בדיקת כלכליסט
למה לשלם 97% מס על קניית פרארי ו־0% מס על שעון יוקרה
היום נכנס לתוקף הסעיף המרכזי במסגרת הצו למיסוי מוצרי יוקרה: מס נוסף על רכבים שמחירם מעל 300 אלף שקל. הרעיון שעומד מאחורי מס הקנייה החדש מוצדק, אך האקראיות שבבחירת המוצרים הופכת אותו לחסר משמעות כמעט
בחודש שעבר חתם שר האוצר יאיר לפיד על צו המטיל מס קנייה על מוצרים יוקרתיים. לראשונה הוטל מס קנייה על מטוסים פרטיים, יאכטות, אופנועי ים, פרוות, ג'קוזי וריהוט עתיק. בנוסף הועלה שיעור המס הקיים על טרקטורונים, רכבי יוקרה, מקררים מעל 800 ליטר וטלוויזיות מעל 50 אינץ'. היום ייכנס לתוקף המס על רכבים שמחירם הוא יותר מ־300 אלף שקל, כשבועיים לאחר שיתר הסעיפים נכנסו לתוקפם.
- המלשינון הגיע למגדלי היוקרה: רשות המסים פשטה על 500 דירות שכורות
- היום שאחרי מס רכבי היוקרה: אולמות התצוגה שוממים
- תרגילי יוקרה נגד המס של לפיד
על פי הודעת רשות המסים, המהלך אמור להניב כ־110 מיליון שקל לקופת המדינה, לא בדיוק סכום לסגור איתו גירעון של כמעט 40 מיליארד שקל. לשם השוואה, העלאת המע"מ ב־1% צפויה השנה להכניס כ־4.5 מיליארד שקל. אך אם נתעלם מהסכום הנמוך, מדובר באמירה. זהו מס אשר אמור לכאורה לשאת את דגל השוויון בנטל. "זו המשמעות של לקחת מכולם, לא רק ממעמד הביניים", כתב לפיד בדף הפייסבוק שלו והוסיף: "זו המשמעות של להפוך את המשחק להוגן".
האם המס החדש באמת הולך לעשות צדק עם העשירים? הדבר הבולט ביותר בצו הוא הבחירה השרירותית: החל במוצרים שעליהם הוא יוטל וכלה בשיעורי המס הנמוכים שנבחרו. הנה לדוגמה: בעוד רכב רגיל ממוסה כיום ב־83% מס קנייה, מטוס פרטי ויאכטה ימוסו לראשונה, ב־15% בלבד. לעומת זאת, המיסוי על מכוניות יוקרה יקפוץ מ־83%, שיעור המס שמוטל על כל מכונית כיום, לרמה של 97%.
"בחרנו מוצרים שלא תמצא בשכונת מצוקה"
לגרסת לפיד, המס על מוצרי היוקרה נהגה על ידיו בזמן הדיונים על התקציב מתוך השקפה כי יש הצדקה בתקופה זו בהטלת נטל נוסף על בעלי ההכנסות הגבוהות, והוא הנחה את רשות המסים להציע חבילת מוצרים שנצרכים על ידי בעלי הכנסות גבוהות במיוחד.
"ניסינו לאפיין מוצרים שניתן לשייך אותם לשכבה סוציו־אקונומית מסוימת", נמסר מרשות המסים. "בחרנו מוצרים שמאפיינים את העשירון העליון, מוצרים שלא תמצא בשכונות מצוקה".
מדוע דווקא מוצרים אלו ולא מוצרים אחרים?
"היו הרבה דברים שהיינו רוצים להטיל עליהם מס, אבל זה לא ישים", אומרים ברשות. "היינו רוצים להטיל מס גם על שעוני יוקרה, למשל. איך נקבע מה זה שעון יוקרה? ברגע שקובעים סכום מסוים, זה פותח פתח למשחקים מול היבואנים. לרשות קל להתמודד עם מס קצוב או משהו שיש לו אפיון מיוחד".
כיצד נקבעו שיעורי המס?
"ניסינו לחפש עוגנים, כמו מסים שקיימים היום על מוצרים דומים, מחירי היבוא ועוד. היינו יכולים להיות פופוליסטיים ולקבוע 100% מס. אבל זה לא נראה לנו הגיוני. יכול להיות שנגיע למסקנה שצריך לשנות את שיעור המס, ונתקן את עצמנו בהמשך".
הטיעונים הללו לא משכנעים במיוחד. ברשות המסים לא ידעו להגיד מה גודל השוק של המוצרים שנבחרו. בתגובה לשאלה איך למעשה אמדו את ההכנסות מהמס ב־110 מיליון שקל, נמסר כי רוב הכסף יגיע מרכבי היוקרה, שעליהם יש נתונים. אבל לרכבי היוקרה, כמו גם לשעונים, אין אפיון מיוחד. אז מדוע הסכימה הרשות להתמודד עם המשחקים מול היבואנים בשוק כלי הרכב למשל, אך לא בשוק השעונים?
"לא בעלי היאכטות ייפגעו, אלא המכונאים"
מס מיוחד על יאכטה ומטוס פרטי מצלצל טוב. אבל עד כמה זה ישים? עשירים לא נוטים להיות פראיירים, בטח לא עשירים ישראלים. יועצי מיסוי מיוחדים לא כל כך קשה להשיג.
"המס הזה יכול להשפיע רק על סירות קטנות, שהן סירות שפיזית משתמשים בהן פה בארץ", אמר ל"כלכליסט" רועי קליימן, הבעלים של סטרים, חברה למכירה והשכרה של יאכטות בארץ ובעולם. "יאכטה גדולה, בניגוד לאוטו, יכולה פשוט להרים עוגן ולעזוב. חוץ מלהבריח אנשים המס הזה לא יעשה כלום. מי שייפגעו מזה הם לא העשירים, אלא בעלי המקצוע שמתפרנסים סביב זה: המרינות, המכונאים, נותני השירותים. אין מאחורי זה שום היגיון כלכלי אמיתי".
מעבר לכך שהאלפיון העליון יכול פשוט להחנות את היאכטה או את המטוס בחו"ל, הוא מסוגל לנסות ולעקוף את המס באמצעות רישום של הכלי במדינה אחרת, תופעה שבענף כלי השיט מכונה "דגל נוחות". ברשות המסים עוד לא ממש יודעים לגמרי כיצד הם יתמודדו עם הנושא: "אם מישהו רשם דגל נוחות, והיה בישראל עשרה ימים בשנה, לא נבקש ממנו את המס. אבל אם מישהו רשם דגל נוחות ונמצא כאן עשרה חודשים בשנה - נדרוש ממנו לשלם מס. אנחנו עוד צריכים לקבוע נהלים, גם לגבי מטוסים פרטיים נוציא הוראות ביצוע. טרם התמודדנו עם מסים כאלה".
"העשירים לא ישנו את דרכם, הם ישלמו את המס"
מסי יוקרה ספציפיים, כמו המס שהוטל עתה בישראל, אינם נהוגים בעולם המערבי. עם זאת, ברוב מדינות ה־OECD נהוג מע"מ דיפרנציאלי כך שחלים שיעורי מע"מ מופחתים על חלק - ולעתים מדובר בחלק משמעותי - מהצריכה. המע"מ המופחת חל בדרך כלל על מוצרים כמו אוכל, מים, תרופות, ספרים, עיתונים, תחבורה ציבורית ואירועי תרבות. מע"מ דיפרנציאלי, בניגוד למס ספציפי על מוצרי יוקרה, אינו אהוד במיוחד בקרב מומחי המס.
פרופ' יורם מרגליות, מומחה מס מאוניברסיטת תל־אביב, תומך בהטלת מס על מוצרי יוקרה. "יש שתי הצדקות מרכזיות להטלת מס קנייה: הראשונה, להשתמש בו נגד השפעות חיצוניות שליליות של פעילות מסוימת, כמדכא צריכה. לקטגוריה הזאת נכנסים מסים על מכוניות וסיגריות, למשל. ההצדקה השנייה היא באמת צדק חלוקתי: הטלת המס על מוצרי יוקרה ספציפיים מאפשרת לקחת רק ממי שיש לו. זו דרך לתפוס את העשירים באירוע מס קשיח. במובן הזה עדיף להשתמש במסי קנייה ספציפיים ומדויקים מאשר במנגנון של מע"מ דיפרנציאלי, שהוא פחות מדויק ויש לו הרבה מאוד חסרונות".
הביקוש למוצרי יוקרה לא יירד?
"העשירים לא ישנו את ההתנהגות שלהם, הם ישלמו את המס. בספרות קוראים למוצרים הללו מוצרי יהלומים (diamond goods). על יהלום אי אפשר לדעת ממבט ראשון אם הוא אמיתי. מי שקונה יהלום נהנה בעצם מכך שהוא שילם עבורו הרבה כסף. הטלת מס במקרה הזה לא גורמת לשום בזבוז חברתי, היא בסך הכל תעלה את המחיר, אבל זה בדיוק מה שהקונה רצה: שהמוצר יהיה יקר. אז להטיל מס על מוצרים כאלו זה אפילו לא מעוות. מוצרים שהם סמלי סטטוס לא ממש רגישים למס, ולכן המס הזה יעיל בקידום צדק חלוקתי".
איך נקבעים שיעורי המס?
"בעיקרון, זה אמור להיות על ידי הערכת הגמישות בביקוש למוצר ‑ איזה מס יגרום לאיזו השפעה על ההתנהגות. אבל ברור שאי אפשר באמת לדעת את זה. זה יותר ניחוש מלומד".
המדינה לא תמהר לוותר על מיסוי כלי רכב
עיקר ההכנסות של המדינה ממסי קנייה נובע ממכוניות וחלקי חילוף. המס על מכוניות בישראל הוא מהגבוהים ב־OECD, שבו ישראל מדורגת במקום החמישי מבחינת המס המקסימלי על רכבים פרטיים. "יש מחלוקת בין כלכלנים בשאלה האם נכון להטיל את המס על המכונית, או יותר נכון להטיל את זה על השימוש, דרך מחירי הדלק", אומר מרגליות. "ככל הנראה, יותר נכון דרך מחירי הדלק. כשאתה מטיל את המס על המכונית, יש לכך השפעות חלוקתיות בעייתיות, וזה יכול לגרום לאנשים לקנות מכוניות פחות בטיחותיות. הקונצנזוס בין כלכלנים הוא שצריך להוריד את המס על מכוניות בישראל — שהוא גבוה מאוד ביחס לעולם".
אולם לדברי מרגליות, הסיבה האמיתית שלא מורידים את המס על מכוניות בארץ היא שהוא שווה הרבה כסף למדינה: "אם יבטלו אותו, יצטרכו להעלות מס במקום אחר, ואנחנו יודעים שזה לא פשוט".
למרות ההצהרות האופטימיות של לפיד, נראה שגם לאחר כניסת הצו ההחדש על מיסוי מוצרי יוקרה לא צפוי לחולל שינוי משמעותי בעובדה שהנושאים הגדולים בנטל הם כלל עם ישראל — באמצעות המע"מ, ומסי הרכב, הדלק והסיגריות. כך למשל, שיעור המיסוי על סיגריות, שנחשבות עממיות, עומד על מאות אחוזים. לעומת זאת, המס על מוצר שנחשב יוקרתי כמו סיגרים הוא כ־90%, וזאת לאחר העלאה של 25% השנה. מיסוי של מוצרי יוקרה יכול להתחיל שינוי, אך כדי שתהיה לו משמעות של ממש, יש להחיל אותו על בסיס מוצרים רחב יותר ובשיעורים גבוהים יותר.