דירקטוריון תעש אישר את מתווה ההפרטה שהוצע על ידי רשות החברות

דירקטוריון תעש אישר היום את מתווה ההפרטה שמוצע על ידי רשות החברות. כך עולה מהודעת החברה היום. הבעיה: המתווה כולל התחייבויות של משרד הביטחון לרכישות מינימליות מהחברה בשנים הקרובות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים – התחייבויות שמשרד הביטחון כלל לא בטוח שיוכל לקיים לאור תקציבו המקוצץ.

מימין יו"ר הדירקטוריון אודי אדם, מנכ"ל משרד רה"מ הראל לוקר ומנכ"ל תעש אבי פלדר

למרות אי ההסכמה, השעון כבר מתקתק לקראת ועדת השרים לענייני הפרטה, שתדון במתווה ההפרטה ב-15 באוקטובר. נראה כי תאריך זה הוא כעת תאריך היעד לפתרון כל המחלוקות סביב הליך ההפרטה שתקוע כבר יותר מעשור.

השבוע אישרה ועדת הכספים של הכנסת הלוואה נוספת של 100 מיליון שקל לתעש על מנת שתוכל לשלם משכורות לעובדים. אותם 100 מיליון שקל מביאים את מצבת ההלוואות של תעש למדינה להיקף של כ-2.5 מיליארד שקל – הלוואות שאפילו משרד האוצר מודה כי תעש לא תוכל להחזיר. המחילה על הלוואות בהיקף אדיר זה היא חלק מעלויות ההפרטה הגדולות בהן תישא המדינה, לצד הוצאות פרישת עובדים של כמיליארד שקל על 950 עובדים שצריכים לפרוש מהחברה.

כך, הרוכש של תעש יקבל אותה עם מצבת עובדים מצומצמת, ונקייה מחובות כלפי המדינה. משום כך, ההפרטה הקרבה (בהנחה כי משרדי האוצר והביטחון יגיעו להסכמות) כבר מייצרת עניין אצל בעלי הון כמו מאיר שמיר, וכן בחברות ביטחוניות כמו אלביט מערכות.

תהליך ההפרטה התחיל עוד לפני אוגוסט 2005, אז פרסמה רשות החברות מודעה להגשת הצעות לרכישת החברה, מודעה לה נענו גופים כמו מבטח שמיר של מאיר שמיר, ואף כלל תעשיות של קונצרן אי.די.בי, לצד גופים זרים כמו בנק ההשקעות מריל לינץ'. לאותה הפרטה קדמו מאבקים קשים עם העובדים, שכללו גם התפרצות והתפרעויות בתוך לשכת המנכ"ל דאז. כבר אז סבלה החברה מקשיים תזרימים קשים, ועיכבה תשלומים לספקים ועובדים לא אחת.

אותה תוכנית הפרטה לא מומשה בסופו של דבר. נראה כי חלק גדול מהאחריות לאי השלמת ההליך שייך לעובדים שמחו נגדו לאורך כל הדרך. אם כן, תוכנית ההפרטה של 2005 לא יצאה לפועל, אך הקשיים התזרימים המשיכו, ובחברה מצאו את עצמם מחזרים אחרי משרדי הממשלה כדי לקבל כסף לתשלום משכורות לעובדים.

ב־2007 החלה להתגבש בממשלה תוכנית חדשה: מכירת תעש לרפאל. גם גיבוש תוכנית זו נמרח לאורך שנים עד שבשנת 2011 קיבלה הממשלה החלטה על ביצוע המכירה ופיטורי 1,000 עובדים. לבסוף התמסמסה גם תוכנית זו ללא ביצוע. כל אותה העת ועד היום המשיכה החברה להיות מונשמת מכספי מדינה.