למה לנתח תמורת 3,400 שקל כשאפשר לקבל במקום 24 אלף

רבות דובר על סכומי העתק שרופאים מומחים גורפים מניתוחים פרטיים שהם עורכים בבית החולים הדסה בירושלים או באסותא והרצליה מדיקל סנטר הפרטיים. ואולם, הסכומים האלה מקבלים משמעות חדשה כאשר משווים אותם לשכר המנתחים על אותם ניתוחים אשר מבוצעים אחר הצהריים בבתי החולים הציבוריים, אלה שבבעלות המדינה או שירותי בריאות כללית.

מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" ונחשפים כעת לראשונה עולים פערים מדהימים: על ניתוח לב פתוח בהדסה יקבל הרופא לא פחות מ־23,900 שקל, לעומת 10,800 שקל שמקבל מנתח באסותא או בהרצליה מדיקל סנטר. בבית החולים הציבורי ישתכר מנתח רק 3,400 שקל לאותו הניתוח בשעות אחר הצהריים. הרופאים אינם מקבלים שכר על פי מספר הניתוחים בשעות הבוקר, שכן בשעות אלה השכר הוא גלובלי, ולפי הערכה גסה מדובר בסכום הקטן פי שלושה מזה שניתן אחר הצהריים.

בית חולים הדסה. ארכיון צילום: מיקי אלון

ניתן לראות את הפער בסוגי התשלומים באמצעות סוג ניתוח אחר. על החלפת מפרק ברך, אחד הניתוחים הנפוצים בישראל, יקבל מנתח בהדסה 16 אלף שקל, ואילו בבית חולים פרטי הוא יקבל חצי מסכום זה, 8,000 שקל. אם בית החולים הציבורי מעוניין שאותו מנתח יעבוד אחר הצהריים הוא ישלם לו 2,800 שקל לניתוח. כלומר, על ניתוח פרטי בהדסה יקבל הרופא פי 5.7 מהסכום שיקבל בבית החולים הציבורי.

גם על ניתוח ראש בבית החולים הציבורי יקבל המנתח 2,800 שקל, בעוד באסותא או בהרצליה מדיקל סנטר השכר הוא 11,200 שקל, ובהדסה המחיר הממוצע יגיע ל־30 אלף שקל - יותר מפי עשרה.

בתי החולים הציבוריים מציעים לרופאים את התשלומים המיוחדים הללו בשעות אחר הצהריים, ונדרשים לקצר את התורים לניתוח מסוים ולשם כך להשתמש בחדרי הניתוח גם אחרי שעות הבוקר, כלומר לבקש מהמנתחים המומחים להישאר שעות נוספות בבית החולים ולא להגיע לקליניקה הפרטית או לבית החולים הפרטי.

במקומות כמו הדסה כל הפעילות אחר הצהריים, שנועדה לקיצור התורים, מתבצעת דרך שירותי הרפואה הפרטיים (שר"פ), שבמסגרתם יכול החולה לבחור את הרופא שינתח אותו ולשלם על כך מכיסו הפרטי או להשתמש בביטוח הבריאות שברשותו. במקרה הזה הרופא נדרש גם להוצאות שונות עבור השימוש במתקני בית החולים.

השרה יעל גרמן. אמורה לחזק את המערכת הציבורית צילום: שאול גולן

ועדה למיסוד השר"פ

פערי השכר העצומים מקשים על מערכת הבריאות הציבורית להעסיק רופאים מבוקשים בשעות אחר הצהריים. מי שאמורה למצוא פתרון לבעיה הזאת ודרך לחזק את המערכת הציבורית על חשבון זו הפרטית היא ועדת גרמן. הוועדה שהוקמה לפני כחודשיים דנה בין היתר בנושא השנוי במחלוקת של "חיזוק מערכת הרפואה הציבורית" - בדיון בהכנסת השר"פ לבתי החולים הציבוריים.

מאז 2002 נאסר על בתי החולים הציבוריים להציע שירותים פרטיים. בשנים האחרונות גובר הלחץ של שני מנהלי בתי החולים הגדולים זאב רוטשטיין משיבא וגבי ברבש מאיכילוב לאפשר להם שר"פ כדי שיוכלו להתחרות בבית החולים הפרטי אסותא, שלטענתם מושך אליו רופאים המשתכרים בו פי כמה וכמה מאשר אצלם.

בקרב 13 חברי ועדת גרמן יש חלוקה כמעט שווה בין המתנגדים לשר"פ ובין התומכים בו בגרסה כזו או אחרת, ועל פי הערכות של מקורבים לוועדה, שרת הבריאות עצמה תומכת במודל מצומצם של שר"פ, אם כתוכנית ניסיונית בפריפריה ואם במתכונת אחרת.

ואולם, הדיון בשר"פ משכיח את הבעיה הבסיסית שבגללה הוא נמצא על השולחן מלכתחילה, והיא הגירעונות הגדולים של בתי החולים הממשלתיים, אשר בסוף 2012 סכומם המצטבר היה 700 מיליון שקל. הגירעונות האלה מונעים מבתי החולים לתמרץ עוד רופאים לעבוד אחר הצהריים תמורת שכר גבוה יותר, לטענתם, בשל הקושי להתחרות בסכומים שמשלמים אסותא או הקליניקות הפרטיות.

הכסף ילך לרופאים הבכירים

בראיון ל"כלכליסט" שפורסם אתמול אמר מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס כי להערכתו תקציב של 2 מיליארד שקל יספיק לקבלת כל התורים לניתוחים אלקטיביים שישנם כיום, אלה שנקבעו מראש ואינם דחופים. כדי להביא אל בתי החולים תקציב בסדר גודל שכזה יש לדבריו לנקוט מהלך בעל שלושה חלקים — העלאת מס הבריאות ב־0.25% בממוצע, הגדלת ההשתתפות של המדינה בכ־300 מיליון שקל בכל שנה למשך שלוש שנים ובתמורה צמצום של 30% בכיסויים השונים של הביטוחים המשלימים של קופות החולים, כך שניתן יהיה להפחית את הפרמיות שמשלם הציבור בכל חודש.

האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם מציעים גם הם להגדיל את תקציב בתי החולים לא בהכנסת השר"פ, אלא במהלך דומה לזה שנפוץ במערכת הבריאות הקנדית, שלפיו האפשרות של בחירת מנתח תהיה חלק מסל הבריאות לצד העלאת מס הבריאות ב־1%.

הנתונים שנחשפים עתה מאששים את הטענה כי השר"פ הוא פתרון בעייתי. המרוויחים הגדולים ממנו הם הרופאים הבכירים שגורפים את הכסף הגדול. עם זאת, העובדה שבתי החולים הציבוריים מצליחים להשאיר חלק מהרופאים תמורת סכומים שפויים פותחת אפשרות לחשוב על פתרונות בדמות אלו של הכללית או האגודה לזכויות האזרח.

מבית החולים הדסה נמסר: "מחירי הפרוצדורות בשירותי הרפואה הפרטיים כוללים את כל המרכיבים של הפרוצדורות. הלקוח לא נדרש לשלם בנוסף עבור כל גורם וצוות אחר שהוא חלק מהפרוצדורה".