המפרק שכח לבקש את המע"מ, הכנ"ר ואלשיך אישרו בדיעבד

באיחור של 11 שנה טוען מפרק קווי אשראי עו"ד יצחק מירון שבבקשת שכר טרחה שהגיש ב־2002 "נפלה טעות סופר", בכך שלא צוין שהסכומים שביקש אינם כוללים מע"מ. מירון ביקש וקיבל אישור לתקנה. בהחלטה שנתנה בימים האחרונים השופטת ורדה אלשיך היא קבעה כי לסכומי שכר הטרחה שדרש מירון ב־2002, שעמדו על 15% מהכספים שיצליח לגבות לנושים, יתווסף מע"מ. המשמעות היא ששכר הטרחה של מירון יוגדל מ־15% ל־17.7% מהכספים שיהיו בקופה. כונס הנכסים הרשמי ד"ר דוד האן, שהתבקש להגיב לבקשה בטרם מתן החלטת השופט, הסכים לתיקון המבוקש.

מחזיקי האג"ח לא ידעו על הבקשה

אתמול הוגשה לשופטת אלשיך בקשה לקביעת דיון דחוף לצורך עיון חוזר בהחלטה מטעם יובנק, הנאמן למחזיקי איגרות החוב (סדרה א') של קווי אשראי. מחזיקי האג"ח המיוצגים על ידי עו"ד אופיר נאור טוענים כי הם "נושים מהותיים", כהגדרתם בתקנות החברות, ויש להם זכות להשמיע את קולם בטרם תתקבל החלטה כה מהותית שיש בה השפעה רבה על נושי החברה.

השופטת ורדה אלשיך (מימין) והכנ"ר דוד האן. לא חשבו שהבקשה בעייתית צילום: עמית שעל, יאיר שגיא

מחזיקי האג"ח טוענים כי מאחר שהמפרק לא צירף אותם כצד לבקשת ההבהרה שלו בעניין שכר הטרחה, הם כלל לא ידעו על הגשת הבקשה או על תגובת הכנ"ר, וגילו על החלטתה של אלשיך המאשרת את התיקון רק בעקבות עיון מקרי באתר נט המשפט.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בקשת תיקון הטעות של עו"ד מירון כבר הוגשה לפני כמה חודשים, אך הוכרעה רק בימים האחרונים. באותה בקשה טען עו"ד מירון כי ביולי 2002 הוא ביקש אישור להתקשרות בהסכם למתן שירותים משפטיים עם משרדו, מירון בן ציון ופריבס, ולפיו יהיו זכאים ל־15% שכר טרחה מסכומים שייגבו בפועל כתוצאה מתביעות שיוגשו בשם מפרקי קווי אשראי, "וזאת בנפרד וללא קשר עם שכר הטרחה שייקבע למפרקים".

לפי הנטען, נכון למועד זה השקיע המשרד יותר מ־10,000 שעות עבודה בטיפול בתביעות המשפטיות שהוגשו לבית המשפט, אך "בדיעבד התברר למפרקים כי נפלה טעות סופר בבקשה, וכי נשמטה תוספת מע"מ על הסכומים שעורכי הדין יהיו זכאים להם".

עוד נכתב כי תקנות סדר הדין האזרחי כפי שהיו קיימות ב־2002 קובעות כי לסכום שכר טרחה שפוסק ביהמ"ש יתווסף מע"מ, ולכן הוא כלל לא סבר שיש צורך בקבלת הבהרה בסוגיית המע"מ. אלא שלאחרונה הועלו בפניו טענות שונות מצד בעלי האג"ח, ולפיהן ה־15% שסוכמו כבר כוללים בתוכם את רכיב המע"מ. לכן התבקשה ההבהרה שהסכום אינו כולל מע"מ.

הכנ"ר קיבל את הפרשנות של המפרק

אף שעו"ד מירון פנה בבקשת ההבהרה בשל טענות מחזיקי האג"ח, הוא לא צירף אותם כמשיבים לבקשה. עם זאת, כנספח לבקשה הוא צירף את בקשת השכר המקורית מ־2002, שממנה עולה כי בית המשפט התבקש לאשר למשרדו "שכר טרחה בשיעור 15% מהסכומים שייגבו בפועל", ולא היה כל זכר למילה 'מע"מ'".

הכנ"ר הגיש תגובה קצרצרה ובה כתב כי לאור נימוקי הבקשה, וכיוון שפרשנות המבקשים עולה בקנה אחד עם הנהוג בתיקי חדלות פירעון ולפיהם שכר טרחה הנגזר מאחוזי גבייה בפועל מתווסף גם מע"מ כדין, מסכים הכנ"ר למבוקש. השופטת אלשיך כתבה בהחלטה קצרה כי "נוכח האמור בעמדת הכנ"ר המשקפת את הדין החל, אין מניעה ממתן אישור והבהרה כמבוקש".

כעת טוענים מחזיקי האג"ח כי הם כלל לא היו צד גם לבקשה מ־2002, ויש לבחון גם את נסיבות הגשת אותה בקשה בלא קבלת עמדתם של הנושים המהותיים. לפי הנטען, למחזיקי האג"ח ביקורת רבה כלפי המפרק על כך שהוא "עשה ועושה בחברות פעולות מבלי שיפנה וישאל את הנושים - אותו ציבור שעבורו ולטובתו הוא לכאורה אמור לפעול".

באשר לשכר הטרחה נטען כי לאורך הליך הפירוק נמנע המפרק מלהציג לנושים תמונה ברורה של דרישות שכר הטרחה שבכוונתו לבקש, וכי הוא מציג דרישות שונות כשבפעם אחת הציג תחשיבים שנעים בין 5–10 מיליון שקל. הוספת רכיב המע"מ כעת, נטען, משמעותה הגדלת שכר הטרחה בסכום של בין 750 אלף שקל ועד 1.5 מיליון שקל.

מחזיקי האג"ח מוסיפים כי עולה החשש שעו"ד מירון מתכוון לבקש כפל שכר טרחה הן עבור עבודתו כעורך דין והן עבור עבודתו כמפרק, וזאת אף שמדובר בפרשה אחת ובמימוש של אותו נכס. לטענתם, נוהל שכר הטרחה של הכנ"ר קובע כי במקרה שבו חישוב שכר הטרחה מביא לתוצאה לא סבירה יש לבחון את המאפיין הדומיננטי, והם מבקשים כי ייקבע דיון לעיון מחודש בהחלטת השופטת ולשמיעת עמדתם.

בשולי הדברים מציינים מחזיקי האג"ח כי השופטת אלשיך פסלה את עצמה מלדון בהליכים קודמים לאישור הסדר הנושים, לאחר שכתבה כי בעלה הנו דירקטור ביובנק.

השופטת אלשיך מסרה אתמול החלטה לפיה הבקשה תועבר לטיפולו של השופט איתן אורנשטיין על מנת שיקבע אם לקבוע דיון במעמד הצדדים או לתת החלטה.

תגובת המפרק עו"ד מירון לא התקבלה.