מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר: "המגזר הציבורי לא מתפקד"

בר טל היה שותף לשני הישגים גדולים במהלך כהונתו במשרד התקשורת: פתיחת שוק הסלולר לתחרות, והיציאה לדרך של מיזם הסיבים האופטיים על גבי תשתיות חברת החשמל. כניסת השחקנים החדשים לשוק הסלולר כבר הובילה לירידה דרמטית במחירים לצרכן, ולהערכתו להקמת תשתית הסיבים תהיה השפעה אפילו גדולה יותר על המדינה בשנים הקרובות. ואולם, לדברי בר טל, הצלחות אלה הושגו למרות אינסוף תחלואים במגזר הציבורי, בעזרת שימוש במה שהוא מגדיר "אמצעים בלתי שגרתיים" ובזכות קצת יותר מטיפת מזל.

לבר טל תפיסה ברורה ואפילו פרובוקטיבית בנוגע לבעיות של המגזר הציבורי. לדעתו, היציבות התעסוקתית המוגזמת בשירות המדינה, שלא מאפשרת לשחרר עובדים או להזיז אותם ממקומם, היא מקור לתחלואים רבים, כי "מים שעומדים יותר מדי זמן מפתחים תופעות לא בריאות", כדבריו. לטענתו, היועצים המשפטיים, אנשי אגף התקציבים, החשב הכללי באוצר ונציבות שירות המדינה הפכו למקבלי ההחלטות בפועל, "אף שאף אחד לא בחר בהם והם אינם מחויבים לתת דין וחשבון לאיש". ולמנכ"ל משרד ממשלתי אין הרבה סיכוי להצליח בתפקיד, כי "מוטלת עליו מלוא האחריות אבל הוא לא באמת מקבל סמכות לעשות דברים".

"לשר אין בכלל סמכות לדבר עם עובדי משרדו"

לפי בר טל, הישגיו בתפקידו מאפשרים לו לומר דברי ביקורת מבלי להתנצל על כך: "המזל שלי הוא שאני לא צריך להצדיק קדנציה כושלת, ושאי אפשר להגיד שאני והשר כחלון לא עשינו את המקסימום למען הציבור", אומר בר טל בראיון ל"כלכליסט". "אם חברים שלי מהמגזר הציבורי ידברו על הכשלים, יגידו שהם מנסים לתרץ תירוצים לאי־ההצלחה. יש לי פריבילגיה לומר שצריכות להידלק אצל כולנו נורות אדומות משום שבמדינת ישראל התפתחה שיטה שמקדשת תהליכים ולא תוצאות, ובמגזר הממשלתי לא מבינים שהמחויבות שלהם היא להוציא את התוצרים הטובים ביותר למען הציבור.

"אני מסיים את הקדנציה שלי בסיפוק רב אך בתחושה שצריך לספר לציבור שאם הדברים ימשיכו כך, לא נראה עוד רפורמות משמעותיות ויוקר המחיה רק יעלה. הירידה בתפקוד של המגזר הציבורי אחראית ליוקר המחיה לא פחות מהריכוזיות העסקית".

משה כחלון. "אי אפשר להגיד שלא עשינו את המקסימום למען הציבור" צילום: עמית שעל

לדברי בר טל, את השיעור הראשון על המגזר הציבורי הוא למד בישיבה עם סמנכ"לית מינהל ומשאבי אנוש של המשרד, שבו הוצג לו התרשים הארגוני של המשרד. "בתוך שתיים־שלוש דקות אמרתי לה שמה שאני רואה מאוד מדאיג אותי", אומר בר טל. "בתרשים הארגוני היה חסר תפקיד מאוד בסיסי של מנהל תפעול, שקיים בכל ארגון עסקי. בכל ארגון שמפיק תוצר צריך תפעול, על אחת כמה וכמה במשרד של 150 איש עם 7–8 אגפים. אחר כך הבנתי שבמשרד אין גם שיטה ותהליכים שמיועדים להוביל לתוצאות. בפועל כל אגף במשרד פועל כממלכה נפרדת, וכשביקשתי לראות תוכניות עבודה או לוח זמנים לביצוע אמרו לי שאין דבר כזה. נכון שהיתה הצהרה כללית על יעדים ופרויקטים שניתנה בתחילת כל שנה, אבל כל העניין של מי עושה מה ומתי וכיצד מסנכרנים בין האגפים השונים לא היה קיים. כשאמרתי שאני רוצה לבנות תוכנית עבודה לשנת 2010 עם לוחות זמנים לביצוע, הסתכלו עליי כמו על מי שנחת מהירח".

הירושה של בר טל מהפכת הסלולר והסיבים האופטיים "בדיעבד אני חושב שלמיזם היו לא יותר מ־10% סיכויי הצלחה; היה לי מזל שתמיד קיבלתי גיבוי מלא" אופיר דור לכתבה המלאה 

השיעור השני שקיבל בר טל הגיע לא הרבה אחר כך, במפגש עם הסמנכ"ל ששימש כמ"מ המנכ"ל עד לכניסתו לתפקיד. "בפגישה הזאת הסבירו לי שבעשר השנים האחרונות התחלפו במשרד התקשורת שישה מנכ"לים, כלומר שהזמן המוקצב לכהונתי הוא בערך שנה וחצי", הוא מספר. "המסר בדברים היה ברור מאוד: כדאי שתדע את מקומך ותבין שאנחנו, אנשי המשרד, לא סופרים את מי שבא לפה כי הארגון הוא בסופו של דבר שלנו. אמנם הסמנכ"לים במשרד חתומים על חוזה לארבע שנים, אבל בעצם מדובר בחוזה שלא קצוב בזמן כי בית הדין לעבודה קבע שאי־חידוש חוזה דינו כפיטורים, ובמגזר הציבורי לפטר זה דבר בלתי אפשרי. כך שהסמנכ"לים יהיו שם תמיד ולא משנה אם הם יעשו את העבודה או לא".

לבר טל היתה קדנציה סוערת למדי מבחינת מערכת היחסים עם חלק מבכירי משרד התקשורת, שהגיעה לשיאה בתביעת דיבה שהגיש נגדו ונגד המשרד סמנכ"ל הנדסה ורישוי חיים גרון. גרון טען שבר טל מתנכל לו, פוגע בסמכויותיו ומנסה להביא להפסקת עבודתו במשרד.

לדברי בר טל, חיכוך עם דרג הסמנכ"לים הוא כמעט בלתי נמנע כשמנסים להגיע לתוצאות במערכת הציבורית. "צריך להבין שאתה לא יכול להגיד לעובד שאם הוא לא יעמוד בסטנדרטים, אז אפשר יהיה להחליף אותו", הוא אומר. "הדבר הכי חמור שאתה יכול לעשות לעובד הוא להעמיד אותו לדין משמעתי ולנזוף בו. זה הליך מגוחך שלא נקטתי אף פעם כי הוא מעמיד באור מעליב את הסמכות הניהולית. כשסמנכ"ל רוצה להראות לך מי מנהל את העסק, הוא משתמש בסמכות שלו בנושא מסוים ולא מבצע את הדברים שאתה צריך. הוא יודע שהתלות שלך בו גבוהה והוא יודע איפה הוא מחזיק אותך. ככל שאתה בדרגה גבוהה יותר במגזר הציבורי, אתה נסחט יותר על ידי הכפיפים שלך".

יכול להיות שהעובדה שהגעת לסכסוך משפטי עם עובד מעידה על כך שלא ידעת להתאים את עצמך לכללים במגזר הציבורי?

"בסוף כמנכ"ל אתה נבחן ביחס לשאלה אם הציבור קיבל תמורה על המשכורת שהוא שילם לך לאורך ארבע שנים. אני עבדתי עבור הציבור ולא עבור אף סמנכ"ל או עובד במשרד התקשורת, אף שברובם הייתי גאה. במגזר הציבורי יש גם אנשים מצוינים ואין שום דרך לתגמל אותם מעבר למילה טובה, ועם הזמן הם נשחקים. לדעתי המערכת הציבורית לא בנויה למנהלים שבאים מבחוץ, ובהדרגה פחות ופחות מהם יהיו מוכנים לקחת על עצמם תפקידים בשירות המדינה".

עדן בר טל. "תנסה לבדוק מי קובע אילו נושאים יעלו לישיבת ההמשלה, ותבין מה הכוח של היועץ המשפטי לממשלה" צילום: אוראל כהן

את חוסר הסמכות שיש לשרים ולמנכ"לים במשרדי הממשלה מדגים בר טל באמצעות נוהל מוזר שקיים בשירות המדינה. "לפי חוקי התקשי"ר (תקנון שירות המדינה - א"ד), לשר בכלל אין סמכות לדבר עם עובדי המשרד שלו מלבד עם המנכ"ל. אתה יכול לדמיין יו"ר בחברה עסקית שלא יכול לדבר עם עובדי החברה שהוא עומד בראשה ולשאול אותם שאלות? עד לפני ארבע שנים גם אני הייתי בטוח שפוליטיקאים אשמים בכל, אבל מאז ראיתי שרבים מהם רוצים להצליח ומקבלים החלטות נכונות. אלא שהעובדים למטה אומרים 'שמעתי' ועושים את מה שהם רוצים. ומה יכול השר לעשות חוץ מלבוא מתוסכל אל המנכ"ל?".

"לא קיבלתי את תכתיבי אגף התקציבים באוצר"

מבחינת בר טל הבעיה המדאיגה ביותר בשירות הציבורי היא הכוח המופרז שהגיע לידי מי שהוא מכנה "שומרי הסף" או "שומרי החומות" - היועצים המשפטיים, אנשי אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר, ונציבות שירות המדינה.

"מדובר בבעלי תפקידים שלא הסכימו להסתפק בתפקיד המקורי שלהם, לשמור על הכסף או על מסגרת ההוצאות, אלא הפכו עם הזמן לשותפים בקבלת ההחלטות ובהמשך גם לאלו שאתה חייב לקבל את האישור שלהם", הוא אומר. "במדינת ישראל האנשים האלו, שאמנם באים מכוונות טובות ומתחושת שליחות אבל לא נותנים דין וחשבון לאף אחד, הפכו להיות אלו שדורשים ומקבלים את המילה האחרונה במדיניות. תנסה למשל לבדוק מי קובע אילו נושאים יעלו לישיבת הממשלה ביום ראשון, ותבין מה הכוח של היועץ המשפטי לממשלה. את גורמי ההגנה האלו אפשר לדמות למסננות. הבעיה שמרוב מסננות שהוצבו זו על גבי זו - שום טיפת מים כבר לא יכולה לעבור. העיקר לקיים תהליך מסודר, אפילו אם אין תוצאות".

במשרדים הממשלתיים מתנהל מאבק מתמיד בין מנכ"ל משרד שרוצה לרוץ קדימה, ליועץ המשפטי המנסה לשמור על תהליכים תקינים. לדברי בר טל במאבק הזה ידו של בעל הסמכות המשפטית היא לא פעם זו שעל העליונה. "בתחילה הייעוץ המשפטי קבע רק אם משהו הוא חוקי או לא חוקי", הוא אומר. "אחר כך נפסלו גם החלטות שהוגדרו בלתי סבירות באופן קיצוני, אף שהן לא בלתי חוקיות. הבעיה מתחילה בכך שעם הזמן התרחשה עוד אבולוציה, ואני התחלתי לשמוע בדיונים בנושאים מכריעים שהחלטה כזו או אחרת לא ראויה או סתם לא משכנעת. ואם התעקשת שאתה הוא קובע המדיניות - אז בייעוץ המשפטי אומרים לך שהם יתקשו להגן על ההחלטה. אם במקרה עדיין לא הבנת את הרמז, הם גם ישלחו לך מכתב שיסביר למה הם לא יכולים להגן עליה, ובמקרה המכתב הזה יודלף לעיתון או יגיע לידי החברות. הכל כדי להבהיר שלא כדאי לך ללכת למשהו שלא מקובל עלינו".

גם מערכת היחסים שלך מול אגף התקציבים ידעה עליות ומורדות.

"מצד אחד הכרתי בזה שבאגף תקציבים עושים עבודת קודש בשמירה על הכסף של כולנו. האוצר רוצה לקדם רפורמות חשובות למדינה, ובפועל הוא היה הפרטנר הכי טוב שלנו בחלק גדול מהצעדים שעשינו. מצד שני לא קיבלתי את זה שהם מנסים להכתיב מדיניות ומנצלים את העובדה שמשרד התקשורת נמצא על סף פשיטת רגל פיננסית. לדוגמה, הובלתי ועדה בין־משרדית בנושא אנטנות סלולריות, שישב בה גם חברי הטוב, סגן הממונה על אגף התקציבים דאז. כשבאתי להחתים אותו על המסקנות, הוא התנה את החתימה בכך שאני אתחייב על שורה של דברים אחרים לגמרי. הוא כמובן דיבר איתי במילים יפות, כמו שבסדרה 'הסופרנוס' יבואו למישהו ויגידו לו: 'איזה רכב יפה יש לך' והוא יבין את המסר. אני הלכתי לכחלון ואמרתי לו 'תראה איזה סחטנים אלו'. התשובה של כחלון היתה שאין ברירה, שחייבים להתקדם, שאחתום על כל דבר ואחר כך נתמודד".

לדברי בר טל, "באגף התקציבים יושבת יחידת העילית, המצטיינים והמוכשרים ביותר, אלא שמדובר בחבר'ה צעירים עם ניסיון חיים מצומצם. לפעמים הם לא מספיק בקיאים בנושאים המקצועיים כפי שהם חושבים, וכמו מי שמוין ליחידת עילית, לא תמיד הם יהיו מוכנים להקשיב למישהו מבוגר מהם ולהבין שהם טועים".

"ביום שהשיטה תשתנה, אחזור ובשכר אפסי"

אמרת שכדי להצליח כמנכ"ל משרד ממשלתי צריך להשתמש באמצעים בלתי שגרתיים, מהם?

"אנסה להיות זהיר במה שאני אומר. אתה צריך ללמוד להשתמש בחוק ההסדרים ולהגיע להבנות עם גורמים מחוץ למשרד שלך שלא רצית להגיע אליהן, כדי למנוע מצב שמישהו בתוך המשרד שלך יעצור אותך. אתה צריך לפעול עם גורמים חיוביים בתוך המשרד כדי לדעת באמת מה קורה מעבר למה שמדווח לך. אם תפעל לפי הספר, יהיו מספיק אנשים שירצו לתקוע את התהליך אף שבפועל האינטרס הציבורי נפגע. אפשר הרי לסחוב תהליכים עד אינסוף כי אין במגזר הציבורי מושג של זמן ותוצאה".

בימים אלה כאמור נמצא בר טל ב"חופשת שחרור". את התפקיד הוא פינה באמצע יוני ומאז הוא עסק בפרויקט שנקרא "ישראל דיגיטלית", שמטרתו לייעל את העבודה במגזר הציבורי באמצעות שימוש בטכנולוגיה מתקדמת. גם את העתיד שלו הוא רואה בכיוון של טכנולוגיה. "אני מתכוון לעסוק בקידום חברות ישראליות שעוסקות בתחומים כמו אבטחת מידע ומחשוב ענן ובסיוע להן להצליח. אני עדיין בודק אם זה יקרה במסגרת קרן או באמצעות ייעוץ".

אולי השאלה מיותרת אחרי כל מה שאמרת, אבל האם יש סיכוי שתחזור בעתיד לשירות הציבורי?

"בשיחה חברית שהיתה לי עם גורמים בכירים מאוד, אמרתי להם שביום שהם יחליטו לשנות את השיטה ולתת סמכות לצד האחריות, אז אני אשמח לחזור ולהתנדב אפילו בשכר אפסי".