מה גינטר גראס ילמד מפייסבוק?

את הסיפור סיפר גראס בעצמו בראיון טלוויזיוני שמיד נפוץ ברשת וצוטט בעיתונים, לרוב תחת הכותרת שמגיעה מסיכום דבריו: "פייסבוק זה חרא" (ובמינוח המדויק של גראס: שייסע־דרעק).

גינטר גראס צילום: אימג'בנק, Gettyimages

בעיתונות העולם, וגם פה בישראל, רבו הקופצים על ההזדמנות והחלו להופיע ביקורות על שמרנותו, וכיוון שגראס הגדיר את הטון והמשלב הלשוני, משיבים רבים לא בחלו והחזירו לו בכינויים "טרחן" ו"תרח".

והיו מי שנחלצו להגנת גראס וניסו לחזק את טענותיו כי פייסבוק הוא שייסה־דרעק, תוך שימוש בטיעונים מדעיים. הטיעון העיקרי בזכות גראס היה עבודתו מלפני שני עשורים של האנתרופולוג פרופ' רובין דאנְבַּר מאוניברסיטת אוקספורד.

"מספר דאנבר" הוא הטענה שנפח קליפת המוח, הנאוקורטקס, מציב חסמים על המספר המרבי של הפרטים שאיתם אפשר לקיים מערכת קשרים יציבה, להכיר את כולם אישית ולדעת איך כל פרט קשור לכל אחד מהפרטים האחרים. מחקרים שערך בקרב קופים גילו שלבעלי מוח קטן יחסית לגופם יש פחות חברים משיש לקופים "מגדילי ראש", ועל סמך מחקרים היסטוריים הוא טען והראה שאצל בני האדם מספר הקסם הוא 148. במאמרו "כמה חברים באמת אפשר לרכוש" ובספרו האחרון מ־2010 "כמה חברים אדם צריך" הוא ריכז מחקרים שגילו את מספר דאנבר שלו בסביבות טבעיות שונות: קהילות עסקיות, דתיות וצבאיות.

האומנם מספר דאנבר מבטא ציווי ביולוגי בלתי עביר?

מי שמצטטים את דאנבר בלי לסטות ימין ושמאל צריכים לזכור שלפי אותה התיאוריה, היכולת האנושית לדבר הקפיצה את היקף קשרינו החברתיים מעבר לעבותות שקשרו את "בני דודינו" הקופים. אם כך, אפשר לצפות שחידושים תקשורתיים אנושיים יאפשרו להרחיב את הרדיוס הזה. ואולי כאן בדיוק טמון הפוטנציאל של הרשתות החברתיות הממוחשבות.

תצפיות עדכניות יותר אכן מראות שמספר דאנבר משמש כיום הערכת חסר לגודלן של קהילות מתפקדות וליכולתו של אדם לקיים קשרים קבועים ומתמשכים. יש הטוענים שהמספר הוא בכלל אומדן למינימום, לרצפת היכולות החברתיות, ולא החסם העליון שלהן. אל מול מספר דאנבר הוצג לפני יותר מעשור מספר אחר, מספר ברנארד־קילוורת שמו. פרופ' פיטר קילוורת, גם הוא מאוניברסיטת אוקספורד, סקר קהילות ומערכות קשרים מסוף המאה ה־20 והגיע למסקנה שגודלה המקסימלי של קהילה קרובה הוא דווקא 290 איש.

והמעגלים גדלים והולכים. ניסוי מבוקר של אוניברסיטת קורנל שפורסם בכתב העת "נייצ'ר" הראה שתנאי ה"קהילתיות" של דאנבר תקפים גם בקבוצות בנות 300 איש.

הנכד של גינטר גראס יכול להירגע. הביקורת של סבא אינה נטועה במדע חד־משמעי. למעשה, שורשי הביקורת הם טענות שתוקפן פג. אפשר לקיים קשרים מתמשכים וממשיים עם מאות אנשים, וחשוב מכך, סביר להניח שהטכנולוגיה תאפשר להרחיב את יריעת המארגים האלה. אין הכרח ל"אנפרנד" את מאות החברים העודפים, ואין טעם להתחפר במה שהיה וחלף.