בשלות מוקדמת בחברות סטארט-אפ - נכס או נטל?
צמיחה מואצת בחברת סטארט-אפ היא הזדמנות ליזם ולארגון שהוא מוביל, אך מציבה אתגר חדש בפני המשקיעים וקרנות ההון סיכון
בתקופה האחרונה אנו עדים לתופעה חדשה בעולם הסטארטאפים בתחום הטכנולוגי – חברות המגיעות לבשלות מוקדמת, בשווקים בהם הצמיחה מואצת. מדובר בחברות סטארט-אפ צעירות, שהתאגדו כחברות עסקיות רק לפני כשנתיים, ועד כה גייסו הון בהשקעת סיד בלבד. ברוב המקרים הצוות הניהולי צעיר וחסר ניסיון והמבנה הארגוני טרם התייצב. הן עדיין מתמודדות עם השאלות והקשיים הכרוכים בהקמת חברה חדשה, המאפיינים אירגון צעיר.
אך כשהן פונות למשקיעים פוטנציאליים לבחון גיוס הון מוסדי ראשון, הן קופצות כמה כיתות ומציגות תוכנית עסקית שאפתנית, המתאימה יותר לחברות בשלות המצויות בשלבי גיוס מתקדמים. לצד עובדה זו חשוב לציין כי קצב המכירות הרבעוני (ולעיתים החודשי) שהן מציגות מרשים למדי, שיעורי הצמיחה גבוהים, והחברה מציגה ריווחיות או לפחות נמצאת בנתיב ברור לריווחיות.
חמי פרס צילום עמית שעל
מצב זה מוביל להיקפי גיוס ראשוניים גדולים יותר משהיה מקובל בעבר. וכתוצאה מהזרמת ההון הראשוני חווה החברה צמיחה מואצת בתנאים של בשלות מוקדמת.
מוקדם עדיין להבין את מכלול הבעיות וההזדמנויות הקשורים בתופעה זו, הן מנקודת המבט של המשקיעים והן מבחינת היזמים. מה שברור הוא שחברות אלה מגדירות מחדש את המושגים "קצב צמיחה" ו"בשלות". פרקי הזמן החולפים מהשקעת סיד להשקעה משמעותית כנדרש בשלבים בוגרים יותר, הולכים ומתקצרים. בעוד שהיזמים נדרשים להתמודד עם קצב גדילה מואץ, משקיעי ההון סיכון נדרשים לקבל החלטות השקעה משמעותיות בשלבים בהם החברות עדיין צעירות למדי.
בעבר, מדדנו גידול בהכנסות על בסיס שנתי, ואחר כך רבעוני. כיום המדידה חודשית, ואפילו שבועית. אנו חיים בתקופה המאפשרת, יותר מתמיד, צמיחה מואצת שמשנה את תפיסת העולם בכל הנוגע לקצב ההתפתחות בחברות. בהמשך הדרך, נראה יותר חברות המגיעות ל"בשלות מוקדמת". והכיוון ברור – קצבי הצמיחה יגדלו, ואיתם הקושי והמורכבות בניהול סטארטאפים והשקעות הון סיכון. להלן כמה סיבות הגורמות לקצב צמיחה מואץ: ראשית, אנו נמצאים בתקופה בה השווקים הולכים וגדלים באופן רציף ומתמשך, המוכנות של קהל הלקוחות להטמיע פתרונות טכנולוגיים ולהשתמש בהם באופן אינטנסיבי נמצאת בעלייה. מוצרים טובים במיוחד זוכים לתשבוחות, ויש יותר לקוחות שמוכנים לאמץ אותם עוד בטרם יעמדו במבחן האיכות לאורך זמן. תשתית האינטרנט, היישומים והשירותים הרבים שבה, מחברים את לקוחות הקצה עם המוצרים באופן יעיל ונגיש. כיום, מוצר מוצלח זוכה להד עצום וחשיפה גבוהה שמגדילה את הביקוש לו באופן דרמטי, בקבועי זמן קצרים מאוד.
שנית, מעגלי החדשנות מתקצרים, ובאופן סינרגטי זמני ההגעה של המוצרים החדשים לשוק. חברות הסטארט-אפ חייבות להגיב מהר לשינויים הנדרשים במודלים עסקיים, ובערוצי ההפצה. לא תמיד עומד לרשותן הזמן הדרוש לבניית חברות גדולות, ולהגיע לבשלות ויציבות עסקית תוך התמודדות מתמדת עם התחרות הגלובאלית.
ולבסוף, נדמה שמסלולי גיוס ההון וההגעה לבשלות משתנים. בעבר תהליכי הגיוס היו מובנים, וחברות התפתחו וגייסו הון באופן הדרגתי. תחילה משלימות סבב השקעת סיד (בהיקף של מאות אלפי דולר) ולאחר מכן הן מגייסות הון בסבבים נוספים מקרנות הון סיכון. גיוס מוסדי ראשון יהיה בדרך כלל בהיקף של מספר מיליוני דולר. בשלבים מאוחרים יותר מגייסים הון בהיקף של עשרה מיליון דולר ויותר. כיום אנו רואים גידול רב במספר השקעות סיד, מצד אחד, אך מצד שני, השקעות המשך ניתנות בעיקר לאלו שמגיעות לקצב מכירות שנתיות משמעותי תוך שנתיים-שלוש מהקמתן. חברות אלו מדלגות על שלבי הגיוס המסורתי, ישר משלב ההקמה לשלב הבשלות. כתוצאה מכך, אנו נאלצים להיפרד מ"תקופת הילדות". אותה תקופה שאפשרה ליזמים לבסס את יסודות החברה, ולמשקיעים לשקול השקעת המשך תוך ליווי החברות לאורך זמן.
ניהול חברות סטארט-אפ וניהול השקעות בעת הזו הופכים מורכבים ומאתגרים יותר בגלל קצבי הצמיחה המואצים - משקיעים נדרשים לקבל החלטת השקעה המוגדרת כהשקעה בשלב מאוחר (Late stage) בחברה שהיא עדיין סטארט-אפ. ואילו בצד השני של המתרס היזמים נאלצים להתמודד בעת ובעונה אחת עם הקשיים הכרוכים בשלב הסטארט-אפ, ובאתגרים הקשורים בצמיחה המהירה.
חמי פרס הוא שותף מנהל ומייסד קרן הון סיכון פיטנגו
לקריאת הבלוג של חמי פרס: www.chemiperes.com
