דיויד, תראה קסם תכליתי

תעודות סל זה לא קוטג'. זה גם לא דלק, חשמל או מים ובטח שלא פסק זמן. החיה הפיננסית הזו שכל תכליתה היא לאפשר למשקיעים לעקוב אחר מדדים מובילים בארץ ובעולם ולייצר לתיק ההשקעות שלהם תשואה דומה לזו שעושה המדד, מתייקרת. אף אחד לא ייצא להפגין ברחוב על עלייה בדמי הניהול של מוצר שחלק גדול מהאוכלוסייה שמשתמשת בו לא ממש יודעת איך הוא עובד. לפער הזה קוראים פער מידע, וכשהוא מתקיים צריכים לעור משנתם כל הרגולטורים הרלבנטיים כדי לבחון את העניין ולראות אם מישהו עושה סיבוב על הגב של הציבור.

דיוויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים צילום: אוראל כהן

זה התחיל לפני שבועיים עם הודעה של השחקנית הגדולה בענף, קסם שבשליטת בית ההשקעות אקסלנס, על העלאה של דמי ניהול בחלק מהתעודות שאותן היא מנהלת. ביום שלישי בשבוע שעבר הודיעה חברת תכלית שבשליטת בית ההשקעות מיטב דש שגם היא בעניין. יאללה, חגיגה. למה להתחיל להילחם במספר אחת ולייצר תחרות אמיתית בענף אם אפשר פשוט לשגר הודעה לקונית בת שתי שורות, רצוי יום לפני ערב החג, כשמערכות העיתונים הכלכליים מתנמנמות להן לאטן, ופשוט להעלות את דמי הניהול גם כן? כדי שזה ייראה אמיתי ולא מתואם חלילה, כדאי לא להעלות את דמי הניהול בדיוק באותן התעודות. חפיפה כמעט מלאה כבר תעשה את העבודה. אם מישהו יתעורר ויתחיל לשאול שאלות, יש לנו הוכחה לכך שהתחרות בשוק תעודות הסל בוערת.

אז זהו, שלא. בשנתיים האחרונות התכווץ מספר השחקניות בשוק תעודות הסל משמונה לארבע. היקף הנכסים שמנהל הענף, לעומת זאת, גדל - תחזיקו חזק - בכ־50% (ראו תרשים), שיעור הרווחיות התפעולית של השחקנית הגדולה בענף, קסם, עומד על כ־50%. מגזר תעודות הסל בחברת מיטב דש ייצר רווחיות תפעולית של 31%. כלומר: על כל מיליון שקל של הכנסות, 300–500 אלף שקל מגיעים לשורת הרווח. אין כמעט חיות כלכליות שיודעות לייצר כאלו שיעורי רווחיות על הכנסות. זה לא מספיק להם, לאשפי הפיננסים המנהלים את תעודות הסל. למה לחסוך בעלויות התפעול של העסק, להתייעל, לקצץ במשכורות למולטי־מיליונרים של תעשיית הפיננסים אם אפשר פשוט להעלות את דמי הניהול לציבור הרחב במוצר שהציבור לא ממש מבין איך הוא עובד? יותר פשוט, יותר משתלם, יותר תכליתי.

אז עושים ניסוי: תחילה בודקים את השוק ומעלים דמי ניהול בתעודות סל בודדות. מי שיכולה לעשות את זה היא רק השחקנית הגדולה ביותר בשוק, קסם. "שנים שחיכינו שהם יעלו את דמי הניהול בתעודות המנוהלות ב־0%", אמר לי בכיר בענף. השלב הבא הוא התיישרות של המתחרים לפי הכללים שקבעה מספר אחת, רצוי לפי הסדר. מספר שתיים, תכלית, כבר התיישרה והעלתה גם היא את דמי הניהול. עכשיו, לכאורה נותר לחכות למספר שלוש וארבע (הראל ופסגות) ולבחון אם הם מתכוונים לכבוש את נתח השוק ולהגיד שהם גם מעלים את דמי הניהול אבל רק ב־0.05% או פחות, או לא מעלים כלל.

כאן אנחנו מגיעים לכשל המרכזי של שוק זה. מי שמחזיקים בשליטה בחברות תעודות הסל הם בתי ההשקעות אקסלנס, פסגות, מיטב דש וחברת הביטוח הראל. לאלו יש שני כובעים: האחד, בעלים של חברות תעודות הסל. אבל אותם בעלים הם גם מנהלים של כספי ציבור שמשקיעים את כספי הפנסיה והגמל בתעודות סל. במילים אחרות, הם לקוחות חברות תעודות הסל. הבנתם? למי שאמור לייצר תחרות ולהעביר כספים מתעודות שהתייקרו לתעודות זולות יש אינטרס הפוך: הוא צריך לדאוג לכיס השני שלו שיגדיל את ההכנסות מתעודות הסל. איך נסביר שקנינו מוצר יקר יותר ממה שניתן לרכוש? הפתרון: נעלים את המוצר הזול. הדרך: כולם יעלו את דמי הניהול.

זהו כשל מבני שזועק לטיפול הממונה על הגבלים, בגלל פערי המידע, בגלל שני הכובעים של מנהלי תעודות הסל ובגלל הבחירה להעלות את דמי הניהול בדיוק באותו זמן (ינואר 2014) ובכמעט אותן תעודות. אפשר לא לעשות כלום ולתת לשחקנים המתוחכמים לעשות עוד סיבוב על גב הציבור, או להרים את הכפפה ולהבין שיש כאן בעיה שאם לא יטפלו בה במהירות, ההעלאה הנוכחית שצפוי הציבור לחוות תהיה רק הפרומו לגל העליות בעוד ועוד תעודות סל.

"מה אתם רוצים מאיתנו?" שאל אותי אחד מבכירי ענף תעודות הסל. הענף עבד בחלק מהתעודות על 0% דמי ניהול. זה לא הגיוני. הוא היה צודק אם חברות תעודות הסל היו מפסידות כסף (הצחקתם אותו), אם כל התעודות שהן מנהלות היו ב־0% דמי ניהול (רק מיעוטן) ואם היה מישהו בצד השני שהיה מסוגל לספוג את זה. אחרי הקיצוץ בקצבאות הילדים וההעלאות של מס ההכנסה, המע"מ, הדלק, החשמל, המים, המזון, הדיור ומה לא - בורות הספיגה התמלאו. די. אי אפשר יותר. חפשו את הרווחים במקומות אחרים.