפש מועמד בסביבתו הקרובה ובקרב בכירים לשעבר בבנק ישראל ובאוצר צילום: אלכס קולומויסקי
הלקונה הזאת בחוק מזכירה את מה שקרה ב־1986, כאשר ועדת בייסקי, שחקרה את משבר מניות הבנקים, המליצה להעביר מתפקידו את נגיד בנק ישראל ד"ר משה מנדלבאום. מנדלבאום סירב במשך זמן רב להתפטר, ואז התברר שחוק בנק ישראל הקודם מ־1954 אינו מאפשר לפטר את הנגיד אלא במקרים קיצוניים. ההבדל בין שני המקרים הוא שבפעם הקודמת היה מדובר בחוק דל תוכן בן 16 עמודים שנחקק בחיפזון בשנת פעילותו הראשונה של הבנק המרכזי. החוק החדש, לעומת זאת, הוא חוק מקיף שנחקק רק לאחרונה במשך שנים ארוכות על ידי טובי המומחים של בנק ישראל והאוצר, וכעת מתברר שגם בו יש לפחות סוגיה אחת שמחבריו לא חשבו עליה עד הסוף.
הפתרון הקל מבחינתו של נתניהו הוא להציע לפלוג את תפקיד הנגידות. אבל בניגוד למה שהיה נכון עד אמצע השבוע שעבר, הפעם רוב הסיכויים הם שהיא תדחה את ההצעה בשתי ידיים, אחרי שתי האכזבות שהנחיל לה נתניהו בששת השבועות האחרונים. מסיבה זו ההערכה היא שנתניהו אפילו לא ינסה להציע לה את התפקיד, וכדי להימנע מהפתעה לא נעימה נוספת הוא ימקד את מאמצי החיפוש בסביבתו הקרובה ובקרב אלה שכיהנו כבר בעבר בתפקידים בכירים בבנק ישראל ובאוצר.
המועמד הראשון מבחינת נתניהו הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל, הנחשב למקורבו. קנדל הוזכר כמועמד מוביל לנגידות מיד עם פרסום התפטרותו של פישר, אולם הוא הודיע כבר בשלבים מוקדמים כי הוא לא מעוניין בתפקיד. ככל הידוע, קנדל חזר על סירובו למינוי גם בימים האחרונים, על אף הלחץ מצד נתניהו.
שני שמות נוספים בבורסת השמות הם ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה פרופ' מנואל טרכטנברג, שכבר היה מועמד לתפקיד אך הסיר את מועמדותו לפני כחודשיים; והפרופסור לכלכלה אבי בן בסט מהאוניברסיטה העברית, שכיהן בעבר כממונה על מחלקת המחקר של בנק ישראל וכמנכ"ל משרד האוצר.
הוועדה המוניטרית בסכנה
הנושא היותר מהותי בסיפור שהולך ומסתבך הוא מה יקרה עכשיו עם פעילות הוועדה המוניטרית, שאליה הועברו למעשה בשנתיים האחרונות כל סמכויותיו של נגיד בנק ישראל. בתוך כמה שבועות תתרוקן הוועדה מכל שלושת חבריה מקרב בנק ישראל: הנגיד פישר שכבר פרש מהבנק, פלוג שתפרוש בקרוב, ויועצו הבכיר של הנגיד בארי טאף שיפרוש בסוף ספטמבר.
הנגיד החדש יהיה חייב למנות במהירות משנה, שמתוקף הגדרת תפקידו גם חבר בוועדה המוניטרית. ההערכה היא שהמשנה הבא יגיע מחוץ לבנק ישראל, כמו שהיה במקרים של פרופ' צבי אקשטיין ופרופ' אביה ספיבק. אחר כך יהיה עליו למצוא מחליף לטאף, וכאן כבר צפויה לו בעיה אמיתית.
ליידרמן (מימין) ופלוג. החוק אינו מתייחס לאפשרות שגם הנגיד וגם המשנה לנגיד פורשים לפני הזמן מתפקידם צילום: מיקי אלון, עמית שעל
טאף מכהן כאמור כיועץ בכיר לנגיד, ולכן מעמדו בוועדה הוא מיוחד. לעומת זאת, המועמדים הטבעיים להחליף אותו בוועדה הם מנהלי החטיבות הכלכליות של הבנק - מנהל חטיבת המחקר פרופ' נתן זוסמן, ומנהל חטיבת השווקים אנדרו אביר - שחברותם בוועדה תהיה בנוסף לתפקידם הנוכחי. עם זאת, מכיוון שזוסמן ואביר אחראים כיום על הכנת חומר הרקע ועל כתיבת ההמלצות לחברי הוועדה המוניטרית, יהיה קשה מאוד למנות אותם גם כחברים בוועדה.
ועד שימונה נגיד חדש, ועד שהוא מצדו ימנה לעצמו משנה ויחליט מי יהיה החבר השלישי מטעם הבנק בוועדה המוניטרית, נשאר בנק ישראל עם בעיה נוספת, חשובה לא פחות: אחת ההערכות לחוזקו של השקל בתקופה האחרונה היא שהספקולנטים במטבע חוץ זיהו את אזור הדמדומים שבו פועל כעת בנק ישראל, והם מזרימים ביקושים לשקל ללא חשש מהתערבות גדולה מדי של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ.
לפני כחודשיים החליטה הוועדה המוניטרית להפעיל תוכנית מגירה להתמודדות עם הלחץ של שער החליפין. בהודעה שפרסמה אז, הודיעה הוועדה כי במטרה לקזז את השפעת ההכנסות ממאגר הגז הטבעי תמר על שער החליפין ("המחלה ההולנדית"), ירכוש בנק ישראל עד סוף השנה כ־2.1 מיליארד דולר, וכי רכישות הדולרים יימשכו עד 2018. במקביל הודיעה הוועדה כי מדיניות בנק ישראל לרכישת דולרים כדי להתמודד עם תנועות לא מוסברות בשער החליפין נותרה ללא שינוי. בכך סיימה הוועדה את חלקה בנושא רכישות הדולרים, ומי שיחליט מכאן והלאה מתי להתערב במסחר במט"ח ובאיזו עוצמה הוא רק נגיד בנק ישראל.
עכשיו השאלה הגדולה היא מה יקרה לשער השקל עד ליום המיוחל שבו ימונה סוף סוף נגיד קבוע. האם במקרה של מתקפה ספקולטיבית נוספת על השקל תחליט פלוג, שרק רוצה עכשיו לחזור הביתה בשלום, להיכנס בספקולנטים בכל הכוח, או שהמשך המלחמה בהם ייאלץ להמתין לנגיד הבא.
