נשיא אוניברסיטת אריאל: להצטרף לתוכנית האירופית
ראש המוסד האקדמי תומך בהצטרפות לתוכנית המחקר של האיחוד האירופי למרות החרם על אריאל. האיחוד: ישראל יכולה להצטרף לתוכנית גם לאחר פתיחתה ב־2014
08:5818.08.13
ממשלת ישראל נכנסה בשבוע שעבר למגעים במטרה להצטרף לתוכנית הורייזון 2020. המהלך נעשה למרות התנגדותם הראשונית של שר הכלכלה נפתלי בנט וסגן שר החוץ זאב אלקין להצטרף לתוכנית, בעקבות דרישת האיחוד האירופי לא לכלול בה מוסדות הפועלים מחוץ לתחומי הקו הירוק.
מדובר בתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד האירופי לשנים 2020–2014. במסגרת התוכנית, שמתחדשת אחת לכמה שנים, משלמת כל מדינה אחוז מהתל"ג שלה תמורת הזכות להשתתף בפרויקטים המחקריים של האיחוד.
אחד התומכים המפתיעים בהצטרפות לתוכנית היה פרופ' יהודה דנון, נשיא אוניברסיטת אריאל, שמוחרמת על ידי האיחוד. דנון הביע תמיכה בתוכנית בפגישה שקיים בשבוע שעבר אלקין עם ראשי האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה העברית ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות פרופ' מנחם בן ששון אמר לאלקין: "אי אפשר להרשות לעצמנו לא להצטרף, זהו העתיד המדעי של המדינה".
שר הכלכלה, נפתלי בנט צילום: טלי מאייר
פרופ' דנון אמנם רואה בהגדרות של האיחוד עלבון למדינה, אך לדבריו "זו תוכנית חשובה ביותר, ובשנים האחרונות ישראל רשמה בה הישגים מהטובים באירופה. הסברנו לסגן שר החוץ כמה חשוב שיתוף הפעולה עם אירופה, ותפקיד המדינאים להסביר לאירופה כמה חשוב שיתוף הפעולה עם ישראל".
הורייזון 2020 היא הסבב השביעי בתוכנית המחקר והפיתוח של האיחוד, שישראל הצטרפה אליה ב־1996. במסגרת התוכנית משלמת כל מדינה אחוז מהתל"ג שלה, ובתמורה יכולה להציג מועמדות להשתתף בפרויקטים המחקריים של האיחוד. עבור התוכנית שמסתיימת ב־2013 השקיעה המדינה 535 מיליון יורו וקיבלה בחזרה מענקים של 698 מיליון יורו.
האיחוד האירופי הודיע כי הסבב הראשון במו"מ עם ישראל יעסוק בהיבטים טכניים וכספיים. בתשובה לשאלת "כלכליסט", מסרו באיחוד שישראל תוכל להצטרף לתוכנית גם לאחר פתיחתה.
