ארבע המשימות שממתינות על שולחנה של סלינגר

עודד שריג, קודמה בתפקיד של הממונה החדשה על שוק ההון, דורית סלינגר, החל לא מעט תהליכים חשובים, אבל חלק מבעיות הליבה נותרו ללא מענה. הנה ארבעה דברים שסלינגר יכולה להחליט להניח במרכז סדר היום:

קראו עוד בכלכליסט:

• איך לפרק נכון את פצצת הפנסיה
• ביטוח לאומי לא יוכל לשלם לכם את קצבת הזקנה
• המדינה מכירה בבעיית הפנסיה אך הפתרון רחוק

1. לפרק את הפצצה הפנסיונית

יותר מתמיד, הציבור הישראלי מבין שבתוך הפנסיה שלו מתבשלת בעיה שתתגלה בעוד עשור או שניים, כשהוא יפרוש לפנסיה. התארכות תוחלת החיים, הריבית הנמוכה, דמי הניהול, שינויים בשוק העבודה - כולם משפיעים לרעה על רמת החיים העתידית של הציבור.

סלינגר יכולה להחליט לשים את הצלת הפנסיה במרכז סדר היום. במגירות של פקידי אגף שוק ההון מחכות כמה תוכניות שיכולות לסייע, וצריך אומץ מקצועי ופוליטי כדי לקדם אותן. אחת מהן יכולה להיות הקמת גוף פנסיה ממלכתי (שיוציא את ניהול ההשקעות למכרז לגוף פרטי, תמורת דמי ניהול אפסיים), שדרכו יחסכו העובדים שאינם מאוגדים ומשתכרים מעט. תוכנית כזו תוכל להציל את עתידם של מאות אלפים מחיי עוני בגיל הזקנה.

דורית סלינגר צילום: עמית שעל

יש עוד כמה צעדים שמחכים לה בארנסל והיא מוזמנת להציע נוספים.

זה רק עניין של החלטה: להפסיק לכבות שריפות בתוך כללי המסגרת, ולהתחיל לשנות את הפרדיגמה, תוך יצירת שיתופי פעולה עם אגפים אחרים במשרד האוצר - אגף התקציבים והחשב הכללי - ששריג לא הצליח ליצור.

2.לטפל במערכת הבריאות הפרטית

ביטוחי הבריאות הפרטיים הם מפלצת שיצאה משליטה. בעשור האחרון הם גדלו במאות אחוזים - בעיקר הביטוחים הסיעודיים והביטוחים שמאפשרים בחירת רופא פרטי בתשלום. שריג החל כמה מהלכים חשובים מאוד בתחום ביטוחי הבריאות, אולם לא סיים את רובם.

נותרו על השולחן: יצירת פוליסת ביטוח סיעודי אחידה שתימכר דרך קופות החולים, שינוי מהותי של פוליסת מחלות קשות שלא התעדכנה והפכה ריקה מתוכן ובחינה של ביטול האפשרות של הביטוחים הפרטיים לפצות את הלקוחות אם הם יחליטו לא להפעיל את הפוליסות במקרה הצורך, אלא להפעיל את הביטוח המשלים של קופת החולים.

המשותף לכל המהלכים האלה שהתחילו ולא הסתיימו: כולם מצריכים שיתוף פעולה הדוק עם משרד הבריאות, שבמידה רבה חושב ההפך לחלוטין מאגף שוק ההון. שריג לא הצליח ליצור קשרי עבודה טובים עם משרד הבריאות (לאו דווקא באשמתו). זו ההזדמנות של סלינגר לשנות את התמונה.

3. לאפשר לציבור ייעוץ ושירות פנסיוני ראויים

אחד התחומים ששריג התקשה לטפל בהם - משום שהם מוקש פוליטי מורכב לפירוק - הוא תחום סוכני הביטוח והיועצים הפנסיוניים. היום, כשעובד מן השורה רוצה להבין מה קורה בפנסיה שלו - אחד המוצרים היקרים והחשובים שאנחנו רוכשים בחיינו - אין לו עם מי להתייעץ. רואים זאת היטב בסקרים שעורכת הלמ"ס. אנחנו לא מתייעצים לאו דווקא באשמתנו. סוכני הביטוח נתפסים - ובצדק - כגורמים לא אובייקטיביים, וגם לא ממש ידידותיים. היועצים בבנקים הם עניין לא נגיש, כי זה לא משתלם (עדיין) לבנקים, והיועצים העצמאיים נתפסים כיקרים מדי. בקיצור, אין ממש אופציות.

זה הזמן להתחיל לשנות את זה. אם המלחמה החזיתית נגד גילדת סוכני הביטוח היא משימה פוליטית קשה מדי, יש דרכים לעקוף אותה. למשל, ליצור מסלול ברירת מחדל לפנסיה, כזה שלא מצריך מחשבה רבה או הבנה בפרטים הקטנים, ויכול להתאים לאוכלוסייה רחבה, משהו שדומה לפוליסת רכב חובה. ואז רוב הציבור יוכל לדעת שאין לו סיבה ממשית להתייעץ, כי המדינה עשתה את רוב העבודה השחורה בשבילו. ואם יש לו סיבה ממש טובה לשנות את הפוליסה - ו־99% מהציבור לא יעשו זאת - הוא יוכל לעשות זאת בקלות מול הסוכן שלו.

ואגב, זו תהיה גם הזדמנות טובה להכניס את המעסיקים לעניין: מעסיקים קטנים לא יכולים לספק לעובדים הספורים שלהם ייעוץ פנסיוני, אבל עסקים גדולים זה עניין אחר. כיום, החברות שעושות זאת הן רק החברות שצריכות להתחרות ביניהן על העובדים. האחרות לא רק שלא עושות זאת, אלא שהעובדים שלהן גם מסבסדים מבלי שהם יודעים את עלויות ניהול הפנסיה של המעסיק. גם את המצב הזה סלינגר יכולה לשנות.

4. להסביר לציבור מה קורה לו בפנסיה

ולבסוף, סלינגר יכולה להכניס באגף רוח רעננה וליצור קשר עם הציבור, לטובת הציבור. בכל פעם שהממונה על שוק ההון מבצע מהלך דרמטי, מהלכים אלה לא מלווים בשום הסברה לציבור. זאת אף שההשפעה שלהם על הציבור מרחיקת לכת.

אם הממונה על שוק ההון היה פונה ישירות לציבור הוא היה יכול לחולל שינוי אמיתי בהתנהגות הפיננסית, באופן שיקדם את האינטרסים של הציבור.