"השר"פ הוא קצה הקרחון של בעיות מערכת הבריאות"

"העיסוק האובססיבי בהכנסה או אי הכנסה של שירותי רפואה פרטיים לבתי החולים הציבוריים הוא התעסקות בקצה הקרחון של בעיות מערכת הבריאות הציבורית", אמר ל"כלכליסט", רמי אדוט מהאגודה לזכויות האזרח. העמדה של האגודה ושל רופאים לזכויות אדם היא מעניינת במיוחד לאור העובדה כי חלק גדול ממנה נוסח על ידי פרופ' גבי בן־נון, חבר הועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן אשר דנה בדרכים לשיפור מערכת הבריאות הציבורית. 

אדוט ודוקטודני פילק מרופאים זכויות אדם יופיעו בעוד שלושה שבועות בפני הוועדה הדנה בין השאר בשאלה האם להתיר לבתי החולים הציבוריים למכור שירותי בחירת מנתח ולקבל תשלום מהחולה או הביטוח שלו. כיום ישנו איסור על בתי החולים למכור שירותים שכאלו והם מספקים בעיקר טיפולים ובדיקות הממומנים על ידי קופות החולים מתוך סל הבריאות הציבורי.

המסר העיקרי של האגודה הוא כי מטרת העל של הועדה צריך להיות חזרה ליחס בריא יותר בין המימון הציבורי של שירותי הבריאות למימון הפרטי. בשנת 2012 שיעור המימון הפרטי בישראל עמד על 39%, בעוד היחס שנחשב לסביר לדעת האגודה הוא של 25%.

החלק המעניין הוא המשפט המופיע בראשיתו של נייר העמדה שהציגה האגודה, לפיו "יש להסביר לציבור כי שירותים חברתיים ברמה מערב אירופית מחייבים מס בריאות ברמה מערב אירופית", כלומר ששיעור המס צריך

לעמוד על 8%–10% מהשכר, לעומת כ־5% בישראל כיום. תוספת זו יכולה לפתור חלק גדול מהגירעונות של קופות החולים, הצפויים להגיע השנה לסכום של כ־1.5 מיליארד שקל.

בית החולים שיבא (ארכיון) צילום: צומי הרפז

לטענת האגודה, ברגע שתפתר בעיית המימון יוכלו קופות החולים ובתי החולים לשפר את השירותים לציבור, בין השאר על ידי הגדלת מספר המיטות בבתי החולים ושיפור השירותים של מרפאות הקהילה הכוללים טיפולי בית שימנעו אישפוזים מיותרים. כמו כן, ניתן יהיה לשפר שירותים כמו בריאות הנפש, ביטוח סיעודי וטיפולי שיניים לילדים וקשישים ולאפשר בחירת מנתח בבתי החולים הציבוריים. האגודה מציעה להחיל בישראל את המודל הקנדי, שיאפשר לחולה לבחור את המנתח דרך סל הבריאות הציבורי.