השינוי בפנסיה: זה לא התפקיד של הפקיד
האתגרים שמודל הפנסיה הישראלי ניצב בפניהם הם אתגרים כבדים מדי בשביל העבודה השוטפת של פקידי האוצר. זהו התפקיד של הפוליטיקאים
העניין הוא שכל מי שחוסך בקרן פנסיה מקבל את רשת הביטחון הזו בצורה זהה. זו לא בהכרח פריסה חכמה של הקרן. לשם הדוגמה, למה מנכ"ל של חברה גדולה שמשתכר מיליוני שקלים מדי שנה צריך לקבל מהמדינה רשת ביטחון לפנסיה שלו? או לחלופין, למה שמישהו בן 30 יקבל אותה רשת ביטחון כמו גבר בן 65 שעוד רגע פורש לפנסיה?
באגף שוק ההון הציעו כמה דרכים להתמודד עם בעיית הריביות. אחת מהן היתה לפרוס מחדש את רשת הביטחון, כך שהמבוגרים יותר יקבלו רשת רחבה יותר והצעירים רשת מצומצמת יותר. הפתרון הזה היה אמור לפתור את בעיית הריבית. אלא שלטענת גורמים באגף שוק ההון, מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן עצרה את המהלך, אף שכבר היה לקראת ביצוע.
השינוי שהאוצר הודיע עליו אתמול הוא רק עוד שינוי בשורה ארוכה של שינויים שכבר נעשו ועוד ייעשו. יש מכנה משותף אחד לכל השינויים האלה - בכל פעם המדינה מורידה עוד קצת את האחריות שלה על הפנסיה שלכם, ומעמיסה עוד קצת סיכון על הכתפיים שלכם. כל עוד זהו מודל הפנסיה שהמדינה בחרה בו - וזה מה שקרה מ־1995 וביתר שאת מ־2003 - אל תצפו לשינוי כיוון. כל ההודעות מבית משרד האוצר עד שתצאו לפנסיה צפויות להיות באותה הרוח - הקטנת האחריות הממשלתית, הגדלת הסיכון שלכם, והקטנת הפנסיה.
האתגרים שמודל הפנסיה הישראלי ניצב בפניהם - בעיקרם העלייה בתוחלת החיים והריביות הנמוכות - הם אתגרים כבדים. כבדים מדי בשביל העבודה השוטפת של משרד האוצר. במידה רבה, האוצר רודף אחרי הזנב של עצמו, מנסה לכבות שריפות כדי שמודל הפנסיה לא מתפרק. אף אחד לא עוצר לרגע את המירוץ הסיזיפי הזה בשביל לשאול שאלה - רגע, אולי צריך לשנות את המודל?
ובכל מקרה, זהו לא התפקיד של הפקידים. זהו התפקיד של הפוליטיקאים, של נבחרי הציבור, לגרום לפקידים לעשות את זה. כעת זו המשמרת של שר האוצר יאיר לפיד. המנדט להצלת הפנסיה של מעמד הביניים הישראלי נמצא בידיים שלו.