למה מרגישים טעם רק כשבולעים?

לֵאֶה יקר,

לא כל חיישני הטעם נמצאים בלשון. אמנם רוב פקעיות הטעם מסתתרות בגבשושיות המנקדות אותה (הקרויות, בשפה המדעית, "פטמות הלשון"), אך חלקן מפוזרות בחך ובגרון, ואפילו בחלק העליון של הוושט. פקעיות באזורים שונים רגישות במידה שונה לטעמים שונים (למרות שהמפה הקלאסית של הטעמים בלשון, זו שמזדחלת מדי פעם לספרי לימוד, היא הבל הבלים), אז יכול להיות שהמיץ שאתה שותה מדליק לך דווקא משהו בגרון.

אפשרות סבירה יותר היא שבכלל לא מדובר בפקעיות, האחראיות בעיקר לטעמים הראשיים שמקבילים לחמשת סוגי החיישנים שהספקנו לגלות: מתוק, מר, מלוח, חמוץ ואוּמאמי (הטעם הנפלא המאפיין מזונות עשירים במונוסודיום גלוטמט), אלא באף. כשאתה בולע את המיץ, אדים ממלאים את חלל האף שלך מבפנים. והטעם שאנו חשים משתנה, באופן מדיד וברור, בהשפעת הריח המלווה אותו. ללא ההשפעה הריחנית הזו, קשה להבדיל בין מיץ תפוחים למים ממותקים.

מיץ תפוזים טבעי. ללא ההשפעת הריח, קשה להבדיל בין מיץ למים ממותקים צילום: שאטרסטוק

למעשה, חוש הטעם מושפע מכל החושים. וגם מהציפיות. כמה ניסויים שנערכו בעשור האחרון הראו שטועמי יין מקצועיים אינם מבדילים בין יין אדום ליין לבן בתוספת צבע מאכל, והם מעניקים ציון גבוה יותר ליין שמגיע עם תווית יוקרתית מאשר לאותו יין עצמו כשהוא מוגש מבקבוק זול. וזה לא כי הם עושים פוזה או משקרים לעצמם. זה כי גם לצבע וגם לתג המחיר יש השפעה אמיתית ומשמעותית על הטעם. אז אם אתה מצפה לחוש את הטעם אחרי הבליעה, זה כנראה מה שיקרה.

האפשרות האחרונה היא שמשהו "מסתיר" לך את הטעם. אולי ריח, אולי טמפרטורה, אולי טעם אחר.

ועד שהמשהו הזה לא נרגע אתה לא מצליח לחוש בטעם המצופה. אני ממליץ לך להתייחד עם בקבוק מיץ ולבחון את העניין הזה לעומק. מה יש לך להפסיד?

למה אנשים כהי עור עושים רק קעקועים שחורים, ולא קעקועים לבנים? רם

רם היקר,

כמו הרבה רעיונות גרועים, גם זה נשמע טוב בתיאוריה. קעקוע בהיר על עור כהה - יותר קלאסי מזה? אלא שהקעקוע לא נמצא על העור, אלא בתוכו. לכן הוא לא יורד במקלחת. למעשה, הדיו נמצאת בדיוק מתחת לשכבה שנותנת לעור את צבעו הכהה. וכשהעור כהה, השכבה הזאת מספיק אטומה כדי להסתיר דיו בהירה, ורק צבעים כהים ניכרים בעדה. עול האדם השחור.

שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il