לא מידתי: המחיר הכבד של אפליה לא חוקית של מועמדים
החלטתם לסנן עובדים לפי קריטריונים של חזות חיצונית, אתניות או גזעית? כדאי שתחשבו היטב לפני. חברת ענק אחת, למשל, גילתה שצעד כזה עלול לעלות ביוקר - כלכלית ותדמיתית
- זהירות, רושם ראשוני: הגורם ל-30% מטעויות ההעסקה
- זה לא נראה טוב: האם מעסיק רשאי לבחור עובדים לפי המראה החיצוני?
- תמרורי אזהרה למראיין מועמדים לעבודה
מי שהיה קצת פחות מרוצה מההרזיה הדרסטית של בלומין הם לקוחות חברת "עונות" למידות גדולות, שבלומין שימשה כפרזנטורית שלה ב-8 השנים האחרונות. אלו פתחו במחאה וירטואלית רחבת היקף, הדורשת להחליפה בפרזנטורית שמשקפת יותר את המונח "מידות גדולות". נראה כי המחאה עבדה, והרשת בישרה כי לא תחדש את החוזה של בלומין.
מרינה מקסימיליאן בלומין מימין בקמפיין של "עונות", משמאל בקיץ האחרון לאחר שהשילה קילוגרמים רבים ממשקלה צילום: דודי חסון, מוטי לבטון ynet האם מדובר באפליה - או שמא באפליה מתקנת שעושה צדק? האם המקרה של "עונות" ובלומין היה מתקבל באדישות שכזו לו היה המקרה הפוך, והשיקול לפסילה היה משקל עודף?
"קל לזעוק 'אפליה' כשההדרה היא בשל משקל עודף", אומרת ר', יחצ"נית וברנז'אית. "אבל כשהמצב הפוך ונשים רזות מפסידות עבודה אך ורק בשל משקלן, פתאום המחאות משתתקות".
שילמה מחיר כבד על אפליה: המקרה (היקר) של לוריאל
נראה כי המקרה אינו שחור או לבן, ולא ניתן להגיע להסכמה גורפת לגביו. מצד אחד, וודאי תסכימו שאי אפשר להכריח חברה לשכור פרזנטור שאינו מייצג את ערכי או מסרי החברה. מצד שני - יש שיטענו שאכן מדובר באפליה נטו - כזו שבגינה נתבעות חברות ואף מפסידות.
חברה אחת שנכוותה היא לוריאל (L’Oréal). בשנת 2009, ענקית הקוסמטיקה הצרפתית שלחה לסוכנות הגיוס עימה עבדה פקס, בו נכתב כי דיילות הקידום לשמפו החדש נדרשות להיות "BBR", קיצור המסמל את המילים bleu, blanc, rouge" " - צבעי הדגל הצרפתי (כחול, אדום, לבן). במילים אחרות - המועמדות נדרשו להיות צרפתיות מבטן ולידה, מה שפוסל על הסף בנות מיעוטים. כמו כן, צוין כי הדיילות נדרשות להיות בנות 18 עד 22, הלובשות מידה 38 עד 42 .
הפרסום לשמפו "Fructis": מרמזת על ההעדפות האתניות של מנהלי המותג? המנהלת ששלחה את הפקס, תרז קולאנג', טענה כי צירוף האותיות"BBR" העיד על הדרישה שהדיילות ידברו צרפתית שוטפת. אך בית המשפט העליון של צרפת קיבל את טענת התביעה כי צירוף האותיות זכה להכרה רחבה בעולם הגיוס הצרפתי כקוד ל"צרפתים לבנים שנולדו להורים צרפתים לבנים". לפיכך, קבע כי המדיניות הפרה את חוק תעסוקה הצרפתי ו"אינה מקובלת במדינה אשר הינה ביתם של לפחות חמישה מיליון אזרחים ממיעוטים אתניים". פסק הדין קבע כי החברה אשמה באפליה גזעית כאשר נמנעה מלשכור נשים בנות מיעוטים לצורך השקת השמפו "Fructis" של חברת הבת גרנייה.
כעונש, הטיל בית המשפט על לוריאל קנס של 30 אלף יורו וכן חייב את החברה לשלם סכום זהה לארגון "SOS Racisme", קבוצה הפועלת נגד גזענות, שהביאה את התיק בפני בית המשפט. גם התגובות הציבוריות הנזעמות לא איחרו להגיע.
לוריאל הביעה אכזבה מפסק הדין, שהגיע לאחר 3 שנים של מאבק משפטי. "לוריאל איננה מקבלת כל סוג של גזענות או אפליה" הגיבה החברה, והוסיפה כי היא קיבלה את "תג הגיוון" (Diversity Label) ממשרד ההגירה הצרפתי, המעיד על הצטיינות בתחום העסקת מיעוטים אתניים.
סמואל תומס, סגן יו"ר ארגון "SOS Racisme", תיאר את פסק הדין כ"ניצחון גדול מאוד". הוא הוסיף כי "לא משנה מה גודלה של החברה, היא לא תצליח להימלט מתביעה".
"לוריאל – בגלל שאתם גזעניים". כיתוב מחאה כנגד החברה, המבוסס על הסלוגן שלה (מתוך sott.net)
האם יש נוסחת קסמים להימנעות מוחלטת מהאשמה באפליה בגיוס?
כנראה שלא, כי לעתים מונח זה עלול להיות חמקמק למדי. אבל ישנם לא מעט צעדים שאפשר לנקוט כדי למזער את הסיכון ככל האפשר: להגדיר משרות באופן שלא יפסול מועמדים מסוימים על הסף באופן לא הוגן או חוקי, להטמיע את המונח "גיוון ארגוני" בתהליך הגיוס, להקפיד לשאול שאלות חוקיות (ולהימנע בתוקף מכאלו שאינן), להתעדכן באופן קבוע בהנחיות החוק בתחום ובמקרה של ספק להתייעץ עם גורמים משפטיים מוסמכים (באותה הזדמנות מומלץ, כמובן, להשליך כל חשיבה גזענית או סטריאוטיפית אל מחוץ לחלון).
הכותבת היא מנהלת תוכן גיוס עובדים ב-AllJobs
