הזמן לבטל את ועדת טירקל
עד שתימצא הדרך הנכונה להפעיל את ועדת טירקל, עדיף לבטל אותה ולהסתפק בממשלה ובבג"ץ
- טירקל ימשיך לקדנציה שלישית בראש הוועדה המייעצת למינוי בכירים
- סלומינסקי: רק משוגע יציע את מועמדותו לתפקיד הנגיד
- "אם ועדת טירקל לא היתה קיימת - לא היו מתגלים דברים"
השופט בדימוס יעקב טירקל צילום: אלכס קולומויסקי
את הכשל הראשון פתרה הממשלה בכך שהעבירה לוועדה כמה מועמדים לנגיד. אלא שפתרון הבעיה הראשונה העצים את השנייה: עכשיו תצטרך הוועדה לבחון תלונות ורינונים לגבי כמה מועמדים, ואם יזדקקו לעזרת היועץ, אז תכפילו את גרירת הרגליים בפרשת פרנקל לבדיקות שיארכו חודשים. להעצמה זו גם מחיר בפגיעה בפרטיות המועמדים שלא רק ייחשפו במבוכות עברם, אלא גם לא ימונו, שהרי רק אחד מארבעה יזכה בפרס הגדול.
טירקל מספר שאין מועמד שלא הוגשו בעניינו תלונות. כל עוד התקשורת לא בתמונה, טיפלה בהן הוועדה מבלי שהציבור יידע את עומק הבדיקה. הדלפת הסיפור משתקת את ועדת טירקל, כיוון שכעת הציפייה היא לעומק חקירה שאין ביכולת הוועדה לספק. אחד הפתרונות הוא להרחיב את חובת הגילוי של המועמדים, אבל עד לאן? האם יידרשו לספר על רומנים מחוץ לנישואים, על דיווח שגוי של פדיון ימי חופשה, על סטירה לילד שהציק פעם לילד שלהם? בסיפור הונג קונג לקה פרנקל באי־דיווח. אילו היה מספר, אין ספק שוועדת טירקל היתה מאשרת אותו. ל"מעצר" ואפילו ל"אישום" אין משמעות מהרגע שהתיק נסגר. אם השופט יורם דנציגר חזר לעליון לאחר שהתיק נגדו נסגר, אז אין מינוי שייבלם רק מפני שנפתחה חקירה. אם כך, למה בכלל לספר עליה?
נגיד בנק ישראל נבחר בידי הממשלה לאחר אישור ועדת טירקל, יועץ משפטי לממשלה נבחר בידי ועדת איתור. ולמה ההבדל? מפני ש"מינויי טירקל" הם לתפקידים שנועדו להגשים את מדיניות הממשלה ולכן הממשלה אמורה להכתיבם, ואילו ועדת איתור נועדה לתפקידים שמשקפים אינטרס ציבורי רחב יותר מאשר את מדיניות הממשלה. אלא שההיגיון התהפך: דווקא במינוים של מני מזוז ויהודה וינשטיין ליועצים משפטיים בידי ועדות איתור, הוכיחה הממשלה שהיא שולטת במינוי. ולעומת זאת, הכישלונות במינויי גלנט, פרנקל וליידרמן הוכיחו שהיא לא מצליחה להעביר מינויים שבסמכותה המלאה. הסיבה היא ועדת טירקל - היעדר יכולתה לבדוק, החשיפה התקשורתית והתביעה הציבורית למיצוי הבדיקה. כל אלה הפילו את המועמד.
ומעל כל אלה מרחף הבג"ץ: אחרי מבקר המדינה, היועץ המשפטי וועדת טירקל מצפה עתירה לבג"ץ. לכן, אולי ניתן לקצר: לבטל את הוועדות, להחזיר את סמכות המינוי לממשלה ולהמתין לבג"ץ. ועדת טירקל וועדות האיתור נועדו להגביר את אמינות המינוי בפני הבג"ץ, אולם הכישלונות בוועדת טירקל והשתלטות הממשלה על ועדות האיתור מייתרות אותן. לפחות עד שתימצא הדרך שוועדות אלה יפעלו כראוי.
